"התקשורת הופכת רואי חשבון לרוצחי ילדים"

"המשבר הכלכלי האחרון לא נגרם עקב כישלון של רואי חשבון, אלא של בנקים. האם רואי החשבון יכלו לעשות יותר כדי לסייע במניעתו? ברור שכן, אבל צריך לזכור שהבנקים הם אלה שיצרו את המוצרים המורכבים שגרמו למשבר, כדי לייצר רווח. אני לא חושב שאנחנו בתור רואי חשבון יכולנו למנוע את המשבר", כך אומר ל"כלכליסט" רו"ח ג'ף ברנס, נשיא ומנכ"ל פירמת רואי החשבון העולמית בייקר טילי.

בראיון מיוחד, לרגל ביקורו בישראל, מנתח ברנס, העומד בראש פירמת רואי החשבון השמינית בגודלה בעולם, את השפעות המשבר הגלובלי על פירמות רואי החשבון הגדולות. "לחתימה על דו"חות הביקורת של בנקים כמו סיטיגרופ וליהמן ברדרס עוד יהיו השלכות על פירמות רואי החשבון של הביג 4", הוא מבטיח.

ג'ף ברנס צילום: אוראל כהן

"חייבים להיות ריאליים"

לבייקר טילי 150 סניפים ברחבי העולם, בהם פירמה המדורגת שמינית בארץ ומנוהלת על ידי רו"ח אייל הורוביץ. ברנס הגיע לישראל לביקור מקצועי כדי להתרשם מקרוב מפעילותה של הפירמה המקומית לאחר המיזוג שנעשה ביולי האחרון בינה לבין משרד רואי החשבון ראובני, הרטוב, טפר ושות'. המיזוג העלה את מספר העובדים בפירמה ל־110. ברנס מספר כי השאיפה שלו בתור נשיא הפירמה העולמית היא שכל אחד מהמשרדים שמפעילה הפירמה ייכנס לפחות לדירוג הטופ 10 של משרדי ראיית החשבון במדינתו.

טופ 10 זו שאיפה יפה, אבל כולם יודעים שבראיית חשבון מה שחשוב הוא להיות חלק ממשרדי הביג 4. אתם לא שואפים להגיע לשם?

"חייבים להיות ריאליים. בטופ 4 נמצאות פירמות כמו דלויט ו־PwC ולהן יש הכנסות של 20 ביליון דולר בשנה. אנחנו ממוקמים במקום השמיני עם הכנסות של 3 ביליון דולר ובקרוב כנראה נעלה שלב. עם זאת, לעלות מהכנסות של 3 ביליון דולר ל־17 ביליון זו שאיפה גדולה מאוד. הפירמות שנמצאות בביג 4 שונות מאוד מאיתנו ודואגות לחברות כמו קוקה־קולה, ג'נרל מוטורס ופרוקטור אנד גמבל. אנחנו עובדים בשוק אחר".

אז מה השאיפה שלכם?

"צריך לזכור ש־99% מהחברות בעולם הן לא קוקה־קולה, ולכן השוק שלנו מאוד גדול. אנחנו עדיין פירמה גלובלית עם משרדים בכל העולם, והמטרה שלנו היא להוביל את השוק של המשרדים הבינוניים. השאיפה שלנו היא להיות מספר 5 בעולם".

כרבים אחרים, גם ברנס חש כי קריסת אנרון ב־2001 היוותה נקודת מפנה בענף. בעקבות הפרשה, שבמסגרתה מסרה החברה באופן שיטתי דיווחים כוזבים על מאזניה, פורק תאגיד רואי החשבון ארתור אנדרסן, מהמובילים בתחומו, שחתם על המאזנים בלי לגלות את התרמית. בעקבות השערורייה חוקקו בארה"ב חוקי ה־SOX שמטרתם הגברת הפיקוח והבקרה על הדיווחים. למרות זאת, בעקבות המשבר הכלכלי האחרון עדיין ספגו רואי החשבון ביקורת על שלא התריעו על המשבר.

יכולתם לעשות יותר?

"כולם שואלים זאת. מעניין שלא שואלים את עורכי הדין או את הבנקאים. יש ציפייה גדולה מהמקצוע ואנחנו צריכים לעשות עבודה טובה יותר בלהגיד לאנשים מה אנחנו עושים ומה אנחנו לא עושים".

מה הצעד הבא אחרי תקנות ה־SOX?

"את שואלת האם יהיו תקנות חדשות בגלל המשבר הכללי העולמי? בטוח שיהיו. האם תפקידנו כרואי חשבון ישתנה? כן, הוא ישתנה. אבל זה חלק מאבולוציה של החיים. ראיית החשבון היא מקצוע שמשתנה עם הזמן כמו אדריכלות. גם באדריכלות בניינים קורסים בעקבות רעידת אדמה. האם זוהי רשלנות? לא. פשוט משכללים את הטכנולוגיה ובונים בניינים חזקים יותר. למה לא עשו זאת קודם? פשוט כי לא ידעו קודם על הטכנולוגיה הזו. כך גם ראיית חשבון. לפני פרשת אנרון היינו מקצוע שביקר את עצמו. היום הוא כבר לא מבקר את עצמו, ויש הרבה רגולציה. צריך שתהיה הרמוניה של הרגולציות כדי שדברים לא ייפלו בין הכיסאות".

האם צריך להאשים את רואי החשבון כשמתגלים מעילות או אי־סדרים?

"על כל תקלה, יש אלפי חברות מסודרות. לפעמים יש כותרות כי זה סקסי ואז פתאום רואי חשבון נהפכים לרוצחי ילדים. צריך לזכור שהתפקיד שלנו הוא לא לגלות הונאות. כרגע ל־99% מהחברות המבוקרות אין בעיות. אנרון שילמה על ההונאה בחייה. צריך לתת לנו קרדיט על הבנה שאם אנחנו חותמים על דו"ח ביקורת, אנחנו שמים את חיי המשפחות שלנו על הכף. ואנחנו לא עושים זאת בקלות דעת".

ברנס מספר כי הפירמה שבראשה הוא עומד מפגינה זהירות מיוחדת: "היינו רואי החשבון של חברת מט"ח ענקית באנגליה שכל יום עשתה עסקאות מכירה וקנייה במיליונים. בדקה אחת הם יכלו לקנות את ליכטנשטיין. הפירמה שלנו החליטה לוותר ולא לעשות את ביקורת הספרים לחברה כי החלטנו שהיא בעלת סיכון גבוה מדי. אנחנו לא מבקרים בנקים או חברות ביטוח כמדיניות, כי הסיכון גבוה מדי".

האם אתם בעצם פירמה שמרנית?

“באופן כללי, פירמות ראיית חשבון מודעות יותר לסיכונים. אני לא יודע אם זוהי שמרנות, אני חושב שהמונח שנאת סיכון מבטא זאת טוב יותר. לפני שאנחנו לוקחים לקוח חדש, אנחנו עוברים תהליך. אם הלקוח עבר שלוש־ארבע פירמות לפנינו, אנחנו מנסים לברר מדוע זה קרה".

איך אתה מסביר את העובדה שישראל שרדה את המשבר הכלכלי ויצאה בלי נזק גדול יחסית למדינות אחרות?

“היו כמה ארצות ששרדו את המשבר בצורה טובה כמו אוסטרליה, ניו זילנד וישראל. המכנה המשותף לכולן הוא שהבנקים במדינות הללו לא נכנסו לצרות. הבנקים בישראל פשוט לא גדולים מספיק ואין להם שאיפות גלובליות מטורפות כמו בנקים אחרים שנכנסו לצרות. צריך לתת להם קרדיט על כך שהם לא היו מונעים משיקולי אגו כמו בנקים אחרים ולא לקחו סיכונים מיותרים".