בדיקת כלכליסט: מה קרה בעקבות הרפורמות בבנקים, בפנסיה ובמיסוי?
הניסיון להפחית את עמלות הבנקים, הדאגה לפנסיה לכל עובד וההבטחה להחזיר תשלומי מס לבעלי שכר נמוך. כלכליסט בדק מה קרה בעקבות רפורמת עמלות הבנקים, השינוי במסלול החיסכון הפנסיוני וחוק מס הכנסה שלילי
בנקים: חוק העמלות - הצמצום עלה ביוקר
בחודש יולי נכנסה לתוקפה רפורמת עמלות הבנקים. מטרות הרפורמה הן עידוד התחרות בין הבנקים באמצעות צמצום מספר העמלות, יצירת רשימת שירותים אחידה לכל הבנקים ופרסום השוואות ביניהם, כמו גם הגדלת השקיפות. החוק אף אמור להרחיב את סמכויות בנק ישראל והפיקוח על הבנקים בנוגע לעמלות.
הרעיונות המרכזיים
: מספר העמלות צומצם בשליש, אך הצטרפו כמה אחרות. הפעולות בחשבון העו"ש חולקו לשתי קטגוריות: עמלת פעולה בערוץ ישיר, הכוללת פעולות המבוצעות באמצעות האינטרנט, הטלפון, המחשב או מכשירים אוטומטיים, ועמלה באמצעות פקיד.
השינוי המשמעותי: פחות עמלות ויותר קל להשוות בין הבנקים השונים.
תגובות: מהרגע שנכנס חוק העמלות לתוקף לא חדלו הביקורות. מספר העמלות אמנם צומצם, אולם בחלק גדול מהמקרים חלה התייקרות משמעותית של עלויות תפעול החשבון. כמה מהבנקים, בעיקר הקטנים יותר, העלו את מחירי העמלות שאינן בפיקוח. על פי סקר המועצה לצרכנות שהתפרסם לאחרונה, ל־62% מהלקוחות התייקרו העמלות ב־36% לעומת מסלול העמלות שקדם לרפורמה. המועצה לצרכנות אף קראה לחקיקה ציבורית שתביא לביטול עמלות העו"ש, וזכתה לחתימותיהם של 300 אלף אזרחים על מכתב שנשלח ברוח זו למפקח על הבנקים, רוני חזקיהו.
השורה התחתונה: הכוונה היתה טובה, אך בפועל זוהי אותה גברת בשינוי אדרת. היום התשלום עבור עמלות הבנקים הרבה פעמים גבוה יותר, כמו גם עבור שירותים אחרים, לעומת המחיר ששולם לפני החלת הרפורמה. בבנק ישראל עתיד להתפרסם בקרוב דו"ח בעניין רפורמת העמלות בבנקים, המבוסס על ניתוח נתוני הגבייה בפועל. ההערכה היא שצפויים לחול עוד שינויים בחוק, שייגזרו ממסקנות הדו"ח.
מיסוי: מודעות נמוכה לחוק מס הכנסה שלילי
מאז אמצע חודש ספטמבר אפשר להגיש תביעות לקבלת מענק הכנסה לעובדים המשתכרים שכר נמוך, המכונה "מס הכנסה שלילי". מטרת החוק היא לתמרץ עובדים שאינם מרוויחים משכורות גבוהות להשתתף בשוק העבודה, ולצמצם פערים בין עובדים ברמות שכר שונות.
הרעיונות המרכזיים: עובד שכיר שמלאו לו 23 שנה או שכיר בן 55 ומעלה שהכנסתו החודשית גבוהה מ־1,810 שקל ונמוכה מ־5,367 שקל יקבל מענק חודשי של עד 400 שקל. זאת לפי גובה המשכורת ומספר הילדים שיש לעובד. המענק ישולם עבור כל השנה בתשלום אחד או בשלושה תשלומים, לפי מועד הגשת התביעה.
השינוי המשמעותי: הגדלת הנטו לבעלי הכנסה נמוכה.
תגובות: נכון לסוף דצמבר, הוגשו לרשות המסים כ־32 אלף תביעות ל"מס הכנסה שלילי" - מספר נמוך בהרבה מפוטנציאל הזכאים הקיים במשק. מכיוון שניתן לבקש מס הכנסה שלילי בעבור 2007 רק עד סוף דצמבר 2008, ייתכן שיהיו רבים שלא יוכלו לממש את זכאותם.
השורה התחתונה: חוסר המודעות של הציבור לחוק מקשה על מימושו. כמו כן, הקריטריונים הנוקשים שוללים מעובדים רבים המשתכרים שכר נמוך את קבלת המענק.
מנהל רשות המיסים, נסרדישי. ביקש מעובדיו לא לעכב יישום חוק מס הכנסה שליליצילום: ששון תירם
פנסיה: קצבה במקום סכום חד-פעמי בגיל הפרישה
1. תיקון 3 הדרמטי
ב־23 בינואר אישרה הכנסת את תיקון 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים. זהו התיקון החשוב והדרמטי ביותר שנעשה בתחום התכנון הפנסיוני. החלטת האוצר ביקשה להבטיח קצבה חודשית לכל החוסכים אחרי גיל הפרישה, להפוך את שוק החיסכון הפנסיוני לידידותי ולפשוט יותר לצרכן ולהגביר את התחרות בענף.
הרעיונות המרכזיים שמציג התיקון: כסף שהופקד באחד מאפיקי החיסכון הפנסיוני לאחר ינואר 2008 מיועד בעיקרו קודם למטרת קצבה. רק כאשר יגיע החוסך לגיל פרישה, יוכל להחליט על אופן קבלת הכספים. עד סכום של 3,850 שקל בחודש תהיה עליו חובה לקבל את הכספים שנחסכו כקצבה חודשית. את יתרת הכספים יוכל החוסך לקבל כסכום חד־פעמי או כקצבה, לפי בחירתו. התיקון החדש מאחד את הטבות המס עבור כל המוצרים הפנסיוניים ומגביר את התחרות בענף.
השינוי המשמעותי: ביטול המסלול ההוני, שאפשר לקבל בגיל פרישה את כל סכום החיסכון שנצבר כסכום חד־ פעמי. אמנם התיקון אינו חל על כספים שנצברו עד שנת 2008, אולם מהשנה הנוכחית כל כספי החיסכון הפנסיוני של העמית מיועדים קודם כל לקצבה.
תגובות: תיקון 3 עורר לא מעט תרעומת. החוסכים שניזוקו הכי הרבה מהתיקון הם החוסכים במסלולים ההוניים - קופות הגמל או בכמה מביטוחי המנהלים. אלה היו צריכים להתרגל פתאום למושגים חדשים כמו קופה משלמת לקצבה וקופה לא משלמת לקצבה, ולהפסיד הטבות מס שונות, שלהן היו זכאים במסלולים ההוניים.
השורה התחתונה: עדיין ישנם "חורים" בתיקון שלהם יידרש האוצר, בין השאר בכל הנוגע לנושא הפקדת הפיצויים החד־פעמיים ופגיעה בכמה מזכויות עמיתים שחסכו בעבר במסלולים ההוניים.
2. מעבר חופשי בין מסלולי החיסכון
בחודש אוקטובר 2008 ניתן האות לעמיתים להתחיל לנדוד בין קופות הגמל וקרנות הפנסיה. מינואר 2009 יצטרפו גם ביטוחי המנהלים. מטרת הניוד היא להרחיב את אפשרויות הבחירה של הצרכן כחלק משכלול השוק הפנסיוני, ולהגביר את התחרות בענף.
הרעיונות המרכזיים: החל בחודש אוקטובר יכלו החוסכים להעביר את הכספים שצברו בין מוצרי החיסכון השונים: קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוח חיים. התנאי למעבר היה שהקופה החדשה תהיה קופה לקצבה. העברת הכספים מתבצעת בתוך 20 ימי עסקים מיום הגשת טופס בקשת ההעברה לקופה החדשה, או מהמועד שבו הופקד בה כסף לראשונה - המאוחר מבין השניים.
השינוי המשמעותי: עד תחילת יישום תקנות הניוד, האפשרות היחידה שהיתה לחוסך לעבור היתה רק בין מכשירים שיועדו לאותה מטרה.. מעתה אפשר לנייד כספים בין כל המוצרים.
תגובות: הגופים הפיננסיים לא אהבו את התקנות החדשות. חלקם טענו שרוב הגופים אינם ערוכים מבחינה טכנית לקלוט נתונים של גופים אחרים, דבר שעלול לגרום לטעויות ולפגוע במבוטחים. המקטרגים אף דרשו להגביל את הניוד לפעם בכמה שנים.
השורה התחתונה: תיקון צרכני חשוב, ששימוש נבון בו יכול להחזיר לחוסכים הרבה כוח לידיים. עם זאת, חשוב לזכור שלא לעבור בין האפיקים השונים, לפני שמוודאים שהמעבר אינו כרוך בהפסד זכויות והטבות ייחודיות הקיימות בפוליסה הישנה.
3. פנסייה לכל עובד
ב־1 בינואר נכנס לתוקפו צו ההרחבה להסכם פנסיה חובה לשכירים במגזר הפרטי. הרעיון המרכזי שעומד מאחורי ההסכם הוא דאגה ושמירה על זכויות של יותר מחצי מיליון עובדים שלא היה להם הסדר פנסיה. הצו דואג בעיקר לרווחתם בגיל פרישה של עובדים בשכר נמוך ובמקומות עבודה לא מסודרים.
הרעיונות המרכזיים: כל העובדים מגיל 21 לגברים ו־20 לנשים, שבתחילת 2008 היו מועסקים לפחות תשעה חודשים ושאין להם הסדר פנסיוני, יהיו זכאים לביצוע הפרשות פנסיוניות באופן מיידי. בעתיד כל עובד יהיה זכאי להפרשות בתום חצי שנת עבודה. ההסכם מחייב את המעסיקים להפריש בהדרגה עד 15% מהשכר הממוצע של עובד לפנסיה בתוך חמש שנים.
השינוי המשמעותי: החיסכון הפנסיוני הופך להיות זכות בסיסית של כל עובד במשק, ולא רק פריבילגיה של בעלי שכר בינוני ומעלה או של עובדים במקום מסודר.
תגובות: צו ההרחבה התקבל באהדה רבה, בייחוד בקרב ארגונים ופעילים חברתיים. כמה מהמעסיקים מיהרו לצרף עובדים לפנסיית החובה. מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה התלוננו על עלויות תפעול גבוהות עבור חוסכים שמרוויחים משכורות נמוכות במיוחד.
השורה התחתונה: אף שמתחילת השנה הצטרפו רבים לפנסיית החובה, הרי שמרבית העובדים במקומות עבודה פרטיים עדיין אינם נהנים מהצו. עובדים אלו חוששים למקום עבודתם ואינם נאבקים על הזכויות המגיעות להם. עצם העובדה שמדובר בצו הרחבה, ולא בחוק עם שיניים, הופך את צו ההרחבה ללא ישים עבור חלק גדול מהעובדים, בעיקר השכבות החלשות. נוסף על כך, האוצר עדיין לא מצא פתרון לעובדים המועסקים במשרות חלקיות אצל כמה מעבידים, דוגמת עוזרות בית.
