שיגעון המוזיקה
"היכל התהילה", "כוכב נולד" ובקרוב "חי בלה לה לנד" ו"The Voice" הישראלי - החיבור בין מוזיקה וריאליטי משתלט על הטלוויזיה. האם לוח השידורים הופך למיוזיקל? "כלכליסט" יצא לבדוק
שישה זמרים מוכרים מתמודדים בווילה באל.איי על זכייה בחוזה עם גפן רקורדס, חברת תקליטים בינלאומית. לא נשמע כמו התחלה של תוכנית ריאליטי? ודאי שכן. זוהי "חי בלה לה לנד", תוכנית מקור חדשה של הלווין שתעלה לשידור בראשון הקרוב בערוץ yes comedy.
שלושה ימים אחריה, תעלה בערוץ סדרות אחר של הלווין תוכנית הריאליטי האמריקאית "The Glee Project", שבה מתמודדים צעירים על תפקיד אורח בדרמה המוזיקלית "Glee", שכבר משודרת ב־yes. בלוח השידורים כבר מככבות "היכל התהילה" מסביב לשעון בערוץ 24 ו"כוכב נולד", פעמיים בשבוע לפחות בערוץ 2. בנוסף בשבוע שעבר החלה הרשמה לאודישנים של הגרסה הישראלית ל"The Voice" המצליחה, שרכשה זכיינית ערוץ 2 רשת, והיא צפויה לעלות בעוד כשלושה חודשים. וכל זה לפני שנקבע שיבוץ לעונה שנייה של "אייל גולן קורא לך". מתי הפכנו פריקים של ריאליטי מוזיקליים?
"בגדול מוזיקה תמיד היתה", אומרת דגנית אטיאס־גיגי, מנהלת הפקות המקור של yes, "ובכל פעם שהיא צצה, זה מאוד חזק. בתחילת שנות השמונים זו היתה הסדרה 'תהילה', שהמשיכה את 'שיגעון המוזיקה' ו'גריז'. 'אמריקן איידול' החזירה את זה בענק, ופה יש כמובן את 'כוכב נולד'. זה נתן את ההשראה. החיבור של מוזיקה, תחרות, אנשים צעירים וקאברים לשירים שכולנו מכירים עובד, וזה קורה גם ב'Glee'".
אז מדובר בחלק מטרנד האייטיז?
"לא חשבתי על זה, אבל יש בזה משהו, החזרה בזמן. גם את הסיטקומים של האייטיז אנחנו מחזירים עכשיו, גם הזמרים בהיכל התהילה היו כוכבים בשנות השמונים. ברמת הוויז'ואל, העשור הזה היה קצת מכוער. אולי יש פה רצון לחזור לריקנות ההיא".
נירית וייס, העורכת הראשית של ערוץ 24, אחראית להצלחה של "היכל התהילה", שמשודרת בערוץ 15 שעות ביממה. "ראשית, מוזיקה עובדת על רגש. על זיכרון של חיים, נוסטלגיה. היא המכנה המשותף הרחב ביותר. ביחד עם הדרמה של התחרות ותחושת ה'כל אחד יכול להגשים את החלום' שיצוקה באתוס של הריאליטי, נוצרת טלוויזיה מרגשת ומבדרת במיטבה. שנית, חל דבר באמריקה, שכמובן משליך על כולנו. ההצלחה הפנומנלית של 'Glee', במקביל לפרישה של סיימון קאוול מ'אמריקן איידול' לטובת 'אקס פקטור', והעלייה של 'The Voice' גרמה לזירה להיות תחרותית יותר ולכן מושקעת יותר ומעוררת עניין. הגמר האחרון של 'איידול' היה הפגנת כוח ענקית עם האמנים הכי גדולים בעולם, כולל ביונסה וליידי גאגא. שלישית, תעשיית המוזיקה זקוקה היום לבמה של הטלוויזיה - היום כל אמן מתפקד כחברת תקליטים והפצה עצמאית, ויש הצפה של חומרים באינטרנט, והריאליטי המוזיקליים הופכים יותר מתמיד למקפצה אמיתית עבור כישרונות צעירים. השילוב עם תרבות הקאברים, שמאוד נעימים לצופה, עוזר גם לפופלריות של התחום. הפרשנות האישית מדברת לכל אחד וכל צופה יכול להיות שופט בבית".
רעיון אוניברסלי
שבי זרעיה, עורך ובמאי התוכניות "חי בלה לה לנד" ו"היכל התהילה" מגדיר את "חי בלה לה לנד" כדוקו ריאליטי: "יש בה תחרות מוזיקלית שמטרתה חוזה בחברה בינלאומית, והיא משלבת אלמנטים מכמה ז'אנרים. אין הדחות, אין מצלמות 24 שעות, אלא מצלמות שליוו בשיטה של דוקו, בזמן התהליך. לכל מהמשתתפים יש סיפור אישי, וגם היחסים ביניהם מורכבים. הזמרים הים־תיכוניים הם דמויות מסקרנות שנותנות את עצמן, ונוצרה תוכנית שהיא לא ריאליטי קלאסי".
אז בעצם המוזיקה היא רק תירוץ?
"כן, אין במוזיקה תככים ויצרים ויש בה משהו מאוד כיפי, והיא תוכל לפרנס עוד פורמטים. אנשים באמריקה שמנסים לפרוץ לעולם הגדול ומתמודדים עם ריחוק מהבית זה רעיון אוניברסלי. גם שישה קרואטים, יפנים או הודים ינסו להצליח בארצות הברית, וגם שישה זמרים ותיקים בהולנד יכולים להתחרות על אהבת הקהל מחדש. הבאנו משהו חדש בפורמטים האלה, לא העתקנו ולא עשינו 'אמריקן איידול'. הזכייה של קופרמן הפקות, שמפיקה את 'היכל התהילה' ואת 'חי בלה לה לנד', באמי (הפרס הבינלאומי על הסדרה 'רמזור' - ת"ו) פתחה דלתות. כן מנסים להביא את הבשורה החדשה ויש דבקות במוזיקה. גם ב'כוכב נולד' מחברים השנה למשפחות, זו הופכת להיות יותר סדרה על אנשים. באופן טבעי, הקהל מאוד מסוקרן להציץ לחיים הפרטיים של סלבס, לתפוס את האנשים המוכרים ברגעים אישיים, אינטימיים, מצחיקים ומרגשים".
בשבוע שעבר, כאמור, החלה ההרשמה לאודישנים ל"The Voice", התוכנית הכי חמה בארצות הברית. התוכנית היא פרי מוחם הקודח של שני הגדולים במפיקי הריאליטי - ג'ון דה מול ("האח הגדול") ומארק ברנט ("הישרדות"). "The Voice" תעשה עלייה בסתיו, ותפיק אותה כאן רשת, שיוצאת משנתיים קשות של צמצום מאזנים כספיים ומתחילה להשקיע בתוכן. רשת תחתים ארבעה מנטורים שילוו את המתמודדים האנונימיים, ובבורסת השמות רצים זמרים כמו שלמה ארצי, שלום חנוך ויהודית רביץ. בסך הכל, אומרים בזכיינית, הם פנו ל־12 המוזיקאים הגדולים במוזיקה הישראלית. "אנחנו גילינו את 'The Voice' כשעלתה לפני שנה בהולנד, וקנינו אותה עוד לפני שעלתה באמריקה והתחיל ההו־הא", אומר ארז בן הרוש, מנהל תוכניות הפריים ברשת. "זו תוכנית שמחזירה את הכבוד למוזיקה. לא יכפו על אף זמר לעשות ים־תיכוני או סן רמו, אלא יהיה מנטור שייתן לזמר את הכלים הנכונים להצליח בתחומו".
אתם מתמודדים מול "היכל התהילה" ו"כוכב נולד". יש לכם מקום?
"'היכל התהילה' זה טראש, לא באמת מוזיקה אלא טאלנטים. 'כוכב נולד' היא מתחרה רצינית, אבל אצלנו לא תראי זמרים מזייפים שצוחקים עליהם. לא יהיה מצב מביך. ב'The Voice' אנשי מוזיקה אמיתיים באים ועובדים ולא סלבס. יש פה תחרות חדשה ומי שלא יברא את עצמו מחדש ייבלע".
יש מקום לכולם
אז האם, כפי שצופה בן הרוש, יפלו קורבנות בהצפה הצפויה של תוכניות ריאליטי־מוזיקה? האם מישהו מהשחקנים החדשים או הוותיקים ייאלץ לפנות את מקומו? "יש מקום לכולם", מרגיעה אטיאס־גיגי. "להפך, עכשיו מתחיל האיזון. יש ריאליטי, דרמה וטראש, וכולם ביחד וכל אחד לחוד מתחברים למוזיקה והיא מתעצמת פי כמה". גם וייס אופיטמית: "אני מניחה שכל עוד התוכניות ילמדו להמציא את עצמן מחדש, הפופולריות שלהן תישאר גבוהה. בתחום הכישרונות הצעירים, הסיפור האנושי של המתמודדים הולך ומקבל יותר פוקוס, ולכן עם ליהוק נכון הוא יישאר מעניין לעד. גם בתחום תיעוד הזמרים המצליחים והוותיקים לא נאמרה המילה האחרונה. זמרים הם לרוב מעניינים ואורח החיים שלהם ראוי לתיעוד, ולכן אני צופה דווקא התחזקות של הז'אנר".
