בר-און: אסור שהתוספת התקציבית לאוניברסיטאות תשמש לצרכים שוטפים

שר האוצר, רוני בר-און, העריך היום (ד') במליאת הכנסת, כי המשבר במערכת ההשכלה הגבוהה יסתיים בקרוב. זאת לאור החלטתו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, להתערב באופן אישי במשבר. מחר (ה') תכונס ישיבת חירום מיוחדת בלשכתו של אולמרט, בהשתתפות שרת החינוך ונציגי האוניברסיטאות, בניסיון לשים סוף למשבר.

מוקדם יותר אמרה שרת החינוך, יולי תמיר, ל"כלכליסט", כי היא "מקווה שבישיבה יסוכם הסכום הנדרש לפתיחת שנת הלימודים הקרובה בשבוע הבא". שרת החינוך הוסיפה, כי היא "מצרה על כך שבכל פעם ראש הממשלה נדרש להתערב על מנת לקדם את פתרון הסכסוך".

עוד אמר הבוקר השר בר-און במליאה, כי "המחלוקת שנותרה כעת בין הצדדים אינה ממוקדת בגובה התוספת שתינתן אלא בשימושים, במה ייעשה עם הכסף הזה. אנחנו באוצר נחושים להבטיח שתוספת זו תשמש לנושאים שהומלצו בדו"ח ועדת שוחט, כמו שיפור ושיקום תשתיות המחקר, עידוד וקליטת מדענים צעירים, תוספות משמעותיות לקרנות מחקר איכותיות, לגמישות העסקה ועוד. אנחנו לא מוכנים לתת יד לדרישה של ועד ראשי האוניברסיטאות שהתוספת התקציבית הזו לא תיועד לשימושים הנכונים הללו, לשימושים שנקבעו בוועדת שוחט, אלא למימון גירעונות ולדברים שוטפים".

"הכסף הזה צריך ללכת למקום שאליו הוא מיועד משום שאחרי שנשלם אותו, ולא נייעד אותו לשימושים הללו, בעוד חודשים ספורים נשמע שוב על בריחת המוחות, ועל כך שלא ניתן להביא לאוניברסיטאות כוכבים אקדמאיים שונים. זה פשוט לא מקובל עלינו", קבע שר האוצר.

בר-און תקף את ועד ראשי האוניברסיטאות ואמר כי "נשיאי האוניברסיטאות גמרו את ההלל על דו"ח שוחט ושיבחו את ההמלצה לייעד משאבים נוספים לשימושים ספציפיים. אבל היום, כשמגיעים לכסף, הם פתאום אומרים לנו אל תגידו לנו מה לעשות עם הכסף". על פי בר-און, "בתוך המשא ומתן האוניברסיטאות התנגדו להקמת קרן לאומית למדע או להחזרת מדענים ארצה, הם אומרים לנו שזה לא עניינינו, ושהם צריכים את הכסף לצרכים השוטפים".

בפתח דבריו אמר בר-און כי "מערכת ההשכלה הגבוהה, היא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק הישראלי. ההשקעה בהון הישראלי, שהוא המשאב הבולט של המשק, חשובה לאוצר לא רק מההיבט החינוכי, אלא גם מההיבט הכלכלי".

"תקציב ההשכלה הגבוהה בשנה הקרובה יעלה בכחצי מיליארד שקלים", אמר בר-און. "ראשי האוניברסיטאות יודעים שהם קיבלו הצעה הוגנת וראויה שמעוגנת בדו"ח שוחט וסבירה מבחינת היכולת של האוצר לעמוד בה".

מתקפה משולבת על האוצר

לדבריו של השר בר-און במליאה קדמה ישיבה מיוחדת של ועדת הכספים הבוקר (ד'), שעסקה בנושא המשבר במערכת ההשכלה הגבוהה. יו"ר הוועדה, ח"כ אבישי ברוורמן, כמו גם שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר, דיברו בפתח הישיבה. ברוורמן פתח ואמר: "שמעתי ששר האוצר עומד להציג היום את הצעת חוק התקציב במליאת הכנסת. זהו תקציב שאינו רלבנטי למדינה שנכנסת להאטה כלכלית, כשבעולם המיתון מחריף ומתמשך. לא יעלה על הדעת שכנסת ישראל תתמוך בתקציב כזה, שגדל ב-500 מיליון שקלים בלבד מהשנה שעברה, כשבעיית האבטלה מעלה את ראשה".

ברוורמן. קיצוץ בזמן הסכמים קוליאציוניים - בושה וכלימה צילום: גלעד קוולרצ'יק

לדברי ברוורמן, "הצעתי לראש הממשלה ולשר האוצר להציג עד דצמבר תקציב אלטרנטיבי, שיגדיל את ההוצאה הממשלתית ויכלול השקעה מסיבית בתשתיות פיזיות, בעיקר בפריפריה ובעזרה למגזר העסקי".

בהתייחס לנושא הדיון - המשבר בהשכלה הגבוהה, נשא ברוורמן דברי תוכחה ואמר כי "ההון האנושי הוא מנוע הצמיחה של המשק הישראלי. הפגיעה במערכת ההשכלה הגבוהה, בזמן שבהסכמים קואליציוניים ניתן לחלק מיליארדי שקלים, זוהי בושה וכלימה למדינת ישראל. בימי בן גוריון לא היה דבר כזה. אנחנו משפילים את האנשים ומאלצים אותם להתחנן לפקידים. סופנו שלא יהיו מדענים מובילים למדינת ישראל, ולא תהיה צמיחה".

לדבריו, בשבוע האחרון קיבל טלפונים מידידיו "התורמים הגדולים בעולם. המשבר הפיננסי גרם לרבים מהם פגיעה רבה. התרומות תהיינה נמוכות יותר בשנה הבאה, אבל תורמים אמרו לי שאם הם עדיין מוכנים להתגייס ולהעביר כספים למדינת ישראל, כיצד זה שישראל לא מוכנה להוסיף עוד כספים להשכלה הגבוהה".

ברוורמן התריע, כי הם יורידו את היקף התרומות "אם הם יראו התנהגות שכזו על ידי ממשלת ישראל. זהו ביזיון. לכן כינסתי את הדיון הזה עתה עם שרת החינוך. ראש הממשלה הכריז שהוא פועל לסיום הסכסוך הזה. אני מודיע כאן שאנחנו לא נאשר שום תקציבים אם הנושא הזה לא ייפתר".

"ההבדל בין חמור מקרטע וסוס אביר", הסביר ביצירתיות ברוורמן, "הוא קצת תבן. יושבים אנשים שחושבים שפרופסורים היא מילת גנאי, שמצוינות היא מילת גלאי, והם לא מבינים שהרעים מוציאים את הטובים. הבינוניים ישארו, והטובים שרוצים לחזור הביתה, לא מעוניינים לחזור. בלי מצוינות אין אוניברסיטאות, ומי שחושב שניתן למדוד את ישראל בממוצע, טועה".

תמיר: "אסון אם השנה האקדמית לא תיפתח"

תמיר. האוצר הביא להונאה של המערכת צילום: אלכס קולומויסקי

גם שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר, ניצלה את ישיבת הוועדה כדי לתקוף בחריפות את משרד האוצר ואת השר רוני בר-און. תמיר האשימה את השר ואנשיו באי מציאת פתרון למשבר המתמשך.

"צריך להגיד את האמת," אמרה שרת החינוך, "המשא ומתן הזה מתנהל מחודש אפריל, ומשרד האוצר גורר רגליים ומנסה, באמצעות השליטה שלו על התקציב, להכניס לדיונים דברים שלא היו ולא נבראו, לא בדו"ח שוחט ולא בשום מקום אחר. בכל פעם מגיעה לשולחן הדיונים המצאה אחרת שמטרתה היא לא לסגור את ההסכם. כל דיון כזה מתקדם רק במסלול אחד, מתקשר אלי יו"ר הות"ת, אני הולכת לראש הממשלה, והוא כופה את המשך הדיונים".

תמיר קראה לאוצר לפתור את המשבר בצורה "סבירה וראויה". לדבריה, "ההצעה להגדיל את התקציב בהיקף של 1.8 מיליארד שקלים, מבלי להעלות את שכר הלימוד, עומדת על הפרק כבר מחודש אפריל. ההתנהלות של שר האוצר ומשרד האוצר היא בלתי אפשרית".

לדברי שרת החינוך, האוצר חתם על ההסכם עם סגל המרצים ומנסה להפיל את זה עכשיו על האוניברסיטאות. "בליל החתימה על ההסכם היה ברור שמדובר בהסכם תוספתי שלא קשור לתקציבי האוניברסיטאות. חודשים מאז מתנהל המאבק רק על השאלה הזו וכעת ברור שזו היתה הונאה של המערכת".

עוד אמרה תמיר כי "אנחנו בישורת האחרונה. זה יהיה אסון אם השנה האקדמית לא תיפתח כסדרה. היתה הסכמה שהשנה הזו היא שנת מעבר בשביל לאפשר את המשך הדיונים. כרגע הפערים הם קטנים ומה שנותר לי, אין אלא לכנותו התעללות. להכניס עכשיו את שאלת הסכמי השכר העתידיים שיהיו בשנת 2011, היא בבחינת שמיטה להר סיני. הרצון של האוצר לשלוט על האופן שבו מחולק התקציב הוא בלתי סביר. תפקידו של האוצר לבקר, לא לשלוט".

"להרגיע את התורמים"

סגן הממונה על התקציבים באוצר, רביב סובל, הגיב לדבריה של תמיר באומרו, כי "מדינת ישראל השקיעה ומשקיעה משאבים רבים במערכת ההשכלה הגבוהה ואפשר להרגיע את התורמים. תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה לשנת 2009 גדול בחצי מיליארד שקלים לעומת תקציב 2008. אנחנו יושבים כבר מספר חודשים בניסיון להגיע להסכמה על תוספות נוספות למערכת ההשכלה הגבוהה. לצערי, האוניברסיטאות מכשילות את התהליך".

"אם אתמול בתום הדיונים", האשים סובל, "האוניברסיטאות דורשות תוספות נוספות, הרי שברור שבמקום לנסות להגיע לפתרון, מישהו מנסה להרחיב את הפערים על מנת למשוך את הדברים".

לדבריו, "ועדת שוחט המליצה וקבעה לאיזה שימושים יעמדו התקציבים שמערכת ההשכלה הגבוהה תקבל. אנחנו רק מנסים להקפיד שהמשאבים יגיעו לשימושים שוועדת שוחט המליצה עליהם, בשביל שלא נגלה בעוד שנה שתשתיות המחקר, למשל, לא התקדמו". סובל גילה כי "ות"ת (הוועדה לתקצוב ותכנון – ש.א) אמרו אתמול שהם מסתפקים ב-450 מיליון שקלים, ולאחר מכן ראשי האוניברסיטאות הודיעו שהן מעוניינות ב-480 מיליון שקלים. זה כל הפער".

מגידור: "הסכמי השכר - נושא בגד ייהרג ובל יעבור"

פרופ' מגידור. אי אפשר לקבל החלטות בלי כסף צילום: שלום בר טל

גם יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, פרופ' מנחם מגידור, תקף בדיון את נציג האוצר. "דברי האוצר הם קשקוש", אמר מגידור, "עובדה היא שכשהמערכת היתה עצמאית מבחינה תקציבית היא בנתה את עצמה כמערכת למופת. אז מה קרה פתאום שהמערכת לא יודעת לקבל את ההחלטות באופן עצמאי? המערכת לא יכולה לקבל החלטות כשאין לה כסף".

"הנושא של לאן הכספים מיועדים, הוא חלק מהבעיה. אנחנו מוכנים להציג תוכנית למה הכספים ישמשו. אבל במודל שהאוצר מציג אין בו אגורה אחת לפתרון בעיית השירות לסטודנטים, כמו הקטנת מספר הסטודנטים בכיתות למשל."

על פי מגידור, "האוצר מנסה לשנות סדרי עולם בכל הנוגע להסכמי השכר. זהו נושא שהוא ייהרג ובל יעבור, ולא ניתן לכרוך אותו במצב החירום הנוכחי כשפתיחת שנת הלימודים מוטלת בספק".

נשיא אוניברסיטת בר אילן, פרופ' משה קווה, הוסיף על דבריו של מגידור ואמר, כי "צריך לזכור שבשל המשבר העולמי התשואות של הקרנות של האוניברסיטאות נשחקו בהיקפים של מאות מיליוני שקלים. גם אם נקבל את הכספים שאנחנו דורשים מן האוצר במלואו, עדיין נידרש לשורה של קיצוצים כואבים".