המנוי אינו זמין
תחרות השלכת מכשירים סלולריים בפינלנד היא הזדמנות נפלאה להתנקם במכשיר ששינה לכולנו את החיים ומנע מאיתנו להתנתק מהשגרה המלחיצה
"מה קורה?! למה אתה לא זמין?! כבר עשר דקות אני מחפש אותך!", שואג הדובר בצדו השני של המכשיר השטני הזה - הטלפון הסלולרי. העולם, עכשיו זה כבר ברור, יצא מדעתו. פלישת החייזרים הסלולריים ללא כל התנגדות מצד המין האנושי בוצעה בהצלחה, וההשתלטות על כוכב הלכת שלנו הושלמה. כולנו שבויים בזרועות המפלצות הסלולריות, אלה שגזלו מאיתנו את השקרים הלבנים הקטנים שבעזרתם אפשר היה לברוח אל מחוזות ההתחמקות משיחות בלתי רצויות. התירוץ "הייתי במקום בלי טלפון", שסיפק לנו במשך שנים אליבי מושלם, נלקח מאיתנו, ואיתו רגעי השפיות האחרונים שעוד היו לנו פה ושם.
בדיוק כשהמצב נראה אבוד קמו למין האנושי גיבורי־על חדשים, שקוראים "לא עוד!". מפינלנד הרחוקה יוצאת הבשורה לאנושות: אנו באים לנקום!
אינספור עלילות סרטים וספרים נרקחו סביב סיפורי נקמה, ממערבונים שבהם הגיבור יוצא לנקום את מות אהוביו ועד סיפורי אהבה נכזבת וסרטי הקולג'ים האמריקאיים שבהם הגיק האולטימטיבי נוקם בקפטן קבוצת הפוטבול שהתעמר בו בימי המכללה העליזים.
כמה אירונית היא העובדה שדווקא פינלנד, ביתה של נוקיה, היא האכסניה לתחרות הנקראת Mobile Phone Throwing Championship. עשרות פינים, שהולכים ומסתמנים כאומה עם הכי הרבה פסיכופטים לקילומטר מרובע, יעלו ויבואו בסוף השבוע הקרוב אל זירת התחרות בפאתי סבונלינה, פינלנד. המתחרים יצעדו אל מסלול ההרצה שאורכו כעשרה מטרים, יצברו תנופה, וישליכו מהם והלאה בשאט נפש שלל מכשירים סלולריים במטרה לקבוע את מרחק הזריקה הגדול ביותר. אינפורמציה חיונית: נכון לעכשיו השיא עומד על 94.97 מטר, מרחק שנקבע ב־2007 בידי פיני עב בשר בשם מיקו לאמפי.
שני החוקים היחידים בתחרות הם איסור על חציית הקו בסוף משטח ההרצה, ושימוש בטלפונים מייצור סדרתי בלבד, עם עדיפות ברורה לתוצרת ביתית. חבר שופטים מכובד ייתן ניקוד מיוחד עבור סגנון ההטלה וישקלל אותו עם המרחק שגמע האויב באוויר לקבלת הניקוד הסופי.

הנקמה היא, כידוע, ארוחה שצריך להגיש קרה. תכנן היטב את מעשיך, אל תגיב בחופזה. קח את הזמן ללמוד את מושא הנקמה, ואז, כשאינו מוכן, תקוף והכה במלוא העוצמה. נאמנים לתסריט הזה, יגשו המתחרים בנחת אל הסל שבו נחים בשלווה שלל קורבנות מרהיבי לחצנים ומסכי מגע, יבחנו בקפדנות את המועמדים, ילטפו אותם בעדינות, ורק אז ישליכו אותם בזעם אל מוות בלתי נמנע המלווה בצליל הפלסטיק המתפצפץ הערב כל כך לאוזן.
אז מי אמר שאין תקווה למין האנושי. מתוך שורות מדור זה תצא הקריאה: קומו אחים, עת מחאה וזעקה היא! השליכו אותם רחוק ככל האפשר והראו לפולשים מי עדיין הבוס על הכוכב הזה! פרס למנצח? אולי טלפון חוגה ישן וטוב שאף פעם לא זמין.


