להרוג את הבועה
השבוע הוכרז רשמית על בועת נדל"ן בישראל, בהונג קונג כבר עשו על זה סרט
בועת הנדל"ן כבר כאן. השבוע הכריז עליה רשמית בנק ישראל.
כעבור יומיים הגיע חיזוק מה-OECD
ואם היו חסרות הוכחות, הגלובל פרופרטי גייד, המדריך הבינלאומי להשוואת מחירי נכסים במדינות שונות, סיפק את הנתונים הסטטיסטיים שהיו חסרים, ולפיהם ישראל מדורגת במקום החמישי בזינוק מחירי
הנדל"ן בעולם בשנה האחרונה. סטנלי פישר,
שהצטיין באיפוק וסבלנות חסרי תקדים במהלך המשבר הקשה של 2008 ונמנע מפעולות דרמטיות בניגוד לכל העולם, נכנע הפעם וזה צריך להדליק נורות אדומות. .
אז מה עושים? איך מוציאים את האוויר מהבועה? למרות הניסיון של בנק ישראל להגביל את חגיגת המשכנתאות הזולות, זה לא מה שיגרום כנראה לירידה במחירי הדיור בישראל. טבען של בועות הוא להתנפח ולהתנפח, עד שהן מתפוצצות לבד ללא סיבה נקודתית הנראית לעין. הבעיה היא שלרוב לוקח כמה שנים טובות מרגע ההכרה בקיום הבועה ועד שהאוויר החם משתחרר ממנה.
תיזכרו למשל בנאסד"ק של סוף שנות ה-90. "התרוממות רוח בלתי רציונלית", הזהיר הנגיד האגדי אלן גרינספאן עוד ב-1996. כולם הקשיבו, הינהנו בראש, אבל בועת ההייטק המשיכה להתנפח לה עוד ארבע שנים, עד לאותו מארס 2000, אז הכל קרס. גם בבועות עתיקות יותר, כמו זו של הטוליפים בהולנד, הדפוס חזר ועל אף שהבועה זוהתה, אף אחד לא הצליח לפוצץ אותה באופן ייזום.
ואולם לא צריך ללכת כל כך רחוק בזמן. לא מעט כלכלנים אמריקאים התחילו להתריע על בועת נדל"ן בארה"ב עוד ב-2004, אבל עד שהכל התפוצץ לקח ארבע שנים. גם מחירי הנדל"ן ביפן, אחת מבועות הנדל"ן המפורסמות והקשות בהיסטוריה, התנפחו קרוב לעשור, עד לקריסה הכללית ב-1991, שהמדינה לא התאוששה ממנה לגמרי עד היום.
אז כנראה שגם לנו לא נותר הרבה מה לעשות, אלא להמתין בסבלנות למהלכה הטבעי של הבועה הזאת, עד שתגיע אל עבר הפיצוץ. אפילו אייזק ניוטון, אחד המדענים הגדולים בתולדות האנושות, שנכווה גם הוא באחת הבועות במניות שהתרחשו בתקופתו, אמר בתגובה להפסדיו : "אני יודע לחשב תנועה של גופים כבדים, אך לא טירוף של אנשים".
מה קורה במדינות אחרות? בהונג קונג, למשל, מחירי הנדל"ן ניתרו ב-27% בשנה האחרונה, מה שהציב אותה במקום הראשון בדוח של גלובל פרופרטי שגם הדגיש כי באי קיימת בועת נדל"ן. גם בהונג קונג, מדינה משגשגת וצומחת, המגדלים הולכים ומתרבים, בדיוק כמו בישראל, וזאת משום שהמדינה פשוט קטנה.
גם בהונג קונג, שותפתינו לבועה, עוד לא יודעים מה לעשות, אבל שם מצאו בנתיים מפלט יצירתי לתסכול. אחד הסרטים המדוברים במדינה בימים אלה, הוא מעין "קיל ביל" בגרסה הנדל"נית. הכל מתחיל בילדה קטנה שחיה עם הוריה בבית קטן ליד הים. התמונה הפסטורלית נקטעת, כאשר כמה מטרים לפניהם, צומחים להם לפתע מגדלים רבי קומות, שמסתירים לא רק את הים, אלא גם את השמש. כאשר אותה הילדה מתבגרת, מחירי הנדל"ן עדיין מאמירים והיא מחליטה לטפל בבעיה בכוחות עצמה. היא יוצאת למסע הרג אכזרי של דיירי מגדלי היוקרה, עד שמחירי הדירות בהם מתחילים לרדת. בקרוב על המסכים שליד ביתכם?
