שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות התקשורת

בג"ץ: על מדינה להגיש את ההמלצות על ההפרדה המבנית בבזק בתוך 4 חודשים

השופטים אמרו בדיון כי "העבודה של הצוות המקצועי נמשכת יותר מידי זמן, זה יכול להמשיך גם שנים. ועדת חייק כבר הגישה המלצותיה, למה זה לוקח כל כך הרבה זמן. עד מתי?"

אביאור אבו 10:2330.01.20

המדינה תידרש להגיש את המלצותיה בעניין ביטול ההפרדה המבנית בבזק בתוך ארבעה חודשים – כך החליט היום (ה') בג"ץ בדיון בעתירה שהגישה בזק נגד משרד התקשורת לביטול ההפרדה המבנית בינה לבין חברות הבת שלה: פלאפון, בזק בינלאומי ו-yes.

 

 

השופטים - דפנה ברק ארז, אלכס שטיין ויוסף אלרון - אמרו בפתח הדיון: "העבודה של הצוות המקצועי נמשכת יותר מידי זמן. זה יכול להמשיך גם שנים. צריך התנהלות סבירה.ועדת חייק כבר הגישה המלצותיה. למה זה לוקח כל כך הרבה זמן. עד מתי?".

 

המדינה השיבה כי ועדת חייק הגישה המלצותיה ב-2011 ונדרשת בחינה מחודשת לאור השינויים שחלו בשוק בעשור האחרון. כמו כן המדינה טענה שהיא מחכה לשר קבוע על מנת להציג לו את המסקנות. השופטים טענו כי העובדה שאין שר קבוע לא מונעת מהצוות המקצועי להיות ערוך עם תשובות.

 

לאחר התייעצות, השופטים טענו כי הרגישו שהתשובות לא מספיק החלטיות, עצרו את הדיון וביקשו לדעת מתי הצוות יסיים את עבודתו. לאחר ההפסקה המדינה השיבה שהצוות בישורת האחרונה וכי נדרשים עוד ארבעה חודשים לגיבוש ההמלצות, "בכפוף לשינויים משמעותיים בשוק".

 

בזק טענה שהשוק הסיטונאי עובד תקין בכל המגזרים והיא עמדה בכל התחייבותיה. השופטים אמרו שהמגרש צריך להיות מאוזן ובלי שום יתרונות מונופוליסטיים לבזק. לאחר התייעצות השופטים אמרו שהם מתרשמים שהם לא יכולים לקבל החלטה כעת ולאור העובדה שיש צפי קונקרטי. כמו כן אמרו שהם מצפים שהמדינה תעמוד בזמנים. השופטים קבעו כי הודעת עדכון מהמדינה תוגש עד ה-15 ביוני 2020.

 

 

השופטת דפנה ברק ארז השופטת דפנה ברק ארז צילום: עמית שעל

 

"מתחם הסבירות המקצועי"

 

בזק עתרה לבג"ץ בפברואר 2019 וטענה כי ההפרדה פוגעת לא רק בה, אלא גם בלקוחותיה, בתחרות בשוק התקשורת ובמשק בכלל. בעתירה נכתב כי "על אף שהתנאים המצדיקים והמחייבים את ביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק התקיימו זה מכבר, חובת ההפרדה המבנית לא בוטלה, תוך שהמשיבים, ובראשם שר התקשורת מפרים התחייבות זו של המדינה, שלא כדין, וגורמים לבזק נזקים כבדים".

 

לאורך העתירה הזכירה בזק שורת החלטות מקצועיות שתמכו בביטול ההפרדה המבנית, ובראשן ממצאי ועדת חייק לבחינת המחירים בשוק התקשורת הנייחת, שפורסמו ב־2011: "הוועדה עמדה על החסרונות הטמונים בהפרדה, לרבות הפגיעה בציבור הצרכנים, וציינה כי משמעותה הכלכלית היא ייקור מחירים בשוק".

 

לאחר שמשרד התקשורת ביקש לדחות את תגובתו לעתירה ארבע פעמים, הוא הגיש אותה בספטמבר 2019 ודחה את טענות בזק: "דין העתירה להידחות על הסף מחמת היותה עתירה מוקדמת לעת הזו, טרם השלמת בחינתה של סוגיית ההפרדה המבנית על ידי הצוות המקצועי הייעודי שמינה מנכ"ל משרד התקשורת לשם כך".

 

המדינה הדגישה כי החלטותיה התקבלו במתחם הסבירות המקצועי שלא מקיים הצדקה להתערבות שיפוטית ותקפה את עצם הטענה כאילו קמה לבזק זכות כלשהי, לאחר שזו מלכתחילה לא עמדה בהתחייבויותיה שלה. לעמדת המדינה, יש לבחון את התפתחות השוק הסיטונאי ואת האפשרות שתיגרם פגיעה בתחרות וכי "החברה ממילא לא עמדה בתנאים ובעקרונות שהותוו במסמך המדיניות ובהוראות האסדרה שנקבעו בהמשך לשם יישומו, בכל הנוגע לקידומה ופיתוחה של רפורמת השוק הסיטונאי".

 

ההפרדה המבנית בבזק

 

ההפרדה המבנית של חברת בזק מחברות הבת שלה יושמה בשנת 1994 לקראת פתיחת תחום הסלולר לתחרות, במטרה למנוע מבזק לנצל את המונופול שלה בתחום התקשורת הנייחת לתחומים אחרים בשוק התקשורת. הממשלה חששה שבזק תשתמש בהון שצברה על מנת להציע מחירים שוברי שוק ללקוח, כך שלא יוותר סיכוי לכניסת מתחרות חדשות. ההפרדה נועדה להבטיח כי בזק, שהייתה בזמנו ספק התשתיות הבלעדי, תתייחס למתחרותיה ולחברות הבת באופן שוויוני ככל הניתן. כחלק מרישיונה של בזק היא נדרשת במניעת העברת מידע מסחרי לחברות הבת שלה ובהפרדת: הנהלות - מערכת עסקית, מערכת כספים, מערכת שיווק; נכסים ועובדים.

 

ההפרדה המבנית בין בזק לחברות הבת שלה מגבילה את תחומי פעילותה של החברה האם לפעילות בתחום התקשורת הנייחת בלבד: טלפוניה קווית ותשתית אינטרנט. כלומר, בתחומי תקשורת אחרים: סלולר, שיחות בינ"ל, גישה לאינטרנט ("ספק") ושידורי טלוויזיה רב-ערוצית, רשאית בזק לפעול באמצעות חברות בת בלבד.

 

למרות ההפרדה המבנית, הותר לבזק לשווק סלי שירותים משותפים – דאבל או טריפל – עם החברות הבנות שלה ולהפך, אך בתנאי שהחבילות יהיו פריקות. כלומר, על החברה לאפשר למנוי לרכוש בנפרד כל שירות בתנאים זהים לאלו בהם השירות ניתן במסגרת סל השירותים המשותף. בפועל, תנאי זה מגביל את בזק מלהציע חבילות משותפות במחירים מוזלים לצרכן ועל כן נמנעה לאורך השנים מלצאת במהלכים כאלה.

 

כמו כן, דחה אתמול משרד התקשורת את בקשת כל אחת מהחברות הבנות בבזק לשינוי מבני-תאגידי. לפי השינוי, מלוא פעילותה ונכסיה של כל אחת מהחברות הבנות יועברו לשותפות מוגבלת נפרדת בבעלותה המלאה של בזק. 

x