איפה להשקיע - קרנות מנייתיות או השקעה ישירה במניות?

שוקי המניות בישראל ובעולם עשו כברת דרך גדולה מאז התאוששו מהמשבר הכלכלי של 2008. בישראל הצליח מדד ת"א־25 לשבור מחדש את שיא כל הזמנים, אך מדדי השורה השנייה והשלישית, ת"א־75 ויתר־50, רחוקים עדיין בעשרות אחוזים מהשיאים שהגיעו אליהם טרם המשבר.

ציבור המשקיעים לא נשאר אדיש, ומזרים בימים אלה כסף רב לשוקי המניות בישראל, אם בקנייה ישירה של מניות ואם דרך מוצרי השקעה, כדוגמת קרנות נאמנות או תעודות סל. תעשיית קרנות הנאמנות ידעה תמיד לשקף היטב את מצב השווקים והלכי הרוח של ציבור המשקיעים, וכך היה גם באוקטובר האחרון, עת הגיעו קרנות הנאמנות המנייתיות בישראל לשיא גיוסים חודשי מאז אוקטובר 2006.

בטור זה נבחן את היתרונות והחסרונות של רכישת קרן מנייתית מול קנייה ישירה של מניות.

• ניהול השקעות מקצועי: למנהל קרנות נאמנות יש כלים לניתוח, ידע, ניסיון רב ואפשרות להגיב מהר למצבים משתנים, יותר משיש למשקיע הממוצע. סביב מנהל הקרנות יש צוות של אנליסטים המקיים מעקב אחר חברות בורסאיות ונותן את המלצותיו. אם בשנת 2009 כמעט כל מניה רשמה עליות שערים, וחלקן אף עלו בצורה חדה ביותר, הרי שבנקודת הזמן הזו ישנה חשיבות גדולה לבחירה מדוקדקת ומקצועית של ניירות ערך ספציפיים, משימה קשה למשקיע מן היישוב.

•  פיזור: נכסי הקרן המנייתית (כמו גם קרנות נאמנות אחרות) מורכבים מניירות ערך רבים, והפיזור הזה מקטין את רמת הסיכון עבור המשקיע. אמנם, באופן תיאורטי המשקיע יכול לבנות בעצמו תיק השקעות מפוזר היטב על פני ניירות רבים, אך מהלך כזה כרוך בעמלות גבוהות, במעקב יומיומי הדורש זמן רב, ובהרבה טרדה, ניירת וכו'.

•  נזילות: המשקיע בקרן יכול לרכוש ולמכור את יחידות ההשתתפות שלו בכל יום שבו מתנהל מסחר בבורסה לני"ע. יתרון הנזילות אינו מתבטא רק באפשרות לממש את ההשקעה, אלא גם באפשרות להימנע בדרך כלל מתנודות חדות מדי, הודות לפיזור של הקרן על פני ניירות ערך רבים. כך, לדוגמה, לקוח המשקיע במניות אחדות, ורוצה או צריך למכור אותן, עלול לגלות שהוא נאלץ להתפשר על המחיר, והתמורה שיקבל תהיה נמוכה יותר.

• שקיפות: קרנות הנאמנות ומנהליהן כפופים לרגולציה מחמירה של רשות ני"ע ושל נאמן הקרן, שנועדה להגן על כספי הלקוחות. הקרנות מחויבות לדווח על אירועים או שינויים מהותיים, ובנוסף מפרסמות את כל אחזקותיהן לחודשיים האחרונים, זאת בנוסף לפרסום תשקיף, מדיניות השקעות ועוד.

• הוראת קבע לקרן נאמנות: דרך טובה להיחשף לשוק המניות בצורה קבועה, מדודה ולאורך זמן היא באמצעות מתן הוראת קבע לקרן נאמנות המתמחה במניות בישראל. לעומת זאת, לא ניתן לתת הוראת קבע לקנייה ישירה של מניות ספציפיות (וגם לתעודות סל), הנסחרות באופן רציף בבורסה.

• עלויות: הקטנת עלות ההשקעה המיידית מהווה חיסכון משמעותי עבור המשקיע. כך, לדוגמה, כאשר הוא רוכש או מוכר יחידות השתתפות בקרן נאמנות אקטיבית (להבדיל מקרן נאמנות מחקה), הוא אינו משלם עמלת קנייה או מכירה. בנוסף, בזכות גודלה, קרן הנאמנות משלמת עמלות נמוכות באופן מהותי בהשוואה ללקוח מן המניין. מנגד, הלקוח משלם דמי ניהול שנתיים, שאינם נמוכים, ויורדים באופן יומיומי ופרופורציונלי משווי נכסי הקרן.

• מינימום השקעה: במרבית קרנות הנאמנות ניתן להשקיע כל סכום שהוא בהוראה פשוטה ליועץ ההשקעות של הבנק. לעומת זאת, קיים קושי לתת פקודה לרכישת מניה בסכום קטן, דבר הכרוך בעמלות מינימום, שיכולות להגיע לאחוזים רבים מסכום ההשקעה.

• דיבידנד מוחזר לקרן: ההשקעה בקרן נאמנות מנייתית חוסכת זמן רב וטרדות אחרות, כגון הצורך להשקיע מחדש את הדיבידנדים המתקבלים מהשקעות קודמות, אשר כרוכים גם בתשלום מס.

• האפקט הפסיכולוגי: ישנם גורמים רבים המשפיעים על החלטות ההשקעה שלנו דווקא מהפן הפסיכולוגי, כמו הקושי לממש הפסד. התעסקות במניות ספציפיות מגדילה את משקלן של החלטות אמוציונליות, והנזק יכול להיות עצום. ברכישת קרן נאמנות, המשקיע אינו תלוי במניה אחת או במספר מניות, ולרוב יכול לקבל החלטות מעט יותר רציונליות. החיסרון המרכזי של השקעה בקרנות נאמנות נעוץ בעלויות. דמי הניהול שגובה מנהל הקרן בישראל הם גבוהים יחסית לעולם ונעים, בדרך כלל, בין 2% ל־3%, מה שפוגע בתשואה של הקרן ועלול לגרום לכך שהתשואה שתשיג תהיה נמוכה מהמדד שבמניותיו היא משקיעה. על כך ועוד, בכתבה הבאה.

צבי סטפק הוא יו"ר ומנהל ההשקעות הראשי במיטב בית השקעות. רוני אפטר הוא מנהל קשרי יועצים במיטב. אין לראות בכתבה המלצה או הזמנה לבצע השקעות, פעולות או עסקאות כלשהן