הבנקים ימחקו 600 מיליון שקל ברבעון השני
דיסקונט, הבנק החשוף ביותר למשבר בארה"ב, מחזיק באג"ח מגובות משכנתאות בכ־9.4 מיליארד שקל, וצפוי לרשום ירידת ערך של 300–250 מיליון שקל. גם שאר הבנקים חשופים, אבל פחות
במהלך המחצית השנייה של שנת 2007 ותחילת 2008 הסביר בנק הפועלים בצורה מלומדת שההפסדים של הבנק על ההשקעה באיגרות חוב מגובות משכנתאות הם זמניים בלבד. הזמניות הזו נעלמה כאשר המפקח על הבנקים הורה לבנק הפועלים לשקף בצורה ה"נכונה" (לתפיסתו) את הסיכון שבניירות ערך אלה לצורך חישוב יחס הלימות ההון.
כתוצאה מכך מכר הבנק את תיק האג"ח מגובות המשכנתאות במחיר הנמוך בכ-25% ממחיר הרכישה שלו. נוסף על כך, מחק הבנק את כל השקעתו באפיק הממונף SIV. ההשקעות בתיק האג"ח מגובות המשכנתאות בארצות הברית, כולל אלו הממונפות, גרמו לבנק הפועלים הפסד של כ-1.27 מיליארד דולר לפני מס.
מכירת הנכסים חסכה מבנק הפועלים הפסדים נוספים. במהלך הרבעון השני, ובעיקר במהלך שלושת השבועות הראשונים של יולי (הנכללים ברבעון השלישי), חלו ירידות נוספות בערכם של ניירות ערך מגובי משכנתאות ונכסים בארה"ב, שיגרמו למחיקות ערך בבנק לאומי, דיסקונט והבינלאומי. המחיקות יהיו נמוכות משמעותית מאלו שרשם הבנק בשנה החולפת, אך בהחלט לא יהיו זניחות.
הבנקים הישראליים מחזיקים בנכסים הקשורים למשבר בשוק האשראי האמריקאי בהיקף של כ-20 מיליארד שקל. לכן, למשבר האשראי השפעה ישירה על מאזני הבנקים בישראל.
בניגוד לבנק הפועלים - שמרבית תיק האג"ח שלו לא היה מגובה על ידי סוכנויות המשכנתאות הגדולות בארה"ב, ולכן ערכו נשחק בצורה חדה - רובן של האג"ח המוחזקות כעת על ידי המערכת הבנקאית בישראל מגובות על ידי פאני מיי ופרדי מק. אמנם קיים ספק רב בנוגע ליכולת של שני גופים אלה להתקיים ללא עזרה ממשלתית, אך אין ספק שגם במקרה של קריסה של חברות אלו תערוב ממשלת ארה"ב לאג"ח האמורות.
אחת הסיבות לרמת הביטחון הגבוהה שתתקבל ערבות ממשלתית, היא שחברות אלו הוקמו כמיזמים בחסות ממשלתית. הסיבה המהותית יותר לביטחון בקבלת הערבות היא שממשלת ארה"ב לא יכולה להרשות לעצמה קריסה של מערכת המשכנתאות האמריקאית, מאחר שזו תיצור תגובת שרשרת שתוביל להתמוטטות המערכת הפיננסית בארה"ב.
עד כמה ייפגעו הבנקים הישראליים מהאחזקה באג"ח מגובות משכנתאות? התשובה המלאה תתקבל בדו"חות הרבעון השני שיפרסמו הבנקים בסוף אוגוסט. אבל בשוק ההון יש יתרון למי שמשיג מידע מוקדם ככל האפשר - מידע שיכול להתקבל באמצעות מעקב אחר ETF אמריקאי המחזיק אג"ח מגובות משכנתאות המבוטחות על ידי פרדי מק, פאני מיי וג'יני מיי (סוכנות ממשלתית למתן ואיגוח של משכנתאות).
בנק ברקליס הנפיק ETF העוקב אחר אינדקס האג"ח מגובות המשכנתאות MBB. נייר ערך זה נותן אינדיקציה טובה לשינוי הערך של אג"ח מגובות משכנתאות המבוטחות על ידי סוכנויות המשכנתאות הראשיות. מעקב אחר תעודת הסל ייתן אינדיקציה טובה לערך הנכסים המוחזקים על ידי הבנקים.
את התשואה על האג"ח מגובות המשכנתאות מקובל לפרק לתשואה על אג"ח ממשלתיות עם מח"מ דומה ולפרמיה של האג"ח מגובות המשכנתאות מעבר לתשואה זו, כשהפרמיה מציגה את הסיכון של נייר הערך. לצורך בחינת הפרמיה יש להשוות את ה־ETF MBB עם ETF המשקיע באג"ח ממשלתיות אמריקאיות עם משך חיים הנע בין שלוש לשבע שנים - IEI.
במהלך תשעת החודשים הראשונים של משבר האשראי זינק מחיר ה-ETF IEI ב-11%. הסיבות לזינוק היו רכישה גדולה של אג"ח ממשלתיות אמריקאיות על ידי המשקיעים האמריקאיים, שבחרו לעבור לנכסים שהם מכירים כבטוחים בעת המשבר, וצפי להורדת ריבית חדה בארה"ב.
במשך תשעת החודשים האלה, ה-ETF MBB הסתפק בעלייה של פחות מ-3%. בפרק זמן זה נוצרה מרבית המרווח בין האג"ח מגובות המשכנתאות המבוטחות ובין האג"ח הממשלתיות. למרות זאת, מחזיקי האג"ח מגובות המשכנתאות המבוטחות רשמו רווח צנוע של קרוב ל־1% בכל רבעון בזכות ירידת התשואות על האג"ח הממשלתיות.
המרווח של האג"ח מגובות המשכנתאות שלא גובו על ידי אותן סוכנויות עלה בצורה חדה בהרבה, מכיוון שהשוק הפנים את הסיכון לאי-פירעון. עליית מרווח זו גרמה אם כן להפסדים גדולים למחזיקי אג"ח מגובות משכנתאות שלא גובו על ידי אותן סוכנויות.
המרווח הגיע לשיא
ברבעון השני של 2008 השתנתה המגמה באג"ח הממשלתיות האמריקאיות, וה-ETF IEI ירד ב-3.5%. המרווח של האג"ח מגובות המשכנתאות דווקא הצטמצם, כאשר ה-ETF MBB איבד רק 2% מערכו. למרות הצטמצמות המרווח מחזיקי האג"ח מגובות המשכנתאות המגובות על ידי פרדי מק ופאני מיי צפויים לרשום ברבעון זה מחיקת ערך של כ־2%. בסוף השבוע האחרון המרווח הגיע לשיא של 1%.
ההפסדים מירידת הערך בחודש יולי צפויים להירשם רק בדו"חות הרבעון השלישי (אם מחיר האג"ח לא יעלה בחודשיים הבאים). הבנקים הישראליים שהשקיעו בעיקר באג"ח מגובות משכנתאות המגובות על ידי הסוכנויות המובילות, זכו בתשואה נמוכה בהרבה מזו של האג"ח הממשלתיות האמריקאיות בשלושת הרבעונים הקודמים, אבל עליית המרווח שלהן לא באה לידי ביטוי בדו"חות הכספיים בזכות ירידת התשואה על האג"ח האמריקאיות.
כעת, ברבעון השני, צפויים הבנקים המחזיקים באג"ח המגובות על ידי הסוכנויות הממשלתיות לדווח על הפסד ראשון מאחזקת ניירות ערך אלה במשבר הנוכחי.
השלב הראשון הראה שירידת הערך הצפויה על אג"ח מגובות משכנתאות המגובות על ידי ג'יני מיי, פרדי מק ופאני מיי עומדת על כ־2% ברבעון השני. ערך זה מהווה אינדיקציה לירידת הערך הצפויה לבנקים הישראליים בגלל האחזקה בנכסים אלו, אך מדובר באינדיקציה בלבד, שכן אחזקות הבנקים שונות מתמהיל האחזקה של אותו ETF.
ירידת הערך של אג"ח ללא גיבוי של אותן שלוש סוכנויות מובילות צפויה להיות אף גבוהה יותר. השלב השני יהיה לבחון את האחזקות של הבנקים כדי לעמוד על ירידת הערך הצפויה להם, וסביר להניח שגם ברבעון זה הבנקים צפויים שלא להכיר במרבית ירידת הערך כהפסד.
בעיית האג"ח הקונצרניות
בדו"חות הבנקים, האג"ח מגובות המשכנתאות מחולקות ל־Mortgage Backed Security, או MBS, ול־Collateralized Debt Obligation, או CDO. ההבדל המרכזי בין השניים הוא צורת החזרת הקרן: ה־CDO נוצר כדי לתת לבנק שליטה גדולה יותר על קצב החזרת הקרן הצפויה. מבחינת הסיכון לאי־פירעון, אין הבדל מהותי בין השניים.
הבנק החשוף ביותר למשבר האשראי בארה"ב הוא בנק דיסקונט, שלו אג"ח מגובות משכנתאות בהיקף של קרוב ל־9.4 מיליארד שקל. 99% מאג"ח אלו מגובים על ידי סוכנויות הדירוג המובילות. ירידת הערך הצפויה לבנק ברבעון השני בעקבות נכסים אלה תעמוד על קרוב ל־200 מיליון שקל.
נכס בעייתי נוסף של הבנק הוא אחזקה של יותר מ־3 מיליארד שקל באג"ח קונצרניות אמריקאיות. הבנק דיווח כבר על ירידת ערך של קרוב ל־200 מיליון שקל על אג"ח אלו, שלא הוכרו כהפסד. השקעה זו צפויה להוביל למחיקה נוספת בדו"חות הרבעון השני. סך כל המחיקות הצפויות של הבנק יעמוד על כ־250 עד 300 מיליון שקל ברבעון זה.
גם בנק לאומי צפוי להציג ירידת ערך מהותית בדו"חות הרבעון השני, כאשר מרבית הירידה עתידה לנבוע מהשקעה ממונפת על אג"ח מגובות נכסים בהיקף של קרוב ל־1.4 מיליארד שקל. השקעה זו גרמה כבר לירידת ערך של יותר מ־300 מיליון שקל ברבעונים האחרונים, והיא צפויה לגרום לירידת ערך מהותית נוספת ברבעון זה.
נוסף על כך, לבנק לאומי אג"ח מגובות משכנתאות בהיקף של כ־3.78 מיליארד שקל, מתוכם כ־250 מיליון שקל ללא גיבוי של הסוכנויות המובילות. השקעות אלו צפויות לגרום לבנק ירידות ערך של כ־150 עד 200 מיליון שקל בדו"חות הרבעון השני.
ההשקעה של הבנק הבינלאומי באג"ח מגובות משכנתאות נמוכה יותר ועומדת על כ־900 מיליון שקל, אבל 432 מיליון שקל מתוכם מושקעים באג"ח שלא מגובות על ידי הסוכנויות המובילות. לכן, שיעור ההפסד על השקעה זו אמור להיות גבוה יותר. השקעה של 100 מיליון שקל באג"ח מגובות נכסים ממונפות עתידה להוביל את הבנק למחיקה נוספת. הבנק הבינלאומי צפוי לדווח על מחיקות שינועו בין 30 מיליון ל־60 מיליון שקל בדו"חות הרבעון השני.
בנק מזרחי טפחות ביצע ניקיון אורוות רציני והשאיר השקעה של 111 מיליון שקל בלבד באג"ח מגובות נכסים ממונפות. מכיוון שההשקעה היא בנייר ממונף, היא צפויה לגרום לבנק הפסד שינוע בין 10 ל־20 מיליון שקל, אך החשיפה הכוללת של בנק מזרחי טפחות לנכסים אמריקאיים נמוכה מאוד. גם לבנק אגוד חשיפה נמוכה יחסית לאג"ח מגובות נכסים. מאחר שאין מינוף בהשקעה זו, היא לא צפויה לגרום להפסד.
בנק הפועלים השאיר תיק של 766 מיליון שקל של אג"ח מגובות משכנתאות - מרביתו על משכנתאות בבריטניה. קשה להעריך כיצד משבר הנדל"ן בבריטניה ישפיע על ערך תיק זה, שהיקפו נמוך בהרבה מהיקפי המחיקות שבנק הפועלים ביצע בעבר, וההפסד הצפוי לא יהיה מהותי לבנק.
בדרך לדו"חות חלשים
דו"חות הרבעון השני של הבנקים יהיו חלשים. האינפלציה הגבוהה ברבעון זה וביטול חוק התיאומים יובילו להוצאות מס גבוהות. ירידות השערים בשוקי העולם והמחיקות ישפיעו גם הם. אבל השפעות אלו הן חד־פעמיות באופיין. הפגיעה הישירה בבנקים הישראליים - הנובעת ממשבר האשראי בארה"ב, אחרי שבנק הפועלים מכר את תיק האג"ח מגובות המשכנתאות שלו - מוגבלת מאוד.
הסיכון המרכזי שהבנקים עומדים בפניו הוא סיכון אשראי. עם הופעת סימני משבר, הבנקים יצטרכו לבחון היטב את תיק האשראי שהם נתנו, ואי כות האשראי היא שתקבע מי מהבנקים יעבור את ההאטה הצפויה בקלות יחסית ומי יצטרך למחוק הלוואות רבות יותר.
הכותב הוא כלכלן בחברת הייטק
