• תפריט
שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

האם עניי העולם הם תקוותנו?

השיעור האחרון של נביא כלכלת העולם השלישי, קוימבטורה קרישנראו פרהלד, היה שעלינו להתייחס לעניי העולם כאל שווים ולא כקורבנות או כמעמסה

שיזף רפאלי 11:0213.05.10

קוימבטורה קרישנראו פרהלד - או סתם "CK" בפי מכריו - מהחוקרים החשובים בדורנו בתחום האסטרטגיה העסקית, הלך לעולמו בחודש האחרון. אני רואה לנכון לכתוב עליו לא רק כי הכרתי אותו ועבדתי במחיצתו, אלא בעיקר כי הרעיונות שהשאיר אחריו הטביעו חותם על דורות של מנהלים שלמדו אותם באוניברסיטאות בעולם, וכי כמה מרעיונותיו עשויים עוד להותיר חותם על כולנו.

 

פרהלד ייזכר בעיקר כמי שתבע את אוצר המילים של תורת "הכוונה האסטרטגית" – מושגי "החזון", "המשימה" ו"המודל העסקי" שמשמשים מדי יום את מי שמלמדים ניהול ואת העוסקים בו. הוא הפך את המושגים האלה למילים אסוציאטיביות, בענף שבו מאוד קשה לחדש ולזכות בהכרה. יחידת הניתוח בתחום האסטרטגיה העסקית היא ארגונים שלמים, ואת אלה קשה להכניס למעבדה או לקחת מהם דגימות. כל סובביך גם בטוחים שאין דבר שאפשר לחדש. לכן, השפעה כזאת על עיצוב החשיבה העסקית היא הישג עוד יותר נדיר ומרשים.

 

קוימבטורה קרישנראו פרהלד קוימבטורה קרישנראו פרהלד

פרהלד נולד בדרום־מזרח הודו למשפחה משכילה. הוא התקדם במהירות במעלה המריטוקרטיה התחרותית של ההשכלה הגבוהה בהודו, וזכה למלגת לימודים באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית. כששב להודו כאיש אקדמיה הוא התקשה למצוא את מקומו. אז, בשנות השבעים, גל הפיתוח הגדול עוד לא שטף את הודו.

 

הקריירה המזהירה שלו התפתחה כששב לאמריקה, כפרופסור בבית הספר למינהל עסקים של מישיגן. שם חיבר את "Competing for the Future", הספר שהגדיר את המונח רב השימוש "יכולות ליבה". יכולות ליבה הן הטכנולוגיות, הכישורים וריכוזי הידע שמהם עתידים לנבוע מרב רווחי הארגון, ושאותם על כל עובד להכיר, לנצל ולחזק ככל יכולתו.

פרהלד הוא שהורה לארגונים לזהות את יכולות הליבה שלהם ולהגדירן בשמן, ואז להתמקד בהן – ולוותר על פעילות בתחומי משנה, שבהם אין להם יתרון יחסי. גישתו הפכה על פיה גישות קודמות, שתמכו בצמיחה קונגלומרטית בכמה כיוונים וענפים. עד היום עמדתו של פרהלד נמצאת בדיון מתמשך.

 

את תרומתו החשובה ביותר לחשיבה העסקית תרם פרהלד בעשור האחרון לחייו, כשדיבר על "תחתית הפירמידה" – 4 מיליארד עניי העולם. בלא טיעונים של חמלה וסוציאליזם, פרהלד הסביר שרווחתם ושגשוגם הכלכלי של אלה שמתקיימים מפחות מחמישה שקלים ליום הם תקוותה הגדולה של הכלכלה הקפיטליסטית. בספרו “The Fortune at the Bottom of the Pyramid” ("האוצר בתחתית הפירמידה") כתב שמעמדות הביניים המתפתחים בהודו, סין, ברזיל ואינדונזיה אינם הפוטנציאל האמיתי לצמיחה, אלא דווקא אלה שבתחתית ממש, אלה שנשארו מאחור, ומהווים שוק ענקי וחסר תקדים שצמיחתו תשנה את פני העולם.

 

Competing For The Future Competing For The Future כריכת ספר

התורה שלה הטיף בעשור האחרון מעניינת ופשוטה. הוא קרא לנו להתייחס לעניי העולם, בין השאר אזרחי הודו מולדתו, כאל שווים, ולא כאל קורבנות או כעל מעמסה. הוא ייעץ לתאגידים ששכרו את שירותיו למצוא דרכים לשווק לעניי העולם מוצרים – תה, קפה, סבון ואספירין – במחירים שיוכלו לעמוד בהם. המלצתו נהפכה למהפכה כלכלית שזכתה לשם single-serve revolution, שיווק מוצרים במנות קטנטנות, ובמחיר של סנטים אחדים.

 

פרהלד נמנה עם יוזמי הפרויקטים הראשונים של הבאת מחשוב זול לרשותם של מיקרו־יזמים בפרברים העניים ביותר בעולם, כדי לעודד התפתחות כלכלית באזורים עניים בעולם. כמה מהיוזמות שלו נהפכו להצלחה עסקית מרשימה. אחרות כלל לא אומצו, והרבה מרעיונותיו שנויים במחלוקת עד היום. הוא גם טעם אישית את טעמו של הכישלון כשניסה להיכנס בעצמו לעולם העסקים. אבל המורשת האנליטית שישאיר לעולם תכבד את זכרו.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x