סגור
כספומט
למרות שהצעות הבנקים מגלמות הטבה של עשרות מיליוני שקלים, הן עדיין זניחות לעומת הזינוק ברווחיות (דנה קופל)

בדיקת כלכליסט
רק כחצי מהעלייה האחרונה בריבית הגיעה לפיקדונות

לאחר שהריבית במשק עלתה ב־0.25% בשבוע שעבר, חמשת הבנקים הגדולים גלגלו רק 29% בממוצע מעלייה זו לפיקדונות החודשיים ו־52% לשנתיים. גפני יכנס את ועדת הכספים לדיון בנושא: "נזמן את כלל הגורמים הרלבנטיים ונדרוש תשובות"

על אף שרשות התחרות בראשות מיכל כהן פתחה בבדיקה, ועל אף שהמפקח על הבנקים יאיר אבידן קרא בשבוע שעבר לבנקים לגלגל מהר יותר את העלאת הריבית לפיקדונות, הבנקים ממשיכים לגלגל את העלייה באופן חלקי.
בשבוע שעבר בנק ישראל העלה את הריבית במשק ב־0.25% ל־4.75%. אולם מבדיקת "כלכליסט" עולה כי חמשת הבנקים הגדולים, שרובם דיווחו רק בשבוע שעבר על רווחי עתק, גלגלו 52% בלבד (שהם 0.13 נקודות האחוז) מעליית הריבית בשבוע שעבר אל הפיקדונות לשנה. בדיקת "כלכליסט" מתייחסת לפיקדונות בריבית קבועה של 10 אלף שקל (בחלק מהבנקים סכום הפיקדון אינו משפיע על גובה הריבית) שהופקדו דיגיטלית.
בפיקדונות השנתיים עומדת כעת הריבית הממוצעת בחמשת הבנקים הגדולים על 4.14%. את הריבית הגבוהה ביותר מציעים הבנקים הקטנים: וואן זירו עם 4.5% ובנק ירושלים עם 4.35%. הריבית הנמוכה ביותר מוצעת בבנק יהב - 3.7% בלבד. בנוגע לשיעור הגלגול מתוך הריבית שעלתה, בבנק הדיגיטלי וואן זירו לא רק מציעים את הריבית הגבוהה ביותר, אלא גם גלגלו את מלוא העלאת הריבית אל הפיקדון (מדובר במסלול בריבית משתנה - הבנק לא מציע מסלולים בריבית קבועה). לעומת זאת, דיסקונט לא עדכן בכלל את הריבית על פיקדונותיו, והיא עומדת על 4.05%. בסביבת הבנק מנמקים את ההחלטה ברצון להתמקד במהלכים אחרים, כמו הקפאת עליית הריבית על המינוס עליה הכריזו בשבוע שעבר.


בריביות בפיקדונות החודשיים המצב גרוע עוד יותר: 29% בלבד מהעלאת ריבית בנק ישראל גולגלה אל הפיקדונות של חמשת הבנקים הגדולים (כלומר, 0.07 נקודות האחוז), כשהפער בין הבנקים השונים משמעותי בהרבה - בבנק דיסקונט מעניקים את הריבית הנמוכה במערכת הבנקאית, 0.85% בלבד, והיא לא עודכנה מאז ינואר. בבנק לאומי עדכנו את הריבית בשיעור זניח, מ־1.81% ל־1.82%. בצד השני, והרבה מעל לממוצע חמשת הבנקים הגדולים שעומד על 1.64%, נמצאים וואן זירו, שגם כאן גלגל את מלוא העלאת הריבית אל הפיקדון ומציע ריבית (משתנה) בשיעור 3.35%, ובנק ירושלים שמציע ריבית של 3.2%. יצוין כי בשני הבנקים מציעים את הריבית ללא קשר לסכום הפיקדון.
ההעלאה החלקית של הבנקים את ריבית הפיקדונות צורמת במיוחד לאור העובדה שבשבוע שעבר הם פרסמו דוחות חזקים לרבעון הראשון עם רווח נקי של מעל ל־6 מיליארד שקל, כאשר הבנקים הבינוניים הגיעו לתשואה על ההון בלתי נתפסת של מעל ל־20%.
בבנקים אמנם מנסים להרגיע את הרוחות ויוצאים במבצעים נקודתיים כמו הקפאת עליית הריבית במשכנתאות או באוברדראפט. אולם, על אף שהצעות הללו מגלמות הטבה של עשרות מיליוני שקלים, הן עדיין זניחות לעומת הזינוק ברווחיות פעילות המימון שנובעת מהעלאת הריבית במשק, ומהגלגול החלקי של עליית הריבית אל הפיקדונות.
כתוצאה ממגמה זו נחשף אתמול כי רשות התחרות פתחה בבדיקה, והיא אוספת מידע מול הבנקים בנושא, לאחר מידע ראשוני שאספה החל מספטמבר אשתקד, וזאת לאחר שהרשות מצאה כי הבנקים העלו את הריבית על ההלוואות בקצב גבוה יותר לעומת העלאת הריבית שהם משלמים לבעלי הפיקדונות. אולם לא ברור מה ובעיקר מתי תניב הבדיקה תוצאות, כאשר בינתיים הריבית במשק ממשיכה לעלות, ורווחיות הבנקים ממשיכה לטפס.
שר הכלכלה ניר ברקת, שבשבוע שעבר ביקש מכהן להתפטר, פרסם תגובה שמברכת על הבדיקה ומנסה לנכס לעצמו את המהלך: "אני שמח שהרשות התעוררה מהתרדמת אחרי שורה ארוכה של העלאות ריבית שהניבו רווחי ענק לבנקים. על רשות התחרות לבצע את החקירה הזו באופן מהיר ויעיל".
מי שעוד מתכוון לעסוק בנושא, כעת, כאשר אישור התקציב כבר מאחוריו הוא יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני. כבר בתחילת הקדנציה הגיש גפני הצעת חוק להקפאת עליית הריבית במשכנתאות. אתמול הודיע גפני כי בכוונתו לכנס דיון מיוחד ביום רביעי הקרוב בנושא עליית הריבית במשכנתאות, והריבית בפיקדונות ובחשבונות העו"ש. "נזמן לדיון את כלל הגורמים הרלוונטים ונדרוש תשובות. אני לא מתכוון להרפות מהעניין", מסר גפני. נראה כי סוגיית הריבית בבנקים צוברת תאוצה לאחר שבחודשים האחרונים ירדה מסדר היום הציבורי.
ניכר שהמשך העלאות הריבית בתוספת רווחי העתק שפרסמו הבנקים גורמים לעיסוק מחודש בנושא. כעת, כאשר התקציב עבר, נראה שהכנסת מתפנה לעסוק בסוגיית הריביות, ונותר לראות האם הנושא יסתיים בחקיקה תקדימית של התערבות במחירי הריביות בבנקים.