IFO: שנה מוצלחת לקרנות הנאמנות המנייתיות באירופה, אך לא לישראליות
קרן רוטשילד אירופה וקרן אנליסט אירופה במקומות ה־191 וה־249 מתוך 360, בזירת קרנות הנאמנות בחמש השנים האחרונות
שוקי המניות באירופה משכו אליהם בשנים האחרונות הרבה כסף והרבה משקיעים. עד לפני פחות משנה העניקו שווקים אלה למשקיעים בהם תשואה מכובדת, כאשר קרנות נאמנות המתמחות בתחום המנייתי האירופי השיגו תוצאות טובות, מי יותר ומי פחות.
ואולם בדיקת חברת IFO של ביצועי שתי הקרנות הישראליות בעלות רקורד של לפחות חמש שנים בתחום המניות האירופי מצביעה על ביצועים פושרים. התשואות של שתי הקרנות הישראליות היו נמוכות למדי ביחס לקרנות המוצלחות ביותר בתחום. אמנם אין בתוצאה זו כדי להפתיע או לבייש את הקרנות הישראליות, אולם השוואה לתוצאה הממוצעת של קרנות הפועלות בתחום מלמדת כי בהחלט אין לקרנות הישראליות במה להתגאות.
סד הנתונים של חברת מורנינגסטאר איתר קבוצה בולטת של 360 קרנות נאמנות העונות על שני קריטריונים בסיסיים - היקף הפעילות של החברות־אם שלהן ומוצא משקי מפותח של המדינה ממנה הן פועלות. תנאי נדרש שלישי הוא משך זמן של חמש שנים לפחות לפעילות הקרן.
בריטניה ושווייץ בחוץ
הטבלה מציגה את הביצועים של חמש הקרנות המצטיינות מתוך הקבוצה הגדולה הזאת ואת התוצאה הממוצעת של כלל הקרנות בקבוצה. נוסף על כך, מציגה הבדיקה את ביצועי שני המדדים המרכזיים, מדד סטוקס 50 הצר ומדד סטוקס 600 הרחב. מול אלו מוצגים הביצועים של שתי הקרנות הישראליות הפועלות בזירה זו במשך לפחות חמש שנים, אנליסט אירופה ורוטשילד אירופה ערך.
ההשוואה בין הקרנות היא בעייתית למדי כיוון שהיא נעדרת מדדי ייחוס המקובלים על מרבית השחקנים כקנה מידה מוסכם. קיים מגוון רחב למדי של מדדים שבהם בחרו קרנות נאמנות שונות כמדדי הייחוס שלהן, כך שקשה להרכיב קבוצה גדולה של קרנות שלהן מדד ייחוס זהה שניתן לבסס עליו מחקר השוואתי.
השונות בין הקרנות מתחילה בהבדל קטן יחסית - בין מדדים של מניות אירופיות, שהן מניות מכל רחבי היבשת, לבין מדדי מניות של האיחוד האירופי שהן מניות של חברות הרשומות באחת מהמדינות המשתמשות ביורו. גוש זה אינו כולל את בריטניה, שבה פועלת הבורסה הגדולה ביותר ביבשת, וגם לא את שתי המדינות היציבות כלכלית של סקנדינביה: שבדיה ודנמרק.
גם כשמדובר במדד המקיף את כל המדינות החברות באיחוד האירופי, 27 במספר (כולל בריטניה, שבדיה ודנמרק), ושכולל מדינות רבות ממרכז וממזרח אירופה, עדיין תישאר בחוץ שוויץ, שבה פועלות חברות חשובות רבות בתחומים כגון בנקאות, תעשייה ופרמצבטיקה.
שאלה של גיאוגרפיה פוליטית
נוסף על הפרישה הגיאוגרפית של המדד המסוים, קיימת בעיה נוספת ומוכרת יותר - גודל קבוצת המניות המרכיבה את המדד. מאחר שביצועי מניות של חברות בינוניות וגדולות שונות (הכלולות בסטוקס 600) שונים במקרים רבים בצורה משמעותית מאלו של חברות ענק הכלולות במדד סטוקס 50, תוצאות ההשוואה בין המדדים יהיו שונים בהתאם.
אי לכך, לא הוגבלה קבוצת ההשוואה לקרנות העוקבות אחר מדד מסוים וקבוצת ההתייחסות היא כל הקרנות המשקיעות במניות של חברות גדולות או גדולות מאוד (large cap). כמו כן, אין התייחסות בבדיקה למגבלות של הגיאוגרפיה הפוליטית, הן באיחוד האירופי והן בסוגיית המטבע האחיד.
בסקר נמצאות כל הקרנות המשקיעות במניות של מדינות מפותחות, לעומת מדינות מתעוררות. בפועל, קרנות אלה משקיעות בחברות שמוצאן ממערב אירופה ולא ממרכזה או ממזרחה. אולם מאחר שיש מעט חברות בורסאיות גדולות ממדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר, מלבד רוסיה הנחשבת למדינת שוק מתעורר, שתי המגבלות משלימות אחת את השנייה.
תשואות בינוניות ומטה
הקרן של רוטשילד הנסחרת גם באירופה, במקביל לישראל, היא דוגמה לתופעה נדירה ונועזת, בינתיים לפחות, לקרן ישראלית שאיננה רק משקיעה אלא גם פועלת בחו"ל כקרן מן המניין. אולם קרן זו, ובמידה גדולה אף יותר גם הקרן של אנליסט, סיפקה תשואות שהיו בינוניות ומטה.
בהשוואה העיקרית, זו לתקופה של חמש שנים שהסתיימה בסוף מרץ השנה, השיגה קרן רוטשילד תשואה של כ־75% שהיא מעט נמוכה מהתשואה הממוצעת של קבוצת 360 הקרנות המנייתיות האירופיות, שהגיעה ל־77.5%. לפי התחשיב של קבוצת רוטשילד עצמה, התשואה במונחי יורו היתה כמעט 82%, שלא רק מהווה נתון גבוה יותר אבסולוטית, אלא גם מביאה את הקרן לצד הנכון של הרמה הממוצעת. מספרים אלו היו מקנים לקרן רוטשילד את המקום ה־191 מתוך 360, כלומר בדיוק מתחת לנקודת החציון. זו איננה תוצאה מוצלחת במיוחד, אבל בהחלט תוצאה סבירה.
באשר לאנליסט אירופה, בחישוב לחמש שנים היתה התשואה שלה נמוכה יותר מזו של רוטשילד ומהתשואה הממוצעת של 360 הקרנות באופן משמעותי.
אנליסט הגיעה רק ל־65% תשואה ומיקומה נמוך בהתאם: 249 מתוך 360. אבל אנליסט יכולה להתנחם מכך שביצועיה בשנה האחרונה, שבה רשמו קרנות רבות תשואה שלילית, היו סבירים. אנליסט אירופה הפסידה 15.75% ביחס לממוצע של 17.2%, כאשר הקרן של רוטשילד אירופה ערך איבדה כמעט 20% מערכה בשנה האחרונה.
כאשר מדובר בחישוב לשלוש השנים המסתיימות במרץ 2008, שתי הקרנות הישראליות השיגו תוצאה פושרת, של בין 15.5% ל־16.5%(במונחי יורו) לעומת תשואה ממוצעת של 19.4% לקבוצת הקרנות. מהטבלה עולה גם שבתקופה זו לא הצליחו שתי הקרנות להכות אף אחד משני האינדקסים החשובים.
מבין הקרנות שהצטיינו בחישוב לחמש שנים, יש לציין כי הקרן המצליחה ביותר, RP Selection Europe, בלטה לטובה רק בתקופה זו, כנראה בזכות רווחים חריגים שהשיגה ב־2003 וב־2004. בתקופות לשלוש שנים ולשנה אחת, הביצועים של קרן זו היו ממש נמוכים ולכן היא דורגה רק בשלושה כוכבים על ידי מורנינגסטאר. שלוש הקרנות הבאות היו עקביות יותר במידת ההצלחה שלהן לאורך השנים ומשום כך זכו בדירוג הנחשק של חמישה כוכבים.
IFO מפיצים את מוצרי מורנינגסטאר בישראל
