פותחים תיק - עצות לניהול נכון של תיק ההשקעות
בין אם משקיעים 2 מיליון או 100 אלף שקל, בחירת מנהל התיק והגדרת הצרכים של הלקוח הן שיקבעו אם ההשקעה תניב את הפירות הרצויים למשקיע. "כלכליסט" מגיש: איך להימנע מטעויות עוד לפני ההשקעה
התיק שלכם מטופל כהלכה? ביקורות מקיפות שערכה לאחרונה הרשות לניירות ערך בבתי השקעות מציבות סימני שאלה גדולים סביב התשובה על כך. בבדיקות נמצא כי מנהלי תיקים רבים מזלזלים בחובות המוטלות עליהם, ובמרבית המקרים הסכם שנחתם מול הלקוח לא כולל פירוט של צרכיו והנחיותיו. גם במקרים בהם המידע היה כלול בהסכם ההתקשרות, המידע לא היה מפורט וברור דיו ועמימות ההגדרות לא אפשרה ניהול תיק בהתאם להוראות הלקוח ומידת הסיכון המתאימה לו. עוד התברר כי הלקוחות אינם מודעים לחשיבות של רישום הצרכים שלהם וכן להנחיות שהם יכולים לתת בעת החתימה על החוזה. אז כיצד צריך להתנהל מול בית ההשקעות או יועץ ההשקעות?
תחילה, חשוב לדעת לבחור את מנהל ההשקעות הנכון. וכך עושים זאת:
1. בררו האם ליועץ ההשקעות או למנהל התיקים יש רישיון. רישיון ניתן לאחר לימודים של ארבע שנים ועמידה בבחינות הרשות לניירות ערך. רק על יועצים בעלי רישיון יש פיקוח של הרשות לניירות ערך. יועץ שלא ינהג לפי הרשום בחוק ייענש, והלקוח יזכה להגנה משפטית - אם ההתנהלות לא תהיה תקינה.
הקלדת שמו של היועץ הנבחר במנוע חיפוש באתר האינטרנט של הרשות לניירות ערך: www.isa.gov.il, תיתן לכם את התשובה הרשמית בנוגע להכשרתו.
2. אל תסמכו על המלצות אישיות. גם אם מדובר בחבר, כדאי לצאת מנקודת הנחה שקיים סיכוי שהוא או מי שהמליץ לו מתוגמל באופן כזה או אחר על העסקה. קורה שסוכן בורסה "מאתר" מישהו שיכול לגייס חבורה של אנשים, למשל מישהו שמשתחרר מצבא קבע ובתמורה לגיוס אנשים שהשתחררו איתו, מבטיח הסוכן לעובד עמו אחוזים ברווחים — סכום כסף מסוים או פטור מעמלות.
3. ערכו בדיקה אובייקטיבית. כדי להיות בטוחים בבחירת יועץ ההשקעות או חברת ההשקעות, יש לערוך בדיקת מוניטין: כמה שנים הוא בענף ומהם ביצועיו בשנים האחרונות. ניתן גם להיעזר בבנק האישי של המשקיע כדי לקבל נתונים, מכיוון שלבנקים כיום אין אינטרס בהשקעות של לקוחותיהם הם יכולים לתת לנו אינפורמציה על יועץ השקעות או על בתי השקעות שהוכיחו את עצמם.
הנתונים שכדאי לבדוק רגע לפני בחירת חברת השקעות:
נתוני המסחר של ניירות הערך ("ביצועים").
סטטיסטיקות שבועיות, חודשיות ושנתיות; דו"חות כספיים. אלה משקפים הכנסה, הוצאה ורווח של החברה במשך תקופת זמן מסוימת, ומתארים את מצבה הפיננסי נכון ליום מסוים. חברה שהנפיקה ניירות ערך לציבור חייבת להציג דו"ח כזה לרשות לניירות ערך ולרשם החברות. דו"ח זה יוצא על בסיס תקופתי פעם ברבעון, בחצי שנה או בשנה.
דיווחים מיידיים. דיווח שחברה בורסאית חייבת למסור לבורסה ולרשות לניירות ערך באופן מיידי, על כל עניין החשוב למשקיע השוקל לקנות או למכור ניירות ערך של אותה חברה.
דו"חות של אנליסטים הסוקרים את פעילות החברה.
צריך או לא צריך
לב לבו של ההסכם מצוי בהגדרה מדויקת של צרכי המשקיע. בלשון החוק מדובר ב"דרישת התאמה" (סעיף 12 בחוק). במקום זה טמונה ההגנה הגדולה ביותר למשקיע. אם חלילה כספי ההשקעה יירדו לטימיון, על בסיס מסמך ההתאמה אפשר יהיה להוכיח אם ההתנהלות לא תאמה צרכים שהוגדרו. האינטרס של הגוף הסוחר בבורסה הוא לעבור ברפרוף על סעיף זה בחוזה, אולם הלקוח צריך לדרוש להתעכב עליו, כדי שהדברים יהיו כמה שיותר מדויקים. כדי להגן על הצרכן הרחיבה הרשות לניירות ערך ופירטה את כל המרכיבים:
1. מתן הסבר ללקוח: בעל הרישיון צריך להסביר ללקוח את חשיבות הליך הבירור לצורך התאמה בין הרכב תיק הלקוח למידת הסיכון המתאימה לו ולמאפייניו הייחודיים.
כמו כן יסביר היועץ ללקוח כי אי מסירת פרטים או מסירת פרטים חלקיים, עשויה לפגוע ביכולת של בעל הרישיון להתאים את השירות שיינתן לצרכיו.
2. איפיון הלקוח: מנהל התיק חייב לבצע תשאול מקיף. התשאול יכלול התייחסות לפרופיל האישי של הלקוח, מצבו הכספי, יכולת הנזילות, ניסיון קודם בפעילות בשוק ההון, יחסו לסיכון, מטרות פיננסיות ושיקולים פיננסיים והרכב התיק הרצוי.
על בעל הרישיון מוטלת האחריות לוודא התאמה בין מידת הסיכון של הרכב התיק הרצוי לבין מידת הסיכון הנובעת מהמידע שהתקבל קודם לכן. במקרה של חוסר התאמה, יש להסב את תשומת לבו של הלקוח לסתירה. במקרה בו קיימים כמה בעלים בחשבון, השאלות צריכות להתייחס לכל בעלי החשבון. השאלות צריכות להיות מוצגות בפשטות ובאופן ברור, ללא הגדרות כוללניות או מעורפלות.
3. קביעת מדיניות ההשקעה בתיק: בעל הרישיון יסכם וינתח את המידע שהתקבל מהלקוח ויקבע מדיניות השקעה בתיק על בסיס מידע זה בשיתוף עם הלקוח. בחירת המדיניות המתאימה תעשה באמצעות קביעת כמה דרגות סיכון אפשריות בתיקי השקעה וסיווג הלקוח לאחת מדרגות סיכון אלה.
קביעת דרגת הסיכון
דרגת הסיכון לא תיקבע באופן שרירותי אלא תכלול תוכן מילולי וכמותי ותנוסח בלשון ברורה וחד משמעית. לכל דרגת סיכון יותאמו כמה אפיקי השקעה פוטנציאליים שינחו את מנהל התיק בקבלת החלטות ההשקעה בתיק. במקרה בו הלקוח מעוניין בסיווג לדרגת סיכון שונה מהדרגה אליה סווג, ירשום בעל הרישיון את הסיווג המומלץ על ידו ואת בחירת הלקוח, לרבות הסבר בנוגע לסיבה שבעקבותיה מעדיף הלקוח סיווג שונה מהמומלץ.
4. תיעוד המידע בהסכם עם הלקוח: תיעוד המידע שהתקבל מהלקוח צריך להיות מפורט ומדויק ביותר, תוך ציון הפרטים שהלקוח סירב למסור. תיעוד ברור ומדויק יגביר את ההגנה על המשקיע.
5. עדכון אפיון הלקוח ומדיניות ההשקעה אחת לשנה: עדכון זה יתבצע באופן תקופתי ולפחות אחת לשנה. כל עדכון דורש אישור הלקוח בכתב, פקס או תיעוד של שיחה מוקלטת. העתק העדכון יימסר ללקוח בדואר או ידנית.
