הון אנושי: חיים בסרט קיטש
צלמים ותאורת אולפן ברחבי הבית. הוראות בימוי לאורחים. אייל גולן בתפקיד הטאלנט, ועוגת קומות עם בובה בדמותה. מזל טוב ללאה שנירר
לאה שנירר היא פרעון מודרני. אקזמפלר של תופעה סוציולוגית כלל־עולמית שמשקפת את הרצון האינסופי בנעורי נצח, בניצחון הגוף על תחלואי הגוף והזקנה. רק כך אפשר לסכם את מפגן ההערצה שארגנה לעצמה הגברת לכבוד יום הולדתה ה־54, שהתקיים בשבת האחרונה.
לאה שלמון, כך קראו לה לפני שהכירה את בעלה הנוכחי, למדה את רזי תורת האירובי אצל ג'יין פונדה בלוס אנג'לס, ולאחר גירושיה מבעלה הראשון חזרה לארץ ועבדה כמדריכת כושר בהילטון תל אביב. במקביל פיתחה קריירה של נערת זוהר במדורי הרכילות של שנות השבעים והשמונים. חייה השתנו כשהכירה את בעלה השני, צחי שנירר, בעל אימפריית נדל"ן מצליחה בהמבורג. אחרי כמה שנים שבהן חיו בני הזוג בגרמניה החליטה שנירר שהיא רוצה לחזור לישראל, והיום היא בעלת סטודיו מצליח לפילאטיס בהרצליה פיתוח ווילה ענקית ברחוב גלי תכלת. שם היא נוהגת לערוך לעצמה ימי הולדת בסגנון זה בשנים האחרונות, שבהם מתחככת אצולת הממון היחסית בסלבז טראש ישראלים כמו כוכי מרדכי, מורן איזנשטיין, צביקה פיק, גיל ריבה ודומיהם.
כשנכנסתי בשערי הווילה המעוצבת בסגנון קיטש אקסטרווגנטי, הכולל שנדלירים וכדים נוצצים, עצרה אותי מפיקה שאמרה שהם מכינים בימים אלה סדרה דוקומנטרית לערוץ 10 על נשים חזקות שבה משתתפת שנירר. לכן עליי להמתין, וכשהמצלמה תהיה מוכנה עליי לעלות במדרגות וללחוץ את ידו של בעל הבית צחי שנירר. בהגזמה של כוכב קולנוע סוג ז' עליתי במדרגות, שם קיבל את פניי בעל הבית כשסיגר תחוב בפיו. כי ככה זה בסרטים, העשירים מעשנים סיגרים. בתוך הבית הסתובבו זוג תאומים בלונדיניים, בן ובת, בני חמש, יפים בצורה יוצאת מן הכלל, כשמטפלות אסייתיות משגיחות עליהם. בעלת הבית, כך מספרים, ילדה אותם כשהיתה בת 49, דבר שראוי להערכה לדעתי.
על הדשא לצד הבריכה פגשתי את שלוה ויורם הסל. שלוה סיפרה שלה ולבנה יש עסק לייצור משקפי ראייה, שאותם הם מייצאים מסין לכל העולם: "אנחנו מוכרים לכל העולם, העסק מצליח מאוד, אבל הגאווה שלי היא על כך שאנחנו מצליחים למכור את המשקפיים שלנו גם לסינים. בוא ותראה לי איש עסקים אחד שיכול למכור לסינים את מה שהם מייצרים".
אחר כך הכירה לי אחת מחברותיה הלבביות של שנירר אוליגרך רוסי בשם סלבה ברשט, שסיפר לי שבתו החליטה לרכוש את מכבי נתניה, "אבל אני", אמר, "לא רוצה לעבוד עם ישראלים אלא רק לקנות מהם נדל"ן ולהשקיע במניות. עד עכשיו גרנו בדיוויד אינטרקונטיננטל, ועכשיו קנינו פנטהאוז ברחוב הירקון מול הים".
שמעון מנחם מסקורפיו, יד ימינו של בני שטיינמץ, היה שם גם. הוא אמר שמצבה של החברה הולך ומשתפר מיום ליום: "באוקראינה אנחנו מוכרים בצורה לא רגילה. אנשים שם מנסים להיפטר מכסף שחור וקונים הרבה נדל"ן. ברומניה המצב על הפנים. נברח משם. בכל מקרה החברה שלנו השתקמה. כל המוסדיים בזמנו, בניצוחו של רועי ורמוס, פשוט נבהלו ונכנסו לפאניקה".
בכל אותו זמן שוטטו סביבנו צלמים והבית היה מלא בתאורות אולפן, שגרמו לי להרגיש כאילו אני נמצא בבית "האח הגדול". רוב האורחים שאלו את בעל הבית איפה אשתו, והוא אמר בחיוך: "רגע, רגע, היא מתלבשת, מתכוננת לכניסה שלה, כשיהיו פה קצת יותר אנשים".
ואמנם, כשהבית התמלא הורתה הבמאית אורנה בן דור לכל הנוכחים לעמוד ולהריע לגברת כשתצא. וכך בדיוק עשיתי. הגברת יצאה לסלון לקול תרועות, כששיערה אסוף במעין אבו־עגילה בסגנון שנות השישים. היא לבשה שמלה שחשפה שיזוף נכון, ואת כתפיה החסונות והשריריות, המזכירות את אלה של מדונה. רגע לפני שהחל המופע של אייל גולן, שמתברר כי הוא חבר אישי של הגברת, עלתה לבמה אמה, מאחרוני תאומי מנגלה, ונשאה נאום מרגש שגרם לשנירר לדמוע. אחר כך הוציאו עוגת קצפת קומות, שעליה התנוססה בובה בת דמותה של שנירר, עשויה ממרציפן. ואז אורנה בן דור ביקשה לעצור את הכל, כי שכחו להכניס עוגה נוספת, ולמען המצלמות לקחו עוד טייק. ככה זה כשחיים בסרט.
