בחריין - סיפורה של ממלכה זעירה

בחריין היא סיפור ייחודי בנוף המפרצי מבחינות רבות, לרבות בתחום הפיננסי. בחריין, הנושאת בתואר מדינת המפרץ הקטנה ביותר, מורכבת מכ־30 איים בעלי שטח כולל של כ־700 קמ"ר בלבד. בממלכה הזעירה השוכנת כ־30 ק"מ מחופיה המזרחיים של סעודיה חיים כ־800 אלף תושבים, רובם אזרחים מקומיים. המדינה נשלטת בידי משפחת ח'ליפה הסונית בעוד שרוב אזרחי המדינה הוא שיעי. מצב זה גרם לא אחת לתסיסה פוליטית וחברתית בייחוד נוכח תחושות האזרחים השיעים כי הם מופלים לרעה על ידי המיעוט הסוני השולט. שיעור האבטלה הנו גבוה (כ־15%) ומורגש היטב בקרב הרוב השיעי.

לדאבונם של ראשי המדינה, בחריין צפויה להיות מדינת המפרץ הראשונה שתישאר ללא שדות נפט פעילים כבר במהלך העשור הקרוב אם לא יתגלו בתחומה שדות חדשים. עובדה היסטורית מעניינת היא שבחריין היתה המדינה הראשונה באזור המפרץ שייצאה חביות הנפט לפני יותר מ־75 שנה. השדה שהתגלה אז בבחריין ממשיך להפיק נפט עד עצם היום הזה. מי שמחפש את הנקודה היהודית, ימצא אותה אפילו במדינה הזעירה שבה חיה במפתיע קהילה קטנה, נצר ליהדות עיראק, שבבחירות האחרונות אף זכתה בייצוג בפרלמנט.

מפנינים לנפט ולשוק הון

כבר בתחילת המאה הקודמת נודע בפי כל כי הפנינים היפות בעולם מקורן בבחריין. גם כיום טוענים סוחרי התכשיטים, מי שמעוניין בפנינים מובחרות, כדאי לו לבקר באחת מחנויות התכשיטים המובילות באל מנאמה, בירת בחריין. תעשיית הפנינים המסורתית בבחריין נקטעה בשנות השלושים עם גילוי הזהב השחור. מאז קבלת העצמאות ב־1971 התבססה הכלכלה הבחריינית על תעשיית הנפט ובהמשך גם על הגז הטבעי.

יצוא הנפט כיום מהווה כ־60% מהיצוא הבחרייני, וההכנסות מיצוא מנפט מהוות כ־70% מהכנסות המדינה. התפוקה הגיעה לשיא במהלך שנות השמונים עם כ־70 אלף חביות ביום, אולם מאז היא בירידה חדה. מאגרי הנפט הצפויים להתרוקן עודדו את שלטונות בחריין לשתף פעולה עם חברות זרות כדי להגביר את המאמצים לגילוי שדות חדשים. בשנים האחרונות מגיעה התפוקה משדה הנפט הלאומי הראשי בבחריין לכ־35 אלף חביות נפט גולמי ביום, ונתון זה למצער אינו מספיק לבחריין להיות חברה בארגון המדינות מפיקות הנפט (אופ"ק). נוסף על השדה הראשי, מפעילה בחריין בית זיקוק משותף עם השכנה סעודיה (שדה אבו סעפה), שם התפוקה גדולה יותר ונעה בין 145 אלף ל־150 אלף חביות ביום. המחירים הגבוהים של הנפט בשוקי העולם במהלך השנים האחרונות היטיבו עם המשק הבחרייני אשר רשם שיעור צמיחה של 6.5% במהלך 2007, שבה הסתכם התמ"ג בקרוב ל־17 מיליארד דולר.

הקרבה לסעודיה הנה בעלת חשיבות מרכזית עבור בחריין הקטנה. שתי המדינות מחוברות באמצעות גשר הנקרא "פהד" ועליו כביש מהיר המחבר את בחריין לחלקה המזרחי והעשיר של סעודיה שם מרוכזת תעשיית הנפט. עבור בחריין זהו גשר של ברכה, וזרם הסעודים העושים שימוש בגשר בעיקר בסופי שבוע וחגים ועוברים לשכנה הקטנה הוא עצום.

הסעודים נהנים להגיע לבחריין מכיוון ששם הם מקבלים כל מה שאין בארצם, כלומר אווירה חופשית פתוחה ונינוחה, והשגשוג של השוק הסעודי זולג גם לעבר בחריין באמצעות הוצאותיהם של התיירים הסעודים האמידים.

ההערכות לגבי סיום עידן הנפט הביאו את מקבלי ההחלטות בבחריין לגבש כבר לפני שנים אסטרטגיה כלכלית חדשה כדי להמשיך ולקיים את המדינה. המשק הבחרייני נהנה מפעילות מגוונת, ודי אם נזכיר כי יצוא האלומיניום הבחרייני ניצב במקום השני מבחינת הכנסות היצוא לאחר מגזר הנפט והגז. כדי לעודד את הפעילות הכלכלית וכדי למשוך משקיעים זרים, פתחה בחריין את זרועותיה למשקיעים ושחררה את המשק. המשק הבחרייני הוא המשק הנהנה מהחופש הכלכלי הגדול ביותר בעולם הערבי. יתרה מכך, גם מחוץ לעולם הערבי בולט החופש הכלכלי הבחרייני.

14 ברוקרים בסך הכל

לפי חוקת בחריין, השינוי בערך המניות הנסחרות מוגבל ל־10% ביום בכל כיוון בהשוואה לסגירה האחרונה. מגבלה זו לא קיימת לגבי קרנות נאמנות ואג"ח. עמלת הברוקרים נקבעה על 0.275% מסך כל עסקאות המכירה והקנייה של המניות והיא עומדת על 3 דינרים בחרייניים (כ־8 דולרים) לעסקה.

נכון להיום, יש בבורסה של בחריין 14 ברוקרים, וזה כולל חברות ברוקרים ואינדיבידואלים. על פי חוק בבחריין, על הברוקר להיות אזרח ותושב הממלכה ובן 25 לפחות. מעבר לכישוריו בתחום הפיננסי וניקיון כפיו, חייב אותו ברוקר להפקיד סכום של כ־50 אלף דינר (כ־132 אלף דולר) בקרן מיוחדת. אותו ברוקר חייב להיות גם חבר בלשכת המסחר של הממלכה. בדומה לכך, חברת ברוקרים הפעילה בשוק של אל מנאמה צריכה להיות חברה בחריינית. הונה המינימלי של חברת הברוקרים צריך להגיע לכ־80 אלף דולר.

לפי החוקים, חברה מקומית שרוצה כי מניותיה ייסחרו בבורסה הבחריינית חייבת להיות בת שנתיים לפחות. הונה המינימלי מחויב על פי התקנות להיות לפחות 1.325 מיליון דולר. היקף המכירות השנתי של החברה אמור אף הוא להיות לפחות כחצי מיליון דינר בחרייני, כלומר 1.325 מיליון דולר.

מניות חברה זרה יכולות להיסחר בבורסה רק אם הונה לפחות 10 מיליון דולר. כמו כן, חברה זרה המעוניינת להירשם בבורסה של בחריין חייבת להציג רווחים במהלך שלוש שנים רצופות טרם הגשת בקשתה להציע את מניותיה לסחר בבורסה של אל מנאמה. מספר בעלי המניות בחברה הזרה אמור להיות לפחות מאה.

בשנים האחרונות יודעת הבורסה של בחריין עדנה כשכל הסימנים מצביעים על מגמת צמיחה. שוויו של השוק צמח מ־2.7 מיליארד דולר עם פתיחתו בשנת 1989 לכ־17 מיליארד דולר בשנת 2005. בסוף הרבעון הראשון של שנת 2008 היה סך כל שווי החברות כ־29 מיליארד דולר. מספר העסקאות בשנת 2007 הסתכם בכ־27 אלף לעומת כ־21,700 בשנת 2006. נתוני הרבעון הראשון של שנת 2008 מצביעים על גידול של פי שלושה במספר העסקאות בהשוואה לנתוני הרבעון המקביל בשנת 2007.

הצלחת מדד המניות הכל בחרייני

ההשקעה הזרה בבורסה של בחריין הותרה בשנת 1999. אזרחי מדינות המפרץ יכולים להחזיק 100% ממניות חברה בחריינית בעוד שאזרחים זרים שאינם תושבי המפרץ מוגבלים ל־49%. עם זאת, ישנן כעשר חברות שבהן מותרת אחזקה זרה של 100%. עם חברות אלה נמנות חברת הביטוח ARIG, בנק ההשקעות אינבסטקורפ, בנק טייב ובנק סלאם. לפי נתוני הסחר בשנים האחרונות, אחזקות הזרים בבורסה של בחריין נעות סביב רמה של 50%. חלק הארי של המשקיעים הזרים מגיעים ממדינות המפרץ השכנות (כ־35%), ואילו יתר ה־15% מגיעים מאזרחים זרים ממדינות אחרות.

ישנם שלושה מדדים בשוק ההון הבחרייני הבוחנים את פעילותו. החשוב שבמדדים אלה נקרא "מדד המניות הכל בחרייני" המחשב את ביצועיהן של כל החברות המקומיות הנסחרות בבורסה של בחריין. מדד זה נחשב לבולט שבין כל המדדים. המדד השני נקרא "אסתיראד" הכולל סל של מניות מקומיות נבחרות הנסחרות בבורסה. בחירת המניות נעשית על פי קריטריונים שונים כגון מגזר פעילות, נוכחות בשוק ונזילות. ביולי 2005 החל לפעול "מדד דאו ג'ונס לסחר במניות בחרייניות" הלוקח בחשבון את כל המניות הנסחרות בבורסה של בחריין.

מדד הבורסה הכל בחרייני רשם בשנים האחרונות עלייה מתמדת. מגמה זו נמשכת גם בתוך 2008. בסוף חודש אפריל נסגר המדד על רמה של 2,841.6 נקודות, עלייה של 1.85% בהשוואה לסגירה של חודש מרץ. במקביל, מדד דאו ג'ונס רשם במהלך אפריל 2008 עלייה של כ־2% לעומת החודש הקודם בעוד שמדד אסתיראד רשם צמיחה נאה של כ־2.7% בחודש אפריל 2008. מבחינה סקטוריאלית, חברות ההשקעה מוליכות את הסחר בבורסה של בחריין מבחינת ערכן.

לפי נתוני חודש אפריל, שוויין של מניות חברות ההשקעה היווה כ־46% משווי השוק של הבורסה, מגזר הבנקים המסחריים כ־36% ומגזר השירותים החזיק בכ־15%. מגזר הביטוח החזיק בשווי של פחות מ־2% מסך כל שוויו של השוק. מגזר התיירות והמלונאות שלט בנתח של כ־1.2% משווי השוק ואילו מגזר התעשייה בכ־0.15%. במהלך חודש אפריל 2008 שלטו חמש החברות הגדולות ביותר בשוק ההון של בחריין בכ־55% מסך כל שווייו של השוק. בנק אהלי המאוחד הוא המוביל בבורסה של בחריין מבחינת היקף נכסיו. נכון לאפריל 2008, חלש הבנק על כ־19% מסך כל הונה של הבורסה.

GFH הוא הבנק האסלאמי הראשון מהמזרח התיכון, שמניותיו החלו להיסחר בבורסה של לונדון. הבנק, שהוקם בבחריין בשנת 1999, מממן מיזמי נדל"ן מובילים בבחריין ומחוצה לה. מודל העבודה של GFH מנטרל סיכונים שקיימים אצל מממנים אחרים בתחום הנדל"ן במפרץ. GFH הצליחה להימנע לאורך השנים ממכשולים כמו צוואר בקבוק בהשלמת פרויקטים ושולי רווח נמוכים הפוגעים ברווחיות חברות אחרות העוסקות בנדל"ן, ומאז הקמתה לפני כתשע שנים היא השקיעה למעלה מ־12 מיליארד דולר בפרויקטים יוקרתיים באזור המפרץ ובמקומות אחרים. תיק ההשקעות של החברה כולל מדינות כמו בחריין,

איחוד האמירויות הערביות, סעודיה, ירדן, כווית, הודו, גרמניה, ספרד וצרפת. בתחילת חודש מאי הודיעה GFH על יוזמה להקמת חברת מלט בעלת כושר ייצור של כ־12 מיליון טונות מלט בשנה בהשקעה של כ־2 מיליארד דולר, וכמו כן הודיע הבנק על השקעה בהקמת פארק תעשייתי עבור חברות אנרגיה בקזחסטן.

אמנם הבורסה של בחריין פועלת במשך השנים בצלן של הבורסות האזוריות האחרות, אך בניגוד אליהן היא מושפעת מגורמים כלכליים יציבים ופחות מנזילות מזדמנת ומספקולציות המאפיינים את השווקים הסמוכים. היסודות הבריאים של שוק ההון הבחרייני מסבירים את העובדה כי בשנת 2006, אז צנחו כל המדדים בשוקי המפרץ כחלק ממגמת התיקון אחרי שנים של עליות חדות, הירידות בשוק ההון הבחרייני היו מתונות יחסית.

אלונסו, מאסה ורייקונן

בדו"ח החופש הכלכלי לשנת 2008 שפרסם מכון הריטייג' האמריקאי בשיתוף "הוול סטריט ג'ורנל", הגיעה בחריין למקום ה־19 מתוך 162 מדינות בעולם. בסך הכל זכתה בחריין ב־72 נקודות. ישראל, לשם השוואה, הגיעה באותו הדו"ח למקום ה־46 עם 66 נקודות בלבד. החופש והתמריצים שמעניקים הבחריינים ליזמים עושים את שלהם. אין פלא שכמעט כל חברה עולמית מובילה פתחה סניף בבירה אל מנאמה.

בחריין אף היתה מדינת המפרץ הראשונה שחתמה ב־2006 על הסכם סחר חופשי עם ארה"ב, שאיתה היא מקיימת קשרים הדוקים רציפים המתבטאים, למשל, בהסכמתה לאפשר לצי השישי להפעיל את מפקדתו במזרח התיכון בתחומה. במקביל לפתיחת מגזרי המשק למשקיעים קיבלו בבחריין החלטה אסטרטגית כלכלית ויחצ"נית ראשונה במעלה — לארח את מירוץ המכוניות פורמולה 1 הנחשב לאירוע הספורט השלישי בחשיבותו בעולם (אחרי המונדיאל והאולימפיאדה). המירוץ הביא לחשיפה עולמית חסרת תקדים של המדינה, עם קהל צופים שנאמד בכ־180 מיליון. איש עסקים מקומי מסביר כי ההחלטה על בניית מסלול המירוצים בסמיכות לבירה נועדה לשים את בחריין על המפה העולמית. "איני מומחה במירוצי פורמולה, ושמות האלופים אלונסו, מאסה ורייקונן אינם אומרים לי הרבה", הוא אומר, אולם מדובר בתעשייה המגלגלת מיליארדים".

בחריין עלתה על עגלת ההצלחה כבר ב־2004 ומאז היא קוצרת דיבידנדים כלכליים ושיווקיים משמעותיים. ההכנסות מהגראנד פרי של בחריין הפכו דומיננטיות בתעשיית התיירות, כשהערכות זהירות מדברות על הכנסה של כ־400 מיליון דולר מהמירוץ של שנת 2007. עלות הקמת מסלול המירוץ בבחריין נאמדה בכ־150 מיליון דולר, כך שההשקעה נראית מאוד משתלמת. מעבר לכך מירוץ המכוניות המפורסם בעולם מעסיק כ־40 אלף עובדים בבחריין. עשירי המפרץ נוהרים בכל השנה למסלול המפואר כדי לצפות או להשתתף בתחרויות המכוניות שהן כל כך פופולריות באזור זה של העולם.

מרכז פיננסי אזורי

בחריין נהנית כיום מהתבססות מעמדה כמרכז פיננסי אזורי. הממלכה נחשבת למוקד אזורי של הבנקאות האסלאמית — מגזר הצומח בשנים האחרונות בצורה אדירה לא רק במדינות האסלאם. התמקדות הרשויות בבחריין בפיתוח המגזר הפיננסי באה לידי ביטוי, בין השאר, בהקמת פרויקט שאפתני בשם הנמל הפיננסי של בחריין. זהו פרויקט עצום ממדים בלב הבירה שכולל בנייני משרדים מפוארים ומתקדמים המתפרשים על שטח של 380 אלף מ"ר. המקום יהווה רובע עסקי פיננסי מהגדולים ומהמפוארים באזור המפרץ. הנמל הפיננסי אמור למשוך אליו את הבנקים, חברות ההשקעה וחברות הייעוץ והביטוח המובילים בעולם.

ב־2 במאי נפתח השלב הראשון של הפרויקט בהשקעה של 1.4 מיליארד דולר. בפועל, הנמל הפיננסי קורא תיגר על המרכז הפיננסי המתרחב בדובאי, בירת המסחר והעסקים של המפרץ. זהו מאבק לא קל לבחריינים, אולם הם סבורים כי הקרבה לשוק הסעודי ולשוק הקטארי מעניקה להם יתרון על פני דובאי. הבורסה של בחריין, מהוותיקות במזרת התיכון, שתחגוג בשנה הבאה 20 שנה לפעילותה, כבר הודיעה כי היא מתכוונת להעביר את משרדיה לשם. נכון להיום, מספר החברות שמניותיהן נסחרות בבורסה של אל מנאמה מגיע לכ־50, כשהמניות מחולקות לשבעה מגזרים: בנקאות, השקעה, ביטוח, שירותים, תעשייה, מלונאות ותיירות וחברות זרות. הבורסה נמצאת בפיקוח הבנק המרכזי של בחריין, כשהמסחר בשיטה האוטומטית מתקיים במשך כל יום בשעות 12:30–09:30 בימי ראשון עד חמישי והמסחר המקדים מתחיל ב־09:15. הבורסה של בחריין מאפשרת מסחר בחמש נישות: שוק ההנפקות, השוק הרגיל, שוק ההזמנות המיוחדות (השקעה מינימלית של כ־1.325 מיליון דולר), מסחר באיגרות חוב ושוק הקרנות נאמנות. בחריין מיצבה עצמה במשך השנים כמרכז פיננסי (מתחרה לדובאי). המשק החופשי והקרבה למשקים המשגשגים של סעודיה וקטאר מבטיחים לבחריין המשך צמיחה גם אם מקורות הנפט מידלדלים.  

מניה על הכוונת

מי החברה שהכפילה את רווחיה הרבעון?

מניית GFH, בית ההשקעות של המפרץ, נחשבת למניה אטרקטיבית. בשוק ההון של בחריין נסחרת מניית הבנק במגזר ההשקעות. את חודש אפריל סיימה המניה בערך של 4.1 דולר, עלייה של 0.44% לעומת חודש מרץ. מכפיל הרווח של המניה בחודש אפריל עמד על 8.62. כפי שצוין קודם לכן, שווייה של החברה בשוק ההון של בחריין הוא השני בגודלו וחולש על כ־11% משוויו הכולל של השוק. הבנק רשם שיעורי צמיחה משמעותיים ברווחיות שלו במהלך שש השנים האחרונות. את הרבעון הראשון של שנת 2008 סיימה החברה ברווח נקי של יותר מ־116 מיליון דולר, (עלייה של 61% לעומת אשתקד). יתרה מכך, גם בסעיף הנכסים רשמה החברה צמיחה כשאלו הגיעו ל־2.57 מיליארד דולר, עלייה של כ־15% בהשוואה לרבעון הקודם. הרווח הנקי למניה הסתכם ברבעון הראשון של השנה הנוכחית ב־14.68 סנט והכנסות החברה בכמעט 200 מיליון דולר. החברה צפויה להכות תחזיות האנליסטים בשנה הקרובה.