בנק ישראל: חשש להמשך עלייה בסיכון האשראי - בשל אי הוודאות הגבוהה במשק
בנק ישראל: חשש להמשך עלייה בסיכון האשראי - בשל אי הוודאות הגבוהה במשק
על פי דו"ח הפיקוח על הבנקים לשנת 2023, שיעור ההפרשה להפסדי אשראי עלה מ-1.4% ב-2022 ל-1.7% אשתקד. עוד עולה, כי בשל סביבת הריבית הגבוהה ובהשפעת המלחמה, תיק האשראי של המערכת הבנקאית צמח ב-6.6% בלבד - שיעור צמיחה נמוך ביחס לשנים הקודמות. היקף המשכנתאות שניתנו עמד על 71 מיליארד שקל - ירידה של 40% ביחס ל-2022. בין ינואר לאפריל 2024, היקף המשכנתאות עמד על 17 מיליארד שקל - נתון שמשקף המשך האטה בשוק
דו"ח הפיקוח על הבנקים לשנת 2023 שהתפרסם הבוקר, מקדיש חלק משמעותי לביצועים בענף האשראי ולעלייה ברמת הסיכון בענף. לפי הדו"ח, חלה עלייה ברמת הסיכון בענף: "מבחינת איכות תיק האשראי, ניתן לומר כי סיכון האשראי עלה במהלך שנת 2023", מדגישים בפיקוח על הבנקים. העלייה בסיכון מתבטאת בשני נתונים מרכזיים.
ראשית, חלה בעלייה בשיעור האשראי המוגדר בעייתי, בדגש על אשראי בפיגור של מעל 90 יום. לפי הפיקוח על הבנקים, האשראי הבעייתי ביחס לכלל תיק האשראי (אומדן NPL) עמד על קרוב ל-1%. בסוף 2022, המדד עמד על 0.72%, כך שמדובר בעלייה משמעותית.
הנתון הנוסף שמשקף את העלייה ברמת הסיכון הוא שיעור ההפרשה של הבנקים להפסדי אשראי מתוך סך תיק האשראי, שעלה מ-1.4% ב-2022, ל-1.7% ב-2023, זאת בדומה לרמתו ב-2020, אז בשל השפעות הקורונה הבנקים הגדילו את הפרשותיהם להפסדי אשראי.
בעוד שכבר ב-2022, כחלק מתהליך העלאת הריבית במשק, הבנקים הגדילו את ההפרשות הקבוצתיות לאשראי, ב-2023 ניתן לראות עלייה משמעותית בהוצאה הפרטנית להפסדי אשראי - כלומר הפרשה בשל חובות שנכנסו בפועל לקשיים. ההפרשה הסתכמה ב-570 מיליון שקל ברבעון האחרון של 2024 וב-1.2 מיליארד בכל השנה, זאת בעוד שב-2022 ההפרשה הייתה חיובית והבנקים נהנו מהחזר על הפרשות לסיכונים שלא מומשו בתקופת הקורונה בסך 810 מיליון שקל.
בבנק ישראל מציינים אמנם שתכניות הסיוע השונות בעקבות המלחמה "מיתנו מעט את העלייה בסיכון", אך לאור אי הוודאות הגבוהה במשק בחודשים הראשונים של 2024, קיים חשש להמשך עלייה בסיכון האשראי.
תיק האשראי צמח ב-6.6% בלבד
בשל סביבת הריבית הגבוהה ובהשפעת המלחמה, תיק האשראי של המערכת הבנקאית צמח ב-2023 ב-6.6% בלבד - שיעור צמיחה נמוך ביחס לשנים הקודמות. לצורך השוואה, ב-2022 צמח התיק בשיעור של 12.3%.
את עיקר הצמיחה המתונה של תיק האשראי דחף המגזר העסקי, שתיק האשראי שלו צמח ב-10.2% (לעומת 15% אשתקד), בעיקר בשל צמיחת תיק האשראי של העסקים הגדולים ושל אשראי לבינוי ונדל"ן. מנגד, תיק האשראי הצרכני התכווץ ב-1.4% (לעומת צמיחה של 6.1% אשתקד). תיק האשראי לדיור אמנם צמח ב-5.1%, אך מדובר בצמיחה חלשה במיוחד ביחס לשנים הקודמות (ב-2022 צמח התיק ב-13.3%, וב-2021 ב-15.2%).
הפיקוח על הבנקים הקדיש חלק מיוחד בדו"ח לסקירת האשראי לענף הנדל"ן, ובו הוא מדגיש שרמת הסיכון הפרטנית בענף עלתה, זאת כתוצאה מעליית הריבית, ירידה במכירות והשפעות המלחמה על כוח האדם בענף. בדו"ח מצוין כי יש עלייה בפרויקטים שקצב הביצוע שלהם גבוה מקצב המכירות, פרמטר שמהווה סימן לחולשה במכירות. בעוד שבשנת 2022 מדובר היה ב-27% מהאשראי הבנקאי לליווי פרויקטים, בשנת 2023 הנתון עלה ל-36%.
בסך הכל, האשראי לענף הנדל"ן והבינוי בבנקים צמח אשתקד ב-14% ל-293 מיליארד שקל. זו עדיין צמיחה בשיעור גבוה, אך מתונה יותר לעומת שנת 2022 אז עלה האשראי ב-17%, ולעומת הצמיחה בשנת 2021 שעמדה על 24%.
על אף הירידה הכוללת שצוינה באשראי הצרכני, חלה עלייה משמעותית באשראי לכל מטרה בביטחון דירת מגורים, הלוואה שלרוב זולה ביחס לאלטרנטיבות. תיק האשראי מסוג זה גדל ב-2.2 מיליארד שקל במהלך 2023 - קצב גידול גבוה ביחס לשנתיים האחרונות. לעומת זאת, באשראי צרכני שלא בשיעבוד דירת מגורים, חלה ירידה של 2.3 מיליארד שקל. בדצמבר האחרון הגדיל בנק ישראל את מגבלת שיעור המימון בהלוואה לכל מטרה בשיעבוד דירת מגורים מ-50% ל-70% מערך הנכס, מה שמסביר את העלייה המשמעותית בסוג הלוואות זה. בבנק מציינים שמתחילת ההקלה ועד אפריל האחרון ניתנו במסלול זה כ-3,600 הלוואות בסכום כולל של 714 מיליון שקל - 28% מסך הביצועים בהלוואות מסוג זה.
נקודה מעניינת נוספת נוגעת לירידת האשראי הצרכני בקרב הגופים המוסדיים: בעוד שתיק האשראי הצרכני במערכת הבנקאית כמעט ולא השתנה, ובקרב חברות כרטיסי האשראי אף חלה עלייה של כ-2 מיליארד שקל, בקרב הגופים המוסדיים חלה ירידה של 10 מיליארד שקל - בעיקר בהלוואות מקופות הגמל ומקרנות ההשתלמות. ירידה זו מוסברת מהירידה בביקושים לאשראי חדש, ומפידיון הלוואות קיימות. כך, בעוד שב-2022 כ-14% מתיק האשראי הצרכני נלקח מהמוסדיים, ב-2023 חלקם הצטמצם ל-11%.
מבחינת משכנתאות, בבנק ציינים שב-2023 היקף המשכנתאות שניתנו עמד על 71 מיליארד שקל - ירידה של 40% ביחס ל-2022, וכי בין ינואר לאפריל 2024, היקף המשכנתאות עמד על 17 מיליארד שקל - נתון שמשקף המשך האטה בשוק. כפי שהתפרסם בעבר בכלכליסט, במהלך 2023 חלה עלייה בהלוואות בלון לרכישת דירה, זאת במסגרת מאמצעי שיווק של קבלנים. בפיקוח על הבנקים מציינים כי "אמנם הטבת מימון זו, בסביבת הריבית הנוכחית, הינה בעלת ערך כלכלי עבור הרוכשים, אולם אין להתעלם מכך שהיא מגלמת בתוכה גם סיכונים אפשריים ועל כן הפיקוח על הבנקים ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בנושא".
בשונה מהעלייה בסיכון בתיק האשראי הכללי, בבנק ישראל מציינים שהאשראי לדיור נותר יציב: "על אף העלייה שחלה במהלך שנת 2023 בסביבת הסיכון, שמרו מדדי הסיכון בתיק האשראי לדיור על יציבות יחסית: התקופה הממוצעת לפירעון, שיעור ההחזר מההכנסה ושיעור ההלוואות בשיעורי מימון ובשיעורי החזר גבוהים, נותרו ללא שינוי מהותי, כאשר שיעור המימון הממוצע אף ירד מעט ומנגד חלה עלייה קלה בשיעור הפיגורים, אך שיעור זה הוא עדיין נמוך בראייה היסטורית".
החשש של הבנקים מפני המצב הגיאופוליטי מזנק
נקודה מעניינת נוספת שעולה בדו"ח הוא חשש המערכת הבנקאית מפני המצב הפוליטי והגיאופוליטי. מידי שנה עורך בנק ישראל סקר עם בכירי המערכת הבנקאית, כדי לאפיין את הסיכונים המרכזיים שמטרידים את הבנקים וחברות כרטיסי האשראי. שלא במפתיע, חלה עלייה כללית ברמת הסיכון שבכירי המערכת מייחסים לה. בדומה לשנים קודמות, סיכון הסייבר ממשיך להיות הסיכון המטריד ביותר אך הוא לא גדל משמעותית ביחס לאשתקד. מנגד, העלייה המשמעותית ביותר היא בסיכונים הפוליטיים והגיאופוליטיים, על רקע המלחמה, השפעותיה על הכלכלה והחשש מהתרחבותה, וכן החשש משינויי חקיקה משמעותיים בארץ שיחריפו את המשבר הפוליטי.
האשראי העסקי והאשראי הצרכני סומנו כנקודות נוספות בהן חלה עלייה משמעותית ברמת הסיכון, זאת לאור פגיעת המלחמה במשקי בית ועסקים רבים. על אף השלכות המלחמה על הכלכלה ועל המערכת הבנקאית, מחצית מבכירי המערכת סבורים שהמלחמה "לא צפויה להשפיע באופן משמעותי על מערכת הבנקאות בטווח הארוך", וכי לאורך זמן "רמת הסיכון הכללית צפויה להתמתן".
נקודה נוספת שעולה מדו"ח המפקח הוא העלייה המתמשכת של פעולות בערוצים הדיגיטליים, שמביאה לצמצום בפעולות פיזיות בסניף. ב-2023, שיעור הפעולות הדיגיטליות מסך הפעולות הבנקאיות (בשנה זו בוצעו 154 מיליון פעולות) עמד לראשונה על 90%. מבין הערוצים הדיגיטליים, חלה עלייה בשימוש באפליקציות הבנקים, דרכן מתבצעות 54% מהפעולות.
נתון מפתיע, שמראה על ההטמעה הגבוהה יחסית בציבור של השימוש בערוצים הדיגיטליים, הוא שגם עבור קבוצת הגיל של בני 71 ומעלה, רוב הפעולות מבוצעות בערוצים הדיגיטליים, בדגש על אתר האינטרנט (33% מהפעולות). מנגד, בקרב הדור הצעיר (לקוחות עד גיל 25), 81% מהפעולות מתבצעות באפליקציה, ולא נעשה כמעט שימוש באתר האינטרנט, בעמדות האוטומטיות בסניפים ובפקידים האנושיים בסניף. על אף המשך העלייה בשימוש בערוצים דיגיטליים, במהלך 2023 כמעט ולא חלה ירידה במספר הסניפים ומספרם עמד על 989, זאת לעומת 991 ב-2022.
