"העשירים גרמו למשבר, אבל העניים יסבלו"
פרנסואה בורגיניון, לשעבר הכלכלן הראשי של הבנק העולמי, על העולם שאחרי המשבר: השינויים במוסדות הכלכליים הבינלאומיים, הפיקוח על השווקים הפיננסיים והשפעות המיתון על מצב העוני בעולם
רבים מוכנים להסביר איך נכנסה הכלכלה העולמית למשבר הנוכחי, אבל רק מעטים מוכנים להמר איך היא תצא ממנו.
אולם על דבר אחד כולם מסכימים: בעקבות המשבר יתחולל שינוי במבנה המוסדות הפיננסיים הבינלאומיים, שבמסגרתו יהודק הפיקוח על המערכת הבנקאית. בגרסה כזו של הכלכלה הגלובלית, אנשים כמו פרנסואה בורגיניון, עד לפני שנה וחצי הכלכלן הראשי של הבנק העולמי (משרה שאוישה בעבר על ידי הנגיד סטנלי פישר וזוכה פרס נובל ג'וזף שטיגליץ), ימלאו תפקיד מרכזי.
"המשבר סלל את הדרך לתפקיד חדש בכלכלה העולמית", אומר בורגיניון, המכהן כיום כראש בית הספר לכלכלה בפריז והגיע לישראל כאורח של מכון ון ליר בירושלים, "צריך יהיה לפקח על השווקים הבינלאומיים כדי לוודא שבעיות כמו אלו שהופיעו לראשונה בארצות הברית, והתפשטו אחר כך לשאר העולם, לא יצוצו שוב. עלינו למצוא מוסד בינלאומי כלשהו שישלוט על התפתחות המערכת הפיננסית, יפקח עליה ויבטיח שמשבר כזה לא יחזור".
מוסד כמו הבנק העולמי או קרן המטבע הבינלאומית?
"אולי זה יהיה דווקא מוסד אחר. הבנק ליישוב מחלוקות בינלאומיות יכול להיות גוף מתאים לכך, כיוון שהוא מתעסק ברגולציה לעתים. מצד שני, ככל הנראה לא יהיה גוף רגולטורי יחיד שיפקח על המנגנון והפעילות הפיננסית בכל מדינה בעולם. סביר להניח שיהיה גוף מפקח בארה"ב, גוף מפקח באיחוד האירופי וגוף מפקח ביפן ובבריטניה.
"אפשר לומר שלקרן המטבע הבינלאומית יש יתרון מסוים בעניין הזה כיוון שהיא קשורה לדרך שבה מתנהלת מדיניות שער החליפין העולמית.
"התהליך הזה דומה מאוד לדרך שבה מתנהלת המערכת הפיננסית, ולכן הגיוני שקרן המטבע, שתמיד היתה בלב השליטה והפיקוח על מערכת שערי החליפין, תקבל את הכוח לפקח על המערכת הפיננסית. זה תפקיד מתאים הרבה יותר לקרן המטבע מאשר לבנק העולמי".
האם הגברת הרגולציה תספיק, או שצריך לנקוט פעולות נוספות מול המשבר?
"מה שגילינו בעקבות המשבר זה שבכמה מדינות הרגולציה פועלת רע מאוד. עכשיו אנחנו מבינים שהמצב היה מאוד מסוכן לפני כמה חודשים והרגולטורים לא השמיעו את האזעקה. לכן, הייתי אומר שיש הרבה מה לעשות. אני גם סבור שכל החידושים שנכנסו לשוק הפיננסי ב־10–15 השנים האחרונות לא רעים, כמו שטוענים חלק מהאנשים.
"יש כאלה שאומרים שעדיף לשכוח מכל החידושים הללו ולחזור למערכת הישנה. זו תהיה טעות. בין המוצרים החדשים הללו יש כמה מוצרים טובים מאוד שמגדילים את היעילות של המערכת הפיננסית. אנחנו צריכים רגולטורים שייכנסו לאנליזות של המוצרים החדשים הללו, יבדקו את כל האפשרויות ויגידו: 'טוב, עכשיו הבנו את הדרך שבה זה עובד, את הדרכים שבהן המוצרים הללו יכולים להשפיע על דברים אחרים'. כך אמורים להיות חוקי המשחק העתידיים".
סדר כלכלי חדש
עוד הרבה לפני שהצטרף לבנק העולמי עסק בורגיניון בנושאים הקשורים לפיתוח כלכלי, כמו חלוקה מחדש של הכנסות, הגירה, אי־שוויון ועוני. בתפקידו ככלכלן הראשי הוא פעל למתן דגש רב יותר לחקר ההשפעות של פיתוח כלכלי וצמיחה בחטיבת המחקר.
איך המשבר ישפיע על מצב העוני והאי־שוויון ברחבי העולם?
"אנחנו בסופה של תקופה שהיתה טובה מאוד, שבמהלכה נרשמה צמיחה מהירה של הכלכלה העולמית. העוני בעולם ירד מאוד, לא רק במדינות עם הצמיחה החזקה באסיה, אלא גם בדרום אפריקה, במרכז אסיה ובמדינות הפחות מפותחות באסיה ובחלקים של אמריקה הלטינית. אין ספק שממדי העוני יגדלו מאוד בגלל המשבר הזה. משום כך עלינו לייצב מהר את הכלכלה העולמית".
נשיא ברזיל לולה אמר שהמשבר נגרם על ידי העשירים, אבל העניים ישלמו את המחיר. האם אתה מסכים לכך?
"הוא צודק לחלוטין. הוא צודק במובן שזה משבר שנגרם במרכז המערכת, כלומר במדינות העשירות ואולי אף בעשירות שבמדינות העשירות, ובסוף התהליך הוא ישפיע על המדינות העניות. השיא של המשבר היה בקיץ 2008, ובשלב ההוא אנשים רבים חשבו שמדינות השווקים המתעוררים, מדינות מתפתחות ומדינות עניות לא יושפעו מהמשבר בגלל שהמערכת הפיננסית שלהן היתה בסדר אז.
"אבל מה שקרה זה שמשקיעים בינלאומיים אמרו: 'הו, המצב מסוכן בכל השווקים, אז בואו נפחית סיכונים'. כדי להפחית סיכונים, הם הפחיתו את חשיפתם לכל המדינות והתחילו להחזיר הביתה את הכסף שלהם. זה גרם להתכווצות ההשקעות במדינות העניות, וממדינה אחת לאחרת, כל המדינות המתפתחות, אפילו העניות ביותר, הושפעו".
האם אתה מסכים עם הטענות שאנחנו בעיצומה של החלפת משמרות בכלכלה העולמית, וכי מדינות ה־BRIC הולכות לשלוט בכלכלת העולם בקרוב?
"העולם כבר השתנה, במובן שכבר ראינו איך חלק גדול מפעילות הייצור, שהיתה ממוקמת במדינות מפותחות, עוברת לשווקים המתעוררים. כפי שכבר ראינו מדובר בתהליך כואב, בגלל שעלינו להתרגל לסדר כלכלי חדש, כך שהעולם כבר השתנה די הרבה. עכשיו, כשאומרים לנו שהתעשייה ההודית תייצר את מכונית הנאנו ועשויה להיהפך לאחת מהמדינות המובילות בתעשיית הרכב ב־20 השנים הבאות, אז ברור שהעולם משתנה ומהר.
"קשה לדעת האם חוקי המשחק משתנים באותה המהירות, והאם השינויים הללו במבנה הכלכלה ילוו בשינויים בסדר הפוליטי העולמי. באיזה אופן זה יקרה? האם אנחנו נעים לעבר עולם שלו יותר, כפי שאני מקווה? רק בעתיד נקבל תשובות".
