משיחת יתר: בלי דעה מוקדמת
כיצד למקסם את החוויה בביאנלה בונציה: ללכת בעקבות הלב ולא להתפתות לעצות מבעלי עניין
באירועי אמנות בינלאומיים חשובים, כגון הביאנלה בונציה, פוגשים את כל קהילת האמנות המקומית. לא משנה לאיזו תערוכה תגיע או באיזו סמטה ונציאנית תבחר לשוטט, תמיד תפגוש את האוצר, מנהלת המוזיאון או בעלת הגלריה.
המפגשים האלו אמנם מחממים, אך יש בהם גם איום על גיבוש הטעם העצמאי ואף פוטנציאל לגרום לפספוס אמנות טובה.
למשל, בפתיחת התערוכה של רפי לביא בביתן הישראלי (אחד מ־77 ביתנים לאומיים המוצגים במתחם הג'ורדיני) פגשנו בעלת גלריה תל־אביבית, שהודיעה שהתערוכה הבינלאומית "Making Worlds" שאצר דניאל בירנבוים בארסנלה “היא הכי גרועה שהוצגה אי פעם”. בפועל, לא מעט עבודות בתערוכה זו היו מרגשות - פיצוי גדול אחרי האדישות שהורגשה ברבים מהביתנים הלאומיים.
מתחם הארסנלה נמצא במרחק כמה דקות הליכה מהג'ורדיני. התערוכה, שבה מוצגים רבים מכוכבי ביאנלות העבר, מוצגת במחסנים ששימשו בעבר כמחסני הנשק של רפובליקת ונציה. בכניסה למבנה מוצגת עבודה גדולת ממדים של ליגיה פפה (Lygia Pape), אמנית ותיקה מברזיל שמתה ב־2004. העבודה מורכבת מקבוצות של מיתרי זהב המתוחים באלכסון, מהתקרה ועד הרצפה, ויוצרים חוויה רוחנית כמעט.
בחלל שאחריה מוצגה סדרת מראות מנופצות, ממוסגרות במסגרות פאר, של האמן האיטלקי הוותיק מיכלאנג'לו פיסטולטו. הבחירה לפתוח את התערוכה בעבודות של שני אמנים ותיקים ראויה להערכה לאור התביעה המתמשכת לאמנים צעירים עולים.
עוד בארסנלה עבודות מוצלחות של פסקאל מרטינה טאיו (Pascale Marthine Tayou), שייצר סביבה מרתקת הבנויה ממעין מודל מוקטן של כפר הולדתו בקמרון, משולב בסרטי וידיאו קצרים מחיי היומיום שם. עבודות נוספות מרשימות הן הקרנת וידיאו של פול צ'אן, שמציג בצלליות אקטים פורנוגרפיים אלימים בין גברים; מיצב של צ'או יאן שמורכב מאורות של עשרות מכשירי חשמל משרדיים דוממים בחדר חשוך, ונראה כמו מבט על עיר מלמעלה; ומיצב פיוטי של אולה ואן ברנדנבורג, שמורכב ממבוך של בדים וסרט בשחור־לבן של חללי פנים ודמויות שמתנהלות בתוכן בזרות ומוזרות.
גם את התערוכה הנהדרת של רוברט ראושנברג, שמוצגת במוזיאון פגי גוגנהיים, כמעט החמצנו בגלל המשפט “כבר ראינו ראושנברג, אין מה לחדש". האמן האמריקאי הוותיק, שמת לפני כשנה, מציג את הסדרה "GLUTS” שיצר בשנים 1986–1995. הסדרה כוללת קבוצה של אובייקטים פואטיים העשויים מחלקי גרוטאות, וקשה שלא לחשוב בהקשר זה על סדרת הפסלים החלודים של יעקב דורצין המוצגת כעת במוזיאון תל אביב.
