האם המשבר יקרב את כניסת קופות הגמל האישיות?

אם יש משהו שאפשר לסמוך עליו במשבר הנוכחי הוא שגם בנובמבר 2008 רוב קופות הגמל ימשיכו לצבור תשואות שליליות על כספי החוסכים. מנהלי הקופות עסוקים עתה בשיווק קופות גמל מסלוליות - תרופה שהיתה יכולה למנוע לרבים הפסדים אם היתה זוכה לאותה תשומת לב שיווקית כבר בתחילת השנה. החוסכים עדיין ממתינים לחשבון הנפש של מנהלי הקופות, היועצים והמשווקים הפנסיוניים ואנשי האוצר.

ייתכן מאוד שלקחי המשבר והרצון לשקם את משבר האמון בחיסכון ארוך הטווח יזרזו את מה שהיה צריך להיות כבר על המדף - קופות הגמל האישיות (הידועות בארה"ב כ־IRA), המאפשרות לכל חוסך/משקיע לקבוע את תמהיל ההשקעות הרצוי והנכון עבורו. חופש ההחלטה של החוסכים בקופות גמל אישיות חייב להיות כמובן מלווה בהבנה שהאחריות לתוצאות - חיוביות או שליליות - נופלת על החוסך, ואין עוד מקום לבוא בתלונות למנהלי ההשקעות בקופות הגמל.

רבים בענף הפנסיה מתנגדים למוצר אולם לא כל מי שמתנגד לעניין נטול אינטרס. בין המתנגדים ניתן למצוא את מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה המסלוליות, שעלולים להפסיד את דמי הניהול אם הלקוחות יבחרו לנהל את כספי הפנסיה שלהם בניהול אישי, שאמור לעלות פחות. גם הבנקים הביעו בעבר התנגדות לקופות הגמל האישיות. הבנקים, שנערכים לכניסה מסיבית לזירת הייעוץ הפנסיוני ב־2010, לא ירוויחו מקופות הגמל האישיות מכיוון שחל איסור לשלם על המוצר עמלת שיווק והפצה.

באוצר הצהירו כבר כי מדובר במוצר שאינו מיועד ל"עמך ישראל" אלא לאחוז קטן מאוד ויותר מתוחכם של ציבור החוסכים. עם זאת, לטענת האוצר, החדרתו של המוצר לשוק תשפיע על כלל השוק הפנסיוני, תגביר את התחרות ותוזיל עלויות.

האם החוסכים מוכנים לשינוי?

"רעיון קופת הגמל האישית, ה־IRA, הוא משהו שמדינת ישראל צריכה לכוון אליו, אבל בטווח הארוך", אומר משה תמיר, המשנה למנכ"ל מגדל. לדבריו, העיתוי הנוכחי הוא מוקדם מדי, שכן ניהול קופה כזו דורש מעורבות גדולה מאוד של העמית, וכרגע הציבור בישראל אינו מוכן לכך: "אני לא רואה צרכן שבוחר את בית ההשקעות שיבצע את המסלול המנייתי שלו". עם זאת, מדגיש תמיר, בעקבות המשבר מצא סקר של מגדל כי היום 67% מהציבור יודע שהכסף שלו מושקע בשוק ההון, כמעט פי שניים לעומת מה שהיה לפני חודשים ספורים. "אם יצא משהו טוב מהתקופה האחרונה זה מעורבות גדלה והולכת של העמיתים בחסכונות הפנסיה שלהם", הוא אומר.

תמיר מוסיף כי יישום ה־IRA בישראל אינו מסקנה מתבקשת מהמשבר. זאת מכיוון שכבר עתה אפשר למצוא ברוב חברות הביטוח וקופות הגמל מודל מסלולים שלפיו העמית יכול לשנות את המסלול שבו מושקע כספו ממנייתי לשקלי וכדומה. תמיר אומר כי פתרון מסוים קיים בדמות תוכניות על בסיס טייס אוטומטי, המשנות את תמהיל ההשקעות לפי גילו של העמית. כאשר מדובר בעמית צעיר יחסית, בגיל 30-35, הרכיב המנייתי יהיה גבוה יותר וילך ויקטן עד שיגיע לשנים שלפני הפרישה לפנסיה, אז התיק יהיה מורכב רובו ככולו מהשקעות סולידיות באג"ח ממשלתיות או אג"ח קונצרניות בדירוג גבוה.

פרופ' תמיר אגמון, ראש המחלקה למימון בבית הספר למינהל עסקים של המכללה למינהל, אומר: "בזמן המשבר קופת הגמל האישית לא היתה נותנת פתרון ממשי לרוב האנשים. אני מאמין שרוב האנשים היו בוחרים מסלולים מסוכנים אם היו נותנים להם. היתרון המשמעותי של ה־IRA ללא קשר למשבר הוא שמוצר כזה היה יכול להעלות את המודעות, להפוך את החוסכים מפסיביים לאקטיביים, ליותר אחראים ומודעים לצרכים שלהם".

הוא מוסיף: "דובר לאחרונה על נושא גיל החוסך ־ זה דבר חשוב, אבל לא המשתנה היחיד שצריך להביא בחשבון. עוד משתנה שהוא לא פחות חשוב הוא הקביעות במקום העבודה והבטחת ההכנסה. אדם שעובד בחברת החשמל ויש לו הבטחה להכנסה קבועה לאורך שנים לא דומה לאדם שעובד כפרילנס בתחום הקולנוע למשל, שרמת הבטיחות שלו בהכנסה נמוכה יותר ובהתאם לכך גם הוודאות בגובה ההכנסה. כמו כן, עוד שיקול הוא הנכסים שיש לאדם מעבר לחיסכון הפנסיוני, למשל ירושה, משפחה מבוססת או הכנסות נוספות. כל הרעיון מאחורי קופות הגמל האישיות הוא שלאנשים שונים יש צרכים שונים, לכן אין סיבה בעולם שאנשים לא יוכלו להתאים לעצמם באופן אישי את החיסכון".

פרופ' אגמון מעריך כי הסיבה לכך שקופות הגמל האישיות עדיין לא מוצעות לציבור החוסכים היא שאולי הגופים הפנסיוניים מתנגדים מכיוון שיהיה מדובר ביותר עבודה לגופים עצמם. "הגופים ייאלצו לשבת מול כל לקוח, לעבור תהליך ייעוץ, להסביר לו מה האפשרויות העומדות בפניו, להציע מסלולים ולנהל עבורו את הכסף, והדבר יגרום להעלאה של דמי הניהול", הוא מעריך.

לדבריו, הרעיון הוא שה־IRA יבוא כהשלמה להסדר הפנסיוני של העובד. "ה־IRA קיים בארה"ב כבר הרבה מאוד שנים ומקנה הסדרי מס כאלה ואחרים, טובים יותר מאלו הקיימים", הוא מציין.

דמי ניהול: קופות גמל אישיות זולות יותר

לאחרונה נחשף ציבור החוסכים למתקפה השיווקית של קופות הגמל המסלוליות, שכבר בסוף שנות התשעים אושרה לראשונה הפעלתן. אותן קופות מאפשרות לחוסך לנצל יתרונות של פיזור סיכונים ולגוון את הרכב השקעותיו. במהלך העשור האחרון צמחו עשרות מסלולים, אולם רוב הציבור לא מיהר להצטרף והותיר את החיסכון הצבור שלו במסלול הכללי. לאחרונה החלו גם קרנות הפנסיה להציע כמה מסלולי השקעה. עם זאת קופות הגמל המסלוליות לא יכולות להציע את דרגת הגמישות והשקיפות וגם לא דמי הניהול שממנה יכול החוסך ליהנות או לסבול, בהתאם לסיכון שהוא נוטל, בקופת גמל אישית.

פרופ' צבי וינר, ראש התמחות במימון בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית, אומר כי קופות גמל אישיות הן דבר טוב - אבל לא לכל אחד. "מדובר במכשיר מצוין המאפשר גמישות, התאמה אישית ושקיפות על ההשקעות, דבר שלא קיים כיום, מבלי להיות תלוי במנהלים הנוכחיים". לדברי וינר, אין שום סיבה לעצור את התהליך של אישור קופות הגמל האישיות. "האם הציבור מוכן לצאת לריצות מדי בוקר? נראה שלא. זה לא אומר שריצה מדי בוקר היא דבר לא בריא שצריך למנוע מאלה שרוצים, יכולים ומחליטים לרוץ מדי בוקר". פרופ' וינר טוען כי קופת גמל אישית יכולה להתבסס על תעודות סל, שעלות דמי הניהול שלהן נמוכה במיוחד לעומת דמי הניהול הגבוהים בקופות הגמל המסלוליות.

ד"ר עידו קאליר, מרצה למינהל עסקים במכללה למינהל ומומחה בשוק ההון, אומר כי דמי הניהול בקופות הגמל, שהוכפלו בשנתיים האחרונות, הם סיבה מספיק טובה לשגר לשוק את קופות הגמל האישיות. "אישור קופות הגמל האישיות צריך לבוא תוך הבטחה להתאמה לצרכים האובייקטיביים של החוסך, כגון גיל ואפילו רמות הכנסה — דבר שהאוצר יוכל לשלוט בו. האחריות על החיסכון היא בהחלט החיסרון הגדול של קופות הגמל האישיות. "גם אם לא כולם ישתמשו בזה, זה ישפיע על כלל התעשייה. אסור להרוג את קופות הגמל האישיות".