הטייקונים הפסידו 8 מיליארד שקל ב-2008
עשרת בעלי ההון הגדולים חשו אשתקד היטב את השפעת המפולת הפיננסית. ירידת שווי הנדל"ן, החשיפה למגזר הפיננסים והוצאות מימון הסבו להם הפסדים ניכרים. האם השוק יסכים לגלגל את חובם של הטייקונים גם אחרי שנה שכזאת?
איך שגלגל מסתובב לו: רק לפני שנה היתה רשימת הטייקונים הישראלים מושא לקנאתם של רבים. התואר "טייקון" הקנה מעמד וסטטוס יוצאי דופן בעולם העסקים. מאז, כידוע, חווה העולם טלטלה פיננסית חסרת תקדים, וכיום, על רקע הוויכוח הציבורי בשאלת הסיוע הממשלתי לבעלי ההון, מבקשים כל המזוהים כטייקונים להוציא את עצמם מהרשימה המכובדת.
"אנחנו לא ברשימת החייבים", הודיע אחד. "אם אני טייקון - אני מצהיר שאני לא זקוק לעזרה", הצהיר אחר. מי שהיו עד לא מזמן סמל להצלחה, כבר אינם ממהרים לנפנף בתוארם כשעל הפרק הסדרי פריסת חוב. עם הפסדים מצטברים של יותר מ־8 מיליארד שקל ב־2008 אפשר גם להבין מדוע.
המשק הישראלי הוא משק ריכוזי, נשלט בידי מספר מצומצם של חברות ומספר מצומצם עוד יותר של משפחות. בסוף 2007 עמדו הרווחים המצטברים של עשרת בעלי השליטה הגדולים בבורסה של תל אביב על 12 מיליארד שקל. מאחר שאת 2008 הם סגרו, כאמור, עם הפסד של יותר מ־8 מיליארד שקל, הרי שמדובר בהפרש של 20 מיליארד שקל. מעל לכל מרחפת השאלה המדאיגה - מה יהיה על חובותיהם למחזיקי איגרות החוב ולבנקים? בלא פריסה מחודשת של חובות עלול המשק הישראלי להיקלע לסכנה ממשית.
אחד המנהגים שהשתרשו בשנים האחרונות נוגע למועד הדיווח של החברות בשוק ההון הישראלי. עד לרבעון הרביעי של 2008 נהגו רוב החברות הגדולות להקדים ולפרסם את דו"חותיהן לכל המאוחר יום־יומיים לפני המועד האחרון (חלקן אפילו היו מפרסמות מראש מתי יוגשו הדו"חות, בוודאי כאשר מדובר בתוצאות שנתיות המלוות פעמים רבות במסיבות עיתונאים). מי שבדרך כלל חיכו לדקה ה־90 היו החברות הקטנות יותר, שבאמתחתן דו"חות "בעייתיים" שספנו בתוכם הפסדים חריגים או דרמות גדולות.
שלשום נשברה המסורת: בשעות הערב והלילה של 31 במרץ, כפסע מחציית המועד האחרון לפרסום הדו"חות הכספיים של 2008, שיגרו שלוש חברות אחזקה גדולות את תוצאותיהן למערכת המידע של הבורסה. מדובר היה באי.די.בי אחזקות של נוחי דנקנר, קבוצת דלק של יצחק תשובה וכלכלית ירושלים של אליעזר פישמן.
מתברר שגם חברות גדולות מאוד, הנסחרות בשווי שוק של מיליארדי שקלים, חיכו עד לרגע האחרון ממש, ולעתים אף שיגרו את התוצאות בחלוף המועד הסמלי: חצות הליל של היום האחרון ברבעון.
מחיר החשיפה לבנקים
כאמור, אחד הטייקונים שחיכו לרגע האחרון היה נוחי דנקנר. לאחר שמחק מהמסחר את אי.די.בי פתוח, הוא מחזיק את פורטפוליו החברות שלו באמצעות חברת אי.די.בי אחזקות, שהפסידה אשתקד 411 מיליון שקל, לאחר רווח של 1.2 מיליארד שקל ב־2007.
למעט נכסים ובנין, שהסתבכה בהרפתקה בלאס וגאס, כמעט כל החברות בפורטפוליו של דנקנר דווקא הרוויחו ב־2008. התוצאות הכוללות של הקבוצה הושפעו בעיקר מהמשבר הכלכלי הגלובלי, מהפחתות חשבונאיות וכן מהוצאות מימון גבוהות בעקבות המדדים הגבוהים שנרשמו ברבעונים השני והשלישי של שנת 2008.
אליעזר פישמן אולי לא הסתבך בלאס וגאס, אבל הפעילות הנדל"נית שלו גרמה לכלכלית ירושלים, המרכזת את פעילותו בענף, להפסיד 732 מיליון שקל ב־2008. בשורה התפעולית החברה אמנם הצליחה להגדיל את הכנסותיה, אלא שבשורה התחתונה נרשם הפסד בעקבות ירידה של כ־725 מיליון שקל בשווי הנדל"ן להשקעה.
מדובר בהפסד כבד במיוחד לאור הרווח שאותו השיגה החברה ב־2007 שעמד על 256 מיליון שקל.
נוסף לירידת ערך הנדל"ן להשקעה, שפגעה כמעט בכל חברות הנדל"ן (בוודאי הבינלאומיות שבהן), סבלה כלכלית ירושלים מהוצאות מימון כבדות ומירידה ברווח הגולמי שמקורו במכירת דירות ושטחי מסחר.
אם על פישמן העיקו ירידות השווי, הרי שאלפרד אקירוב נפגע מצניחת מניות הבנקים. חברת אלרוב ישראל שבשליטתו חתמה את 2008 בהפסד של כ־410 מיליון שקל לעומת רווח של 310 מיליון שקל ב־2007. עיקר ההפסד הנו חשבונאי ומקורו בירידת ערך של 542 מיליון שקל כתוצאה מחשיפה למניות הבנקים (הפועלים ולאומי). תיק מניות הבנקים של הקבוצה איבד ב־2008 יותר מ־50% מערכו.
נוסף על כך נאלצה החברה להפריש בדו"חות 67 מיליון שקל בשל פסק בורר שקבע כי על אלרוב ישראל לפצות את רשת הילטון העולמית בכ־80 מיליון שקל. בין שתי החברות מתנהל סכסוך עסקי ממושך, לאחר שהחברה־בת אלרוב נדל"ן הציבורית הפסיקה באופן חד צדדי את ההתקשרות עם הילטון בנוגע לזיכיון שקיבלה מהרשת למלון מצודת דוד בירושלים.
ואם בהפסדים עסקינן, כמעט שאי אפשר להתעלם מהפסד של 1.8 מיליארד שקל שרשמה קבוצת דלק של יצחק תשובה ב־2008. עיקר ההפסד, 1.44 מיליארד שקל, נגרם ברבעון הרביעי בשל חשיפה לשני מגזרים שנפגעו במיוחד במשבר העולמי: הנדל"ן (באמצעות החברה־בת דלק נדל"ן) והביטוח (באמצעות הפניקס ורפבליק האמריקאית). נוסף על כך רשמה החברה הפחתות חשבונאיות שהשפיעו על שורת הרווח הנקי, אך לא פגעו בתזרים המזומנים של הקבוצה, שהסתכם אשתקד בכ־1.67 מיליארד שקל.
מבט רוחבי על ביצועי החברות שבשליטת הטייקונים מלמד שרק שתיים הצליחו להגדיל אשתקד את שורת הרווח. מדובר בחברה לישראל, שנהנתה מתוצאות השיא שרשמה ב־2008 חברת הדשנים כיל. חברה לישראל הצליחה לשלש את הרווח מ־463 מיליון שקל ב־2007 ל־1.31 מיליארד שקל ב־2008, למרות השנה הגרועה שעברה על חברה־בת אחרת של הקבוצה, צים.
לבייב צונח
החברה השנייה ששיפרה את שורת הרווח היתה שיכון ובינוי של שרי אריסון. השיפור אמנם הסתכם באחוזים זעומים, אך מאחר שמדובר בחברת נדל"ן (וגדולה), מדובר בהישג.
אריסון יכולה אולי להתנחם בתוצאות שיכון ובינוי, אבל מצבה כ"טייקונית" בכל זאת הורע בשורה התחתונה, לאחר שבנק הפועלים שבשליטתה עבר השנה להפסד של 895 מיליון שקל לעומת רווח של 2.7 מיליארד שקל ב־2007. הפסדי העתק והדרמה סביב פרישתו של מנכ"ל הבנק צבי זיו, וסירובו של הממונה על הבנקים לאשר את מינויו של המנכ"ל החדש ציון קינן, האפילו על רווחיה של שיכון ובינוי. כתוצאה מכך נהפכה אריסון לטייקונית המאוזכרת ביותר בשבוע האחרון, למעט אולי לב לבייב - הסוגר את רשימת הטייקונים, או אולי בעצם פותח אותה אם מדרגים אותה לפי גודל ההפסד ב־2008.
דו"חות 2008 של אפריקה ישראל שבשליטת לבייב היו גרועים בכל קנה מידה, והחברה רשמה הפסד עתק של 4.9 מיליארד שקל לעומת רווח עתק של 4.4 מיליארד שקל ב־2007. בניגוד לאריסון השומרת על פרופיל נמוך, לבייב בחר להתייצב מול המשקיעים, ולענות באומץ - יש לומר - על כל השאלות. האם זה יספיק לו כדי לכסות חובות של כמעט 2 מיליארד שקל עד סוף 2009? בלא פריסת חובות - לא בטוח.
גם חיים כצמן, בעל השליטה בגזית אינק, לא יזכור לטובה את 2008. שתי חברות שבשליטתו, גזית אינק והחברה־בת גזית גלוב, עברו אשתקד לראשונה בתולדותיהן להפסד של יותר ממיליארד שקל כל אחת. כמו אצל לבייב, מדובר בהפסדים שעיקרם חשבונאיים וקצתם תזרימיים. אלא שלפחות במקרה של כצמן יכולים מחזיקי החוב לישון בשקט, שכן לא צפויה שום בעיה בהחזר החוב שלהם.
ומה לגבי החובות של שאר הטייקונים? כנראה שנצטרך להמתין עוד כמה שבועות כדי לגלות האם שוק ההון ייחלץ לעזרתם ויסכים להסדרים שיאפשרו את גלגול החוב.
