השבוע: לא הגיוני
החום הנוראי דחק את קליפורד החתול לרצפה הקרירה, בוחרי ש"ס כבר לא יודעים מי מייצג אותם, והטירוף הגדול מכולם - תאונת דרכים קטלנית שבלי קשר לזהות ההרוג מותירה עוד משפחה הלומת צער
ריחמתי השבוע על קליפורד החתול שלי. להסתובב בחום הזה עם מעיל פרווה מוסקבאי כמו זה שתפור עליו זה לא אנושי, אבל קליפורד לא יכול להיפרד מהמעיל שלו. רציתי לזרזף עליו קצת מים, אבל הוא שונא מים. החלטתי להניח לו להתקרר על הרצפה בצל. זו הדרך שהוא מכיר. הוא חתול. הפעלתי את המזגן וחשבתי שבניגוד לבני אדם לחיות יש אינסטינקטים. הן יודעות מה טוב להן.
בחום הזה ריחמתי גם על הבוחרים של ש"ס. אחרי השבועיים האחרונים אני לא בטוחה שהם כבר יודעים מה טוב להם. הם האמינו בתנועה שתושיע אותם מהקיפוח העדתי, הושפלו עד עפר ולא יכלו לומר בגלוי שהם כועסים ופגועים.
התנועה שהתהדרה בדגל האמנסיפציה של עדות המזרח התפוגגה תחת הזקנים של פורוש וליצמן. ההנחה היא שיש אלף ואחת סיבות פוליטיות פנימיות ומתוקצבות לרפיסות של ש"ס, אבל אין שום סיבה מוסרית אחת מתקבלת על הדעת. בדיוק כמו שאין שום סיבה מוסרית שהבת של יואב ללום לא תתקבל לבית יעקב.
התירוצים של אלי ישי נשמעו כמו המכתב של הנהלת בית יעקב למשפחת ללום שמסביר למה הילדה לא התקבלה לבית הספר. "הגב' ללום מסתובבת בפאה קצוצה וקוצנית או בפאה ארוכה מעוטרת בגוונים רחוביים וציפורניה מצוירות" (ציטוט מתוך המכתב). הפרטים המרשיעים, נכתב במכתב, נאספו על ידי שכנותיה ומכרותיה של הגב' ללום. ניסוח חילוני היה מציין שהגברת ללום לא זכתה לקבוצת תמיכה בפייסבוק.

לעומתה טל מור, הנהג שדרס את שניאור חשין, זוכה לעידוד ברשת. החברים שמעידים עבורו בפייסבוק מסבירים שהוא לא פושע, הוא סתם בחור טוב ששתה ועישן כמה ג'וינטים. האמת היא שהוא נראה כמו ילד טוב, רוכב אופניים מצוי, אבל במציאות הוא נהג שיכור במכוניתו וגזל חיים של איש צעיר, אבא לשלושה ילדים, שהיו לו עוד המון תוכניות לחיים.
מאחר שמדובר בבנו של השופט מישאל חשין, התאונה זכתה לכיסוי תקשורתי שלא היה מקבל רוכב אופניים אלמוני שנהרג. זה לא עושה את הטרגדיה יותר או פחות מחרידה, וזה לא עושה את הנהג יותר או פחות אשם. לנהוג מסומם ושיכור זה פשע גם אם בבית אתה ילד טוב להוריך. חשבתי על שתי המשפחות. צר לי על הוריו של מור, שנראו אבודים והלומי צער, אבל מי שלא ישוב הביתה לעולם הוא שניאור חשין, אבא, בעל ובן אהוב שנקטף בדמי ימיו.


