קולנוע וטלוויזיה

הסרט "מגלה את אמריקה 2": למלך אין כתר

הסרט שיוצא 33 שנה אחרי הסרט הקודם, אמור להיות קומדיה רומנטית מוזיקלית חביבה. אבל בשל עבודה עצלנית הוא לא מאפשר לאדי מרפי להבריק

יאיר רוה 07:2509.03.21

“מגלה את אמריקה 2”, שיוצא 33 שנה אחרי הסרט הקודם, אמור להיות קומדיה רומנטית מוזיקלית חביבה, אבל במקום זאת זה סרט שמעלה המון שאלות. כמו, למשל, למה בכלל לעשות סרט המשך? ולמה עכשיו? ולמה כזה? אבל בעיקר: מה אנחנו אמורים להסיק מהעובדה שהסרט, שהיה אמור לצאת באוגוסט האחרון לבתי הקולנוע אבל נדחה בגלל הקורונה, נמכר על ידי אולפני פרמאונט לשירות הסטרימינג אמזון פריים, ולא הועבר לשירות הסטרימינג החדש של האולפן, שהושק בדיוק באותו יום שבו הסרט באמזון? האם בפרמאונט העדיפו את המזומן שקיבלו מאמזון (125 מיליון דולר, על פי הדיווחים) על פני הכללת הסרט בספריית התוכן שלהם? או האם העדיפו קהל גלובלי (שירות הסטרימינג פרמאונט פלוס זמין בינתיים רק בארה”ב)?

 

תזכורת למי ששכח את ההיסטוריה: בשנות ה־80 אדי מרפי היה האיש הכי מצחיק בעולם. זה קרה בזכות “סאטרדיי נייט לייב”, הופעות הסטנד־אפ שלו הפכו אותו לקומיקאי בסדר גודל של כוכב רוק שממלא אצטדיונים וגם הפכו לסרטי קולנוע, ולצדם באו סרטים עלילתיים. בקולנוע, למרפי היה מתכון כמעט קבוע כשגילם דמות שמגיעה לעולם זר לה, וצריכה ללמוד את גינוניה, תוך מבט אירוני וחיצוני על החברה ואורחותיה: ב”השוטר מבברלי הילס” הוא היה בלש מרחובות דטרויט שצריך להשתלב בעולם הנובו־רישי והמזויף של בברלי הילס, ב”משנה מקום, משנה מזל” הוא נוכל עני שמקבל הזדמנות להיות עשיר, וב”מגלה את אמריקה” הוא נסיך אפריקאי שמואס בחיי הפריבילגיה ומגיע לקווינס בניו יורק, בחיפוש אחר אהבה, ומגלה שלא כל השחורים בעולם חיים חיי עושר ופינוק.

 

“מגלה את אמריקה”, שיתוף הפעולה השני שלו עם גאון הקומדיה ג’ון לנדיס, הוא בדיעבד סרט אמיץ למדי באופן שבו הוא חושף בתוך קומדיה את חיי העוני וההזנחה של השחורים בסלאמס שמחוץ למרכזי הערים הגדולות, וגם סרט שהקדים את זמנו בכך שהוא חוגג את התרבות האפריקאית.

 

 

הסרט "מגלה את אמריקה 2" הסרט "מגלה את אמריקה 2" צילום: amazon prime

 

מרפי ציין בראיונות באחרונה שגילה עם השנים שדווקא הסרט הזה הפך מאז לסרט פולחן והוא החליט ליצור לו סרט המשך, כשהפעם הוא מגלם את המלך של זמונדה שמסרב שבתו תירש את כס מלכותו לאחר מותו, והוא יוצא למצוא את בנו הממזר, שנולד לו בעקבות אירוע לא ברור שקרה בביקור הקודם. וכך, המלך אקים אכן חוזר לאמריקה, אבל רק לכמה רגעים, בסרט שהפעם עוסק ברובו בניסיון של בנו, שלא ידע שדם מלכותי זורם בעורקיו, להשתלב באורח החיים המלכותי של זמונדה.

 

“מגלה את אמריקה 2” אמנם אמור להיות סרט המשך, אבל למעט קו העלילה הפמיניסטי שלו, שבו הנסיך פורץ הדרך מלפני 30 שנה הופך למלך שמרן שמגלה שבתו ראויה למלוך אחריו, הוא ממחזר אחת לאחת את כל הבדיחות מהסרט הקודם ולפיכך מתנהג יותר כמו מופע איחוד, מאשר סרט שעומד בזכות עצמו. מרפי, שדי נעלם מעין הציבור בשנים

האחרונות, הוא כיום שחקן כבוי שניצוץ הטירוף והחוצפה נעלם מעיניו. את “מגלה את אמריקה 2” הוא עושה עבור המעריצים, שיצהלו לקראת הדמויות הישנות, או עבור חשבון הבנק, או כדי לקבל את הקרדיט שעם כל הכבוד ל”פנתר שחור”, הוא הביא את אפריקה הבדיונית למיינסטרים הרבה קודם. באופן אירוני, נדמה שוואקנדה היא זאת שהזכירה לעולם את קיומה של זמונדה והחזירה אותה לאופנה.

 

וכך, בכל הקשור לכתיבה, בימוי ומשחק “מגלה את אמריקה 2” הוא יצירה עצלנית, שרק ממחזרת את המקור, שגם הוא, יש לזכור, לא היה מפוצץ בבדיחות, אבל לפחות היה בו מצפון חברתי. היחידה שעושה בסרט החדש עבודה מפוארת ומבריקה היא מעצבת התלבושות רות קרטר (שזכתה באוסקר על “פנתר שחור”), שהופכת את הסרט לחגיגה מפוארת של צבעים וראווה. הופעות האורח החביבות של סולט אנד פפה, אן ווג, גלדיס נייט, טרוור נואה ומורגן פרימן מגבירות את התחושה שזו יצירה, שעובדת על תשואות קלות.

 

באופן אירוני, אם עשיתם מנוי לשירות אמזון פריים וידיאו כדי לראות את הסרט הזה, תגלו בצמוד אליו גם את הסרט המקורי, ועוד לא מעט מסרטיו של מרפי משנות ה־80. צפו בהם.

x