נציג מנרב על ההצעה לרכוש את נאות הפסגה: "גוף שיכול לסיים את הכל במכה אחת"
נאות הפסגה נקלעה לקשיים בגלל איסור הבנייה מעבר לקו הירוק והגישה היום בקשה לפירוק. מנרב הציעה לרכוש אותה ב-135.2 מיליון שקל
בשעות אלה מתקיים דיון סוער בביהמ"ש המחוזי בירושלים אודות עתידה של חברת נאות הפסגה. מוקדם יותר היום (ד') פרסמה חברת מנרב הודעה לבורסה כי היא הציעה לרכוש את החברה תמורת 135.2 מיליון שקל. במהלך הדיון היום התייחס עורך הדין שלמה נס, שמייצג בדיון את מנרב, את העתיד האפשרי של הפרויקט.
"במסגרת ההצעה של מנרב ניתנה התייחסות ספציפית למענה מיידי לבניינים שנמצאים בשלבי בנייה, כך שחברת מנרב תוכל להיכנס במהירות ולסיים את הבנייה", אמר נס בדיון, "זה לא רק הצעה של רכישה פיננסית אלא הצעה של גוף שיכול לסיים את הכל במכה אחת".
נס התייחס גם לכאוס שנוצר בחברה ולבקשת הפירוק שהוגשה היום על ידי החברה ואמר, כי "אני כ-30 שנה במקצוע הזה (של חדלות פרעון)... מה שקרה בשבוע האחרון של הצעדים האלה, של נטישה או בעל השליטה שהוא לא עומד מאחורי החברה או הבקשה לפירוק אני לא מבין, כי תמיד אפשר לראות אם יש פתרון אחר ואין ספק שהפתרון שאנחנו מדברים עליו הוא פתרון כולל שהוא לכל הנושים של החברה, פתרון שלהסתכל על כל התמונה כמכלול אחד, מכלול שלא מתעלם מן המציאות".
לקראת ההפסקה הוסיף חגי וילנסקי, סמנכ"ל הכספים של מנרב שנכח בדיון, כי "אנו הצענו הזרמה כספית לחשבון הסגור של בנק ירושלים שאינה מותנית בהסכמי פיתוח ונותנת פתרון סביר. הפתרון שלנו הוא פתרון כולל, מקצועי ושאינו כרוך בכפילות תפקידים".הצדדים חזרו כעת מההפסקה והדיון נמשך.
כאמור, חברת מנרב הציעה לרכוש את נאות הפסגה תמורת 135.2 מיליון שקל. זאת, לאחר שמוקדם יותר היום ושבוע לאחר מינוי כונס הנכסים לחברת נאות הפסגה לבקשת בנק ירושלים, הגישה הבוקר (ד') החברה בקשה יוצאת דופן: לפרק את החברה. זאת, כדי לאפשר לכלל הנושים של החברה, ולא רק לנושים המובטחים שיש בידם שעבודים על הנכסים, לקבל את מירב הכספים המגיעים להם.
המצב הקשה אליה הגיעה החברה נוצר בשל החלטות ממשלת ישראל על איסור הבנייה מעבר לקו הירוק, טוען עורך הדין אהוד ארד בשם החברה, והתנערותה של הממשלה מחובתה לפצות את החברה על נזקיה.
הפרוייקט העיקרי של החברה במודיעין עלית נועד למגזר החרדי והיה מיועד לבנייה של 2,318 יחידות דיור. לטענת עו"ד ארד, בעת ההתקשרות של החברה בהסכמים לרכישת הזכויות בקרקע, תוואי גדר ההפרדה המתוכנן לא עבר בתחום ואף לא בסמוך לפרוייקט אלא הותיר אותם בצד המערבי של הגדר.
בתחילת חודש מאי 2009 השתנו פני הדברים לאחר שיצא צו איסור הבנייה הראשון, ואחריו הגיעו נוספים, דבר שהביא לפגיעה קשה בחברה ולבלימת כל פעילותה העסקית.
בשבוע שעבר הודיעה החברה לבורסה על פולשים שחדרו לפרויקט (אותם פולשים היו למעשה רוכשים של דירות שלא קיבלו את דירתם), ובנק ירושלים הגיש בעקבות ההודעה לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה למנות כונס נכסים. בקשת הבנק הוגשה לאחר מכתב מבנק הפועלים, שבו התבקשה החברה לפרוע את יתרת החוב שלה בסך של כ-8 מיליון שקל בתוך 14 ימים.
ביום א' האחרון הוגשה בקשה נוספת לכינוס נכסים נוספים (שהם חלק מהפרויקט וסמוכים לאלה של בנק ירושלים) על ידי הנאמן של מחזיקי האג"ח. בבקשה זו נטען לחוב של כ-72 מיליון שקל כנגד שעבוד של 1,110 יחידות מהפרוייקט. באותו היום ניתן צו זמני למינויו של עו"ד עדי פיגל ככונס הנכסים האלה.
הדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים אצל השופט דוד מינץ, אמור להכריע לגבי המשך השתלשלות האירועים בחברה.
כונס הנכסים הזמני שמונה הוא עו"ד חגי אולמן. את החברה מייצג יחד עם עו"ד ארד עו"ד גדי ירום ממשרד ארד.
