ראיון כלכליסט: מייסד הסניף הישראלי של BNP Paribas: "בנקים שכחו מה הם אמורים לעשות"
צ'רלס רייזמן, נציגו בישראל של הבנק הצרפתי הענק, מחמיא למדיניות בנק ישראל ומסביר את האסטרטגיה הבסיסית שלו: "בנק צריך להתעסק רק בתחומים שבהם הוא מבין". ראיון
השיחה עם צ'רלס רייזמן, ראש הסניף הישראלי של הבנק הצרפתי BNP Paribas, נפתחת דווקא בנושא לא צפוי: מחלבת תנובה הוותיקה בתל אביב. המחלבה המפורסמת, שהוקמה ב־1953 ונסגרה ב־2002, פעלה לא רחוק ממשרדו של רייזמן בבית אסיה בתל אביב.
"אני זוכר שבשנות ה־60, כנער, הייתי הולך ברגל אל המחלבה, שהיתה אז אטרקציה ושם דבר", אומר רייזמן, שמנהל ב-13 השנים האחרונות את השלוחה הישראלית של BNP Paribas, בנק צרפתי בינלאומי, מהמובילים בעולם. "קשה להאמין איך ישראל התקדמה בשנים שחלפו. מי חשב אז על פרויקט כמו כביש חוצה ישראל, ושישראל תיהפך למובילה עולמית בתעשיות חשובות. זה מרגש".
רייזמן (59) נולד בצרפת לניצולי שואה, ובשנות ה-60 החליטה המשפחה לעלות לישראל. בהמשך למד בצרפת ובאוניברסיטת ייל ולאחר מכן עבד בבנק צ'ייס מנהטן הניו-יורקי. "בשנות ה-80 פנו אלי מ-BNP וביקשו ממני לעמוד בראש הסניף החדש של הבנק בניו יורק. כשהתחלנו היינו חמישה אנשים. כשעזבתי את הבנק, כעבור שבע שנים, הסניף מנה 500 עובדים", מספר רייזמן.
ב1996, במפגש עם עמיתים מ-BNP, נדדה השיחה למדינת ישראל. "אמרתי לאנשי BNP: איך יכול להיות שאתם נמצאים בכל מקום במזרח התיכון פרט לישראל? הם השיבו שקשה להם למצוא אדם שגם מבין צרפתית, גם מדבר קצת עברית וגם מקושר לארצות הברית. ואז אמרתי: אוקיי, אני מעוניין בג'וב", הוא מחייך.
"מובילים במימון יצואנים"
באותה שנה החל BNP Paribas לפעול בישראל ברמה של נציגות, יחד עם שני בנקים גדולים נוספים - HSBC וסיטי. לפני כשלוש שנים קיבל BNP Paribas מבנק ישראל היתר לפתיחת סניף בישראל. "כיום פועלים בישראל כ-15 בנקים זרים, אבל רובם מתעסקים בבנקאות פרטית", אומר רייזמן. "HSBC, סיטי ואנחנו מתעסקים יותר בבנקאות תאגידית. רוב הלקוחות שלנו הם חברות ישראליות. היתרון שלנו על פני בנקים ישראליים הוא שבגלל הפריסה העולמית אנחנו יכולים לעזור לחברות בכל העולם".
איך השתנתה הפעילות שלכם עם פתיחת הסניף?
"כנציגות הפעילות היתה מאוד מוגבלת: כל מה שעשינו זה לקשר בין חברה ישראלית שמעוניינת באשראי לבין מטה הבנק בצרפת. כיום אנחנו עסק בנקאי עצמאי לכל דבר, שכפוף לפיקוח בנק ישראל; ההבדל היחיד הוא שהבעלים זרים".
באילו תעשיות מתמקדת פעילות הסניף בישראל?
"אנחנו מקפידים לעסוק בפעילויות שאנחנו מבינים בהן. בסופו של דבר, אנחנו כאן כדי לעשות כסף תוך שמירה על רמת סיכונים נמוכה ככל האפשר. כשפתחנו את הסניף ב־2006 קיבלתי החלטה שאנחנו לא מתעסקים בנדל"ן. אנחנו גם לא מעורבים בתעשיות היהלומים, הטקסטיל והבידור. יש הרבה פעילויות מעניינות אחרות בישראל. אנחנו מאוד אוהבים את עסקי האנרגיה, הכימיה, תעשיית הביטחון הישראלית. בעבודה עם התעשיות האלה BNP Paribas הוא הבנק המוביל בעולם. אנחנו גם הבנק הזר הגדול ביותר במימון יצואנים ישראלים".
BNP Paribas העולמי הוא הבנק הקמעונאי הגדול באירופה, ומשרת את מספר הלקוחות הפרטיים הגבוה ביותר באיחוד. מאז נפתח הסניף הישראלי נשאל רייזמן שוב ושוב אם בכוונתו להיכנס לעסקי הקמעונאות בישראל. "כל הרשויות שואלות אותי את השאלה הזאת", הוא אומר. "אף על פי שאנחנו טובים מאוד בקמעונאות באירופה, אני חושב שכדי להיכנס לעסק הזה בישראל אנחנו צריכים להביא ערך מוסף. אני חושב שמערכת הבנקאות הקמעונאית הישראלית מצוינת. האם אני, כסניף המונה כ-50 אנשים, יכול להביא ערך מוסף כרגע? אני לא בטוח".
בעד איחוד עם חברות ביטוח
BNP Paribas נחשב לאחד הבנקים הטובים והיציבים בעולם. ברבעון השני של 2009 דיווח הבנק על רווח נקי של 1.6 מיליארד יורו, המשקף תשואה להון של 11.8%. לאחר פרסום הדו"חות מתחו פוליטיקאים צרפתים ביקורת על היקף המענקים שהעניק הבנק לעובדיו - 1.4 מיליארד דולר - לאחר שהשתתף בתוכנית הסיוע של ממשלת צרפת.
יש מתכון להצלחה של BNP?
"יש משפט שאני חוזר עליו הרבה פעמים: בנק צריך להתעסק במה שהוא מבין. המשבר הכלכלי נובע, להערכתי, בדיוק מהסיבה הזאת: בנקים פשוט שכחו במה הם מתמחים ומה הם אמורים לעשות. הם שכחו שהבסיס לעבודתם הוא 'בנקאות אחד-על-אחד'".
רייזמן מלא מחמאות לגופי הפיקוח הישראליים: "הציבור והעיתונות לא מעריכים נכונה את העבודה הטובה שנעשתה על ידי הרגולטורים בישראל. הפעילות שלהם הגנה על ישראל לפני המשבר ובמהלכו. לפני המשבר אנשים התלוננו שיש פה רגולציית-יתר. הם טעו: פשוט היינו מוגנים בצורה טובה מאוד".
מה יהיה תפקיד הרגולציה בעתיד?
"כדי לשמור על היציבות הפיננסית, הדבר החשוב ביותר הוא לשמור על עצמאות הבנק המרכזי. בשורה התחתונה, אנחנו מוגנים היטב מהגלים הבאים של המשבר. אני מסכים עם הדברים של מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, אלי יונס, בנוגע לאיחוד עתידי בין הבנקים לחברות הביטוח. אם אני מסתכל על התעשייה הפיננסית בעוד עשר שנים — אני בהחלט חושב שהולכים לכיוון הזה".
