המשבר הכלכלי לא עוצר את "יפן בע"מ"

באחרונה הודיעה חברת מיצובישי ריון מיפן שתרכוש את יצרנית הכימיקלים הבריטית לוסייט אינטרנשיונל גרופ תמורת 1.6 מיליארד דולר - עסקה שמעידה הרבה על המקום שבו ממוקם כיום מרכז הכוח הפיננסי בעולם. על רקע המשבר הנוכחי, שבו הגיע שווי חבילות החילוץ למאות מילארדים, העסקה נראית קטנה למדי בהיקפה. אך בעצם היא משקפת מגמה חשובה: חברות יפניות מוציאות בימים אלו יותר ממיליארד דולר בשבוע על מיזוגים ורכישות במדינות אחרות. כתוצאה מכך הן מהוות, בעולם המשווע להון חדש, מקור חשוב להשקעות.

בניגוד למגמה העולמית

לפי נתוני תומסון רויטרס, מתחילת השנה עלה היקף הרכישות הזרות של יפן ב־365% והסתכם ב־61 מיליארד דולר, כמחצית מהמיזוגים והרכישות שעשתה ארצות הברית, המובילה העולמית בתחום. בכך עקפה יפן את סין והפכה למדינה האסייתית המובילה במיזוגים וברכישות בינלאומיות. מסע הבזבוזים של יפן מנוגד, עם זאת, למגמה העולמית: מיזוגים ורכישות חוצי גבולות ירדו השנה ב־60% לעומת 2007, מאחר שמימון עסקאות ממונפות (מנוע הצמיחה של התעשייה בשנים 2003-2007) נהפך בעצם לבלתי אפשרי. "ההאטה בשוקי האשראי חיסלה לחלוטין את מימון החובות לקרנות השקעות פרטיות רבות", מסבירה אנג'אלי נאיק, ראש יחידת קרנות השקעה פרטיות באסיה בחברת מרג'רמרקט. לעומת זאת, "חברות יפניות עשירות מאוד במזומנים וכעת הן מחפשות מעבר לים את מה שהן לא יכולות למצוא בבית".

התופעה עצמה אינה חדשה. ענקיות יצוא דוגמת טויוטה וסוני הקימו במשך עשרות שנים של עבודה זהירה את עסקיהן מעבר לים. כיום אלו חברות יפניות, שנשענות בעיקר על השוק המקומי, שהן החלוצות בהתרחבות מחוץ ליפן: בנקים, חברות תקשורת, חברות השקעות וחברות כימיקלים ומזון מובילות. כולן מודעות לפגיעה האפשרית ברווחיהן מהזדקנות האוכלוסייה היפנית וההאטה הכלכלית במדינה, והבינו שרכישות מעבר לים הן קיצור דרך לצמיחה.

קירין אחזקות, החברה־אם של אחת מיצרניות הבירה המובילות ביפן, היא דוגמה טובה לשינוי בסדר העדיפויות. קירין סובלת בייחוד מהשינויים הדמוגרפיים בחברה היפנית, מאחר שהאוכלוסיה המתבגרת במהירות צורכת פחות בירה. התשובה של קירין היתה מיתוג מחדש כ"חברת משקאות ובריאות" וחיפוש אחר שווקים זרים. ב־2007 הוציאה החברה 3 מיליארד דולר על רכישת נשיונל פודס מאוסטרליה ולפני כמה חודשים רכשה את המתחרה האוסטרלית דיילי פארמרס ב־840 מיליון דולר - עסקה שהפכה את קירין לשחקנית גדולה בשוק המזון באוסטרליה. בתוך כך מתכנן המנכ"ל יושיהארו פורומוטו להגדיל את שיעור ההכנסות מעבר לים מ־18% ב־2006 ל־30% ב־2015.

מתמקדים בעסקי הליבה

האסטרטגיה הנוכחית שונה מזו של יפן התאגידית בשנות השמונים, שבהן הוצמדה לה תדמית בזבזנית בעקבות רכישות של אולפנים בהוליווד, נדל"ן ראוותני במנהטן ויצירות אמנות יקרות. כיום, לעומת זאת, "מתמקדות חברות יפניות ביעדי מיזוגים ורכישות הנוגעים לתחום עסקי הליבה שלהן", אומר שינסוקה טאנימוטו, ראש קבוצת מימון תאגידי במודי'ס קפיטל בטוקיו. למשל נומורה אחזקות רכשה את הפעילות של ליהמן ברדרס באסיה ובאירופה ב־2 מיליארד דולר, וטאקדה פרמסוטיקל השתלטה על מילניום פרמסוטיקלס ממסצ'וסטס תמורת 7.4 מיליארד דולר. חמושה במאזנים חזקים ובשאיפה ברורה להתרחב אל מעבר לים תמשיך "יפן בע"מ", להערכתם של אנליסטים רבים, לחפש מציאות. הירויאסו קאטו, שותף בחברת הייעוץ למיזוגים ולרכישות GCA סאביאן, סבור שכעת יהיה זה "הזמן הנכון עבור חברות אלו, שתכננו ובחנו רכישות במשך שנים". לדעתו, "חברות רבות לא יכלו לפעול עד לאחרונה בשל הערכות השווי הגבוהות. אולם כעת מתרחש שינוי לטובתן".

קנאיצ'י וואטאנאבה, נשיא ומנכ"ל נומורה אחזקות, אמר דברים דומים לאחר שמיהר לרכוש חלקים מליהמן לאחר קריסתו. הוא כינה את המשבר הפיננסי הנוכחי "הזדמנות של פעם בדור" ל"יפן בע"מ".