מי צריך שתי קרנות גמישות באותו בית השקעות?

אחת התופעות השכיחות בעולם קרנות הנאמנות היא שגוף מנהל אחד מציע למשקיעים כמה קרנות שונות מאותו סוג. אף שמדובר בקרנות השייכות לאותה קטגוריה, הן משיגות בדרך כלל תשואות שונות. הדבר נכון גם לקרנות הנאמנות הגמישות, המקנות למנהל הקרן חופש מוחלט בנוגע למדיניות ההשקעה שלו - עם מגבלה מקסימלית באשר לאחזקה במניות.

אלא שלהבדיל מקרנות אחרות, במקרה של הקרנות הגמישות נוצרת דילמה: קרן גמישה אמורה לשמש חלון ראווה לביצועי בית ההשקעות ולנסח את השקפת עולמו באשר לאפיקי ההשקעה השונים. אם לחלק מהגופים יש יותר מקרן גמישה אחת, מהי בעצם ההשקפה?

מדוע בית השקעות אחד משווק קרן גמישה בעלת חשיפה ממונפת למניות בצד קרן גמישה בעלת חשיפה לא ממונפת? מדוע ישנה שונות ברמת החשיפה למניות אצל אותו גוף מנהל? אם לבית השקעות ישנה אסטרטגיית השקעות, אולי מוטב שיעשה זאת בקרן גמישה אחת - שהרי את המנדט הוא קיבל מהלקוח ברגע שזה שם את כספו בקרן.

כשבוחנים את התשואות שהשיגו הקרנות הגמישות מ־1 בינואר 2009 עד 7 בספטמבר 2009 רואים הבדלים גדולים. למשל בית ההשקעות אנליסט מנהל שתי קרנות גמישות, האחת השיגה תשואה של 88% והשנייה - שהיא קרן גמישה המאפשרת כניסה או יציאה מההשקעה פעם בחודש - הגיעה לתשואה של כ־118%. באקסלנס יש שלוש קרנות גמישות: שתיים סולידיות יחסית, שהשיגו תשואה של קצת יותר מ־40%, ואחת עם חשיפה גדולה יותר למניות שעלתה ב־82%.

לכלל פיננסים יש שלוש קרנות גם כן. קרן אחת (המנוהלת לטווח ארוך) השיגה תשואה של 49% בשעה שקרן אחרת השיגה תשואה כפולה ויותר, כ־103%. להראל פיא קרן גמישה שנסחרת בדולרים ושמיועדת לתושבי חוץ שהשיגה תשואה של כ־48%, לצדה פעלה קרן בעלת חשיפה ניכרת למניות שרשמה תשואה של כ־133%. בפסגות מציעים שתי קרנות, אחת השיגה תשואה של כ־28% ושנייה רשמה תשואה של 41%.

"איזה מנהל גדול"

לדברי בכיר בענף קרנות הנאמנות, השיטה היא ברורה: "מקימים שתי קרנות גמישות. באחת משקיעים בעיקר במניות ובשנייה משקיעים באפיקים סולידיים עם חשיפה מעטה למניות, כך שבכל שנה תהיה לך קרן אחת שתראה איזה מנהל גדול אתה. זה מאפיין בעיקר גופים גדולים שיכולים להרשות לעצמם לנהל הרבה קרנות".

מאיר מזוז, יו"ר אקסלנס קרנות נאמנות, חולק על דבריו וטוען: "המערכות של הבנקים כבר לא בוחרות בקרן ש'מככבת', אלא מעדיפות לבדוק את משוואת הסיכון־סיכוי".

מנכ"ל של חברת קרנות גדולה אומר: "זו תעשייה שעברה מיזוגים ורכישות. אנחנו מקבלים 'ירושות', וחלק ממנהלי הקרנות מחליטים להשאיר את הקרן הגמישה שקיבלו. מלבד זאת, לפעמים פותחים באותו בית השקעות שתי קרנות גמישות כדי לאפשר לשני מנהלי השקעות לנהל קרנות. מנהלי הקרנות אינם מכונות או מחשבים, אלא בני אדם. הערכות של אדם אחד יכולות להיות שונות מאלו של עמיתו לעבודה".

מהצד השני, ישנם גופים כגון אפסילון, הלמן אלדובי, מגדל ומיטב המסתפקים בניהול קרן גמישה אחת. "אני מאמין שמה שאני יודע לעשות הכי טוב, אני ארכז בקרן אחת. אנחנו משקפים את התפיסה שלנו באמצעות הקרן הגמישה וזה היתרון שלה", אומר דן הלמן, מנכ"ל הלמן אלדובי קרנות נאמנות.

ירון צ'רבוניץ, מנכ"ל קרנות הנאמנות במיטב, מצטרף לדעתו: "מוטב שלכל גוף תהיה קרן גמישה אחת. מבחינתו של מנהל הקרן, שתי קרנות גמישות משמעותן פיזור סיכונים, אבל הבעיה היא שהכפילות הזו מבטלת אמירה אמיתית וברורה, והיא מתבססת על סטטיסטיקה. אנחנו לא מרגישים נוח להציע כמה קרנות גמישות. זה אולי טוב בשבילנו, אבל לא טוב ללקוחות".

פער ציפיות ואכזבה

קובי פלר, סמנכ"ל השקעות בכלל פיננסים קרנות נאמנות, סבור כי "קרנות גמישות הן המקום שבו מנהלי ההשקעות ובית ההשקעות נמדדים בצורה הטובה ביותר. מי שמשקיע בקרן צריך לדעת מי הוא מנהל ההשקעות ועליו לבחון את ביצועיו לאורך זמן".

מדוע לנהל יותר מקרן גמישה אחת?

פלר: "אנחנו מאמינים שבגוף השקעות גדול יש כמה מנהלי השקעות מוכשרים בעלי ניסיון וידע. נתנו לשני מנהלי השקעות בכירים לנהל את הקרנות הגמישות, כשלכל אחד סגנון השקעה משלו. אפשר לראות לאורך השנים שזה הוכיח את עצמו".

"הקרנות הגמישות בישראל הן לא קרנות גמישות, אלא קרנות מנייתיות", אומר בכיר בענף. "כמעט כולן משקיעות בין 70% ל־100% מתיק ההשקעות במניות. תיאורטית, הן יכולות לרדת גם ל־0% מניות כשהשוק יורד, אבל בפועל זה לא קורה. רוב המנהלים ממשיכים להשקיע במניות מתוך חשש שאחרים ישיגו תשואות טובות יותר".

מנכ"ל בענף מציג אף הוא גישה ביקורתית: "קבוצת הקרנות הזו לא הצליחה, ולראיה היקף הנכסים הנמוך שהיא מנהלת - אף שהיא קיימת כבר שנים רבות. הלקוחות מצפים שהמנהל לא ישקיע במניות כשהשוק יורד, ולהפך, אבל קשה מאוד להגיב בזמן לשינויים בשוק. בפועל, נוצר פער ציפיות שגורר אכזבה מצד המשקיעים בקרנות הגמישות".

מזוז מסכם: "יש מעט כסף בקרנות הגמישות אבל אני חושב שאם נעבוד נכון, הן יוכלו ליהנות מכניסה של כספים חדשים. צריך להתאים את הסיכון לרמת הלקוחות, ושהלקוחות יידעו שקרנות גמישות הן לא רק קרנות מנייתיות אלא שהן בנויות גם מהשקעות אחרות, כגון איגרות חוב קונצרניות".