$
משפט

משרד התקשורת מתכונן לבג"ץ הקישוריות: "חברות הסלולר פועלות כאילו המשפט לא חל עליהן"

כך לפי חוות דעת היועמ"ש במשרד התקשורת שנשלחה ערב החג לחברות. לדבריה, הן נקטו כמעט כל תרגיל כדי לעכב את קביעת דמי הקישוריות. בכיר בחברת סלולר: "כך לא אמור להתנהל ריבון במדינה מתוקנת". עתה ממתינים לראות אם החברות יפנו לבג"ץ

גילעד נס 11:2304.10.10

"מהתייחסויותיהם ותגובותיהם של המפעילים נדמה כי לשיטתם, עקרונות המשפט המינהלי 'הרגיל'... אינם חלים עליהם. כאילו הם sui generis (בלטינית: יחיד במינו - ג"נ) הזכאים לזכויות שונות, 'זכויות יתר'. עוד בחיתוליו של התהליך... עלו טענות כי מתכונת השימוע צריכה להיות לפי רצונם, לוחות הזמנים צריכים להיקבע בדרך שונה ואילו הגורם הממליץ נכון שיהיה אחר מזה הקיים, ואף הוצע שלמשרד התקשורת לא יהיו יד ורגל בהליך כולו".

 

את הפסקה לעיל כתבה היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד נגה רובינשטיין, במסמך שנשלח ערב שמחת תורה לחברות הסלולר. המסמך מהווה את חוות הדעת המשפטית שליוותה את תהליך קביעת דמי הקישוריות. כעת הכדור במגרשן של הסלולריות - האם יעתרו לבג"ץ, או שמא יקבלו את רוע הגזירה.

 

"הסלולריות מעכבות בכוונה"

 

המסמך של רובינשטיין אמנם נועד להבהיר כי המשרד אינו חושש מהתמודדות בבג"ץ, אך לא רק לשם כך הוא חובר. עיון במסמך מחזק את התחושה כי יש בסיס עובדתי להשתלחותו של שר התקשורת משה כחלון בחברות הסלולר, כשהאשים אותן בעיכוב מכוון של התהליך. הפחתת דמי הקישוריות אמורה היתה להיבחן במהלך 2007, אולם שר התקשורת דאז אריאל אטיאס העדיף כנראה להתעלם מכך. גם החלטת ממשלה מאוגוסט 2008, שהורתה לשר התקשורת ולשר האוצר דאז רוני בר־און, למנות צוות שיגיש את המלצותיו בנושא, זכתה להתעלמות. כחלון בחר לטפל בנושא, ותוך חודשיים מכניסתו לתפקיד השר ב־2009 פרסם מכרז לשילוב חברת ייעוץ בקביעת דמי הקישוריות. ב־14 ביולי 2009 הודיע כי חברת הייעוץ הבריטית NERA נבחרה לסייע למשרד.

 

פלאפון כופרת בהליך

 

רובינשטיין מתארת במכתבה מסכת של ניסיונות דחייה והשהייה שנקטו הסלולריות. המתקפה החלה כמה ימים לאחר שנודע כי NERA נבחרה. באוגוסט 2009 טענה פלאפון כי היא חולקת על תקפות ההליך כולו, כיוון שלטענתה לא נעשתה בחינה של הנושא במשרד. כשבוע וחצי לאחר מכן הזמין סמנכ"ל הכלכלה במשרד, ד"ר אסף כהן, את החברות לפגישות עם נציגי המשרד ו־NERA. בתגובה חזרה פלאפון על טענתה לגבי הפגם לכאורה בהליך. בספטמבר פנה כהן לחברות בבקשה להעביר ל־NERA נתונים כמו גם תחזיות לגבי ניהול הרשת שלהן.

 

בשלב זה החלו ההתכתבויות בין חברות הסלולר למשרד התקשורת להיות אינטנסיביות יותר - סלקוםהציגה סדרת שאלות, פלאפון חזרה וטענה כי למשרד אין סמכות בנושא, ופרטנר הצטרפה לטענות תוך האשמת המשרד בניהול הליך ללא שקיפות.

 

בנובמבר ביקשה סלקום ארכה נוספת להעברת הנתונים, והציבה שאלות חדשות. באמצע ינואר 2010 שלחה שוב פלאפון מכתב שבו תקפה את ההליך. במרץ העבירה סלקום למשרד חוות דעת כלכלית לגבי ההשפעות הצפויות של הפחתת דמי הקישוריות. באפריל שלח מנכ"ל פרטנר היוצא, דוד אבנר, מכתב לכחלון ובו דרש לבצע את השימוע ב"הליך חסוי", לאחר שבאוקטובר טענה פרטנר שההליך אינו שקוף דיו. ופלאפון המשיכה גם באפריל לטעון כי ההליך אינו תקין.

 

 

אז איך הגיבו לה פרטנר משנסת מותניים

 

ב־4 במאי פרסם כחלון את כוונתו להפחית את דמי הקישוריות מ־25.1 אגורות ל־4.14 אגורות כבר באוגוסט, ולהמשיך להפחיתן עד 2.58 אגורות ב־2014. הסלולריות היו המומות - הן ציפו שההפחתה לא תרד מ־10–15 אגורות. המשרד פרסם את עבודתה של NERA, והעניק לחברות 30 יום כדי להגיש את השגותיהן.

 

בשלב זה החלה פרטנר, שעד כה היתה המתונה מבין החברות בהתנגדותה, לפצוח במתקפה משולבת. בתחילת יוני ניסתה להעביר את הדיון לוועדת שוק התקשורת הנייחת בראשות רו"ח אמיר חייק. במקביל ביקשה את החומרים של המשרד טרם סיום הליך השימוע. בנוסף שלחה פרטנר מכתב שבו שאלות על מתווה ההפחתה. בתוך שבוע שלחה עוד מכתב בדרישה לקבל מידע נוסף. באמצע יוני דרשו סלקום ופרטנר ארכה נוספת להגשת תגובותיהן, ונדחו. סלקום טענה כי מדובר ב"שימוע למראית עין". ב־24 ביוני הגישו כל החברות את עמדותיהן, ובמשרד הוחלט לקיים פגישות עם נציגי החברות.

 

סלקום ניסתה לתאם פגישה עם נציגי NERA. מנכ"ל המשרד, עדן בר טל, טען במכתב לחברת סלקום כי הוא רואה את הפנייה כ"לא ראויה". נוסף על התכתובת הענפה בין החברות למשרד התקשורת, רובינשטיין מציינת כי בכירי החברות הסלולריות גם נפגשו עם כחלון, והעלו טענות דומות לאלו שהועלו על הכתב.

 

ב־6 וב־7 ביולי נפגשו החברות בנפרד עם בכירי המשרד, ובנוכחות נציגי NERA. תעבורת המכתבים נמשכה - פרטנר העבירה חומרים וחזרה על טענות העבר, פלאפון הציגה חישובים של חברת TASC כדי להוכיח שבעבודת NERA נפלו טעויות, וסלקום המשיכה לנסות ולפנות ישירות ל־NERA כדי לקבל תשובות. בשלב זה הודיע כחלון כי הוא מעניק ל־NERA שלושה שבועות להגיש דו"ח מתוקן.

 

"מסתירים עובדות" מסלקום

 

באמצע יולי טענה סלקום כי נדרש לה זמן נוסף להיערכות לעדכון דמי הקישוריות. שבוע לאחר מכן תקפה סלקום את רובינשטיין ב"הסתרת עובדות" מצד המשרד בנוגע לשימוע. בסוף יולי ניסתה פרטנר להשתמש בחוק חופש המידע כדי לקבל מידע מהמשרד, ונתקלה בסירוב. בתגובה הגישה פרטנר עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים. פרטנר, כמו גם סלקום, דרשו לעיין בדו"ח NERA לפני פרסומו, ובטרם יסתמך עליו המשרד. ב־2 בספטמבר פרסם כחלון את התעריפים החדשים.

 

החברות ממשיכות לטעון גם כיום כי בקשת המידע טרם פרסומו הרשמי נגזרה מהצפי שפרסום הנתונים היה מקבע אותם בעיני הציבור, וגם אם היו מתבררים כשגויים היה מתקשה המשרד לסגת מהם. "מה בסך הכל ביקשנו, שייתנו לנו לראות את ההחלטות לפני העיתונאים והציבור?", טוען בכיר באחת החברות שקרא את המסמך. "אפשר לחשוב שדחייה בכמה שבועות היתה ממוטטת את התהליך.

 

בהמשך למדיניות ה'ניפול עליכם בהפתעה' של משרד התקשורת, גם את המסמך הזה קיבלנו חודש לאחר שהשר הכריז על ההחלטה, יום לפני החג, ב־11:30 בלילה, וכמובן שמיד הוא מודלף לעיתונות. נכון שאנחנו בעלי אינטרס בסיפור הזה, אבל כך לא אמור להתנהל ריבון במדינה מתוקנת". את מכתבה לחברות מסיימת רובינשטיין בהצהרה כי "כמי שמלווים את השר בהחלטותיו בהיבטים המשפטיים, מוצאים עצמנו סומכים את שתי ידינו על ההחלטה". בשבועות הקרובים נדע אם בחברות הסלולר מעדיפים לסמוך את ידיהן על הבג"ץ.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x