פרשנות: המוסדיים מוכרים, הציבור קונה
החסכונות העודפים שהציבור שם בקרנות הנאמנות, הם אלו שכפופים למרב הסיכון של שינוי המגמה בשוק
"הציבור מכניס כסף טיפש לקרנות. הוא לא מסתכל על מה שהוא קונה ולא בודק מרווחים. זה מייצר לנו, לגופי הפנסיה, הזדמנות למכור את האג"ח הקונצרניות הללו לקרנות שקונות". נדמה שמשפט זה, שנאמר על ידי מנהל השקעות בכיר בחברת ביטוח, מסכם את המצב בשוק האג"ח הקונצרניות בכלל ובלא מדורגות בפרט בימים אלו.
בשיא המשבר מיהרה גברת כהן מחדרה לפדות את כל כספי הגמל שלה, והעבירה את כל התיק לפיקדון בנקאי עם תשואה אפסית שקיבעה את הנזק שנגרם לה. באותו הזמן בדיוק גופי הפנסיה והגמל התחילו לחפש מציאות.
היתה זו בדיוק התקופה שבה התשואות באג"ח הבטוחות, כמו אלו של סלקום ושל שופרסל, גדלו לממדי היסטריה וסיפקו הזדמנות ברורה להשקעה. ככל שחלף הזמן ושקטו הרוחות, האג"ח בדירוגים הגבוהים חזרו לממדים הטבעיים שלהן, ואז חיפשו גופי הפנסיה מציאות בשוק היותר מסוכן של הלא מדורגות.
בדיוק אז נזכרה, כמובן, גברת כהן מחדרה לקנות קרן נאמנות העוקבת אחר מדדי התל בונד ה"בטוחים יותר". כעת, כשגברת כהן אוזרת אומץ להגיד ליועץ בבנק שלה שהיא מוכנה להכניס קצת פלפל לתיק ההשקעות הסולידי שלה עם קצת אג"ח בדירוגים נמוכים, גם האפיק הזה כבר עשה את רוב המהלך שלו.
כיום אנחנו נמצאים בצומת שבו מתחילות המציאות להיגמר גם בשוק האג"ח הלא מדורגות, וחלק מהאג"ח של החברות אף טומנות בחובן סיכון גבוה שכבר לא מתומחר. כך יוצא שבזמן שגופי הפנסיה מביטים לשוק המניות, רק עכשיו מעבירה גברת כהן כספים לאג"ח המסוכנות.
בסופו של דבר, אותם חסכונות עודפים שהציבור שם בקרנות הנאמנות הם אלו שכפופים למרב הסיכון של שינוי המגמה בשוק. מנהלי ההשקעות של קרנות הנאמנות מנסים לתרץ: להגיד שיש התפקחות, שהם יותר קשוחים במו"מ עם החברות, שהם מקבלים יותר שעבודים ושחברות פח כבר לא מצליחות לחזור לשוק.
אלא שבזמנים של שוק עולה נוח להיות אופטימי ורגוע, בדיוק רגע לפני יצירת הבועה ואולי המשבר הבא. ואם לא די בכך, תקנות חודק יצרו מצב כזה שברגע שתחול תפנית, הציבור ישנה את טעמיו וקרנות הנאמנות יחפשו רוכש - גופי הפנסיה יהיו מוגבלים מאוד ולא יוכלו להסתער על הסחורה שממנה ייפטר הציבור. ואז עלולים מנהלי הקרנות למצוא את עצמם בסכנה אמיתית.
