קולנוע וטלוויזיה

טקס גלובוס הזהב: לא הכל נוצץ

בשנת הקורונה, שבה רוב האולפנים שלחו את תוצרתם הקולנועית להקפאה עמוקה, טקס גלובוס הזהב היה אירוע משונה. מזל שבקטגוריית הבימוי הוא הניב הפתעה מרעננת; עם שימוש חסר יצירתיות בזום, ובחירות צפויות ונטולות השראה, היחידות שהבריקו בטקס גלובוס הזהב השנה היו טינה פיי ואיימי פולר שהנחו את האירוע

יאיר רוה ורותה קופפר 08:2602.03.21

הדבר ההגיוני היה לבטל את טקס גלובוס הזהב. כי זו היתה שנה שבה הקולנוע הוקרן בעיקר במסכים הביתיים, והאולפנים שלחו את עיקר התוצרת הקולנועית להקפאה עמוקה עד תעבור המגפה. לבטל, כי בהיעדר אפשרות לכנס את המועמדים אנחנו מקבלים שידור זום שנראה כמו אסיפת הורים של שלוש שעות. לבטל, כי בפעם השלישית מתפרסם לפני הטקס תחקיר מביך שמציג את השחיתות, חוסר השקיפות וחוסר הסדר בכל תהליכי הבחירה של 87 חברי תא הכתבים הזרים בהוליווד.

 

אבל הטקס הזה לא יתבטל’ כי הוא מצליח ברייטינג עבור אן.בי.סי וכי הוא בכל זאת טקס הפרסים הגדול הראשון בדרך לאוסקרים ומצליח גם לנבא וגם לעזור למצביעי האוסקר להתמקד במועמדים המובילים. אבל למראה הטקס השבוע אי אפשר שלא לחשוש מהעתיד לקרות באוסקר, שיתקיים באפריל, ושיהיה גם הוא בעיקר בזום הטרחני.

 

ההקדמה של הגלובוס רלבנטית בעיקר בקטגוריית הבימוי. לראשונה, שלוש במאיות היו מועמדות (מתוכן, שתי שחקניות שזהו סרט הביכורים שלהן כבמאיות), נתון שבוודאי יחזור על עצמו גם באוסקרים. ובפעם השנייה בתולדות הגלובוס אכן זכתה במאית בפרס, קלואי ז'או על סרטה "נומדלנד" (בפעם הקודמת זו היתה ברברה סטרייסנד על "ינטל" לפני 38 שנה).

 

 

 

הזכייה של "נומדלנד" בפרס הסרט הטוב ביותר היתה מפתיעה כי הציפייה היתה שהמצביעים יעדיפו סרט הוליוודי קלאסי סטנדרטי יותר, "המשפט של השבעה משיקגו", ופחות יתחברו לסרט מסע פיוטי ואמורפי. אבל הסרט לבסוף זכה, ובכך פחות או יותר נעל את התחרות באוסקר וכנראה יבטיח לסרטה של ז'או את הזכייה המוצדקת גם שם.

 

"מאנק" של דיוויד פינצ'ר, שהיה עם הכי הרבה מועמדויות, יצא בידיים ריקות. באוסקרים יש לו עדיין סיכוי לזכות בפרס על עיצוב ותלבושות. "Promising Young Woman", שהיו שראו בו מועמד חזק, גם יצא בידיים ריקות והחזיר את הסרט המוערך מדי הזה למידותיו הסבירות.

 

השינויים בנוכחות השחורה ביצירה הקולנועית האמריקאית לא מעניינים את מעניקי גלובוס הזהב, ובכל זאת, בהיותם קשובים לזמזום התקשורתי ומתוך רצון להיענות לו, הגלובוסים הוענקו השנה לחמישה שחקנים ויוצרים שחורים: דניאל קאלויה, צ'דוויק בוזמן, אנדרה דיי וג'ון בויגה. מה שמעניין במיוחד הוא שכל השחקנים האלה זכו על תפקידים בסרטים של במאים שחורים (הזוכה החמישי הוא המוזיקאי ג'ון באטיסט, שהיה שותף לפרס על הפסקול של סרט האנימציה "נשמה").

 

 

 

סשה ברון־כהן עשה היסטוריה כשזכה בפעם השנייה בגלובוס הזהב על תפקידו כבוראט, וסרטו "בוראט סרט המשך" זכה בפרס הקומדיה או מחזמר. ברון־כהן בוודאי יהיה מועמד לאוסקר כשחקן משנה על "המשפט של השבעה משיקגו", אבל ספק אם "בוראט סרט המשך" יקבל מועמדויות מעבר לתסריט ואיפור. שזה חבל, כי זה אכן היה הסרט המצחיק של השנה, ונאומי הזכייה של ברון־כהן היו מהרגעים המצחיקים הבודדים בטקס הפלגמטי הזה.

 

והפרס הולך למנחות

 

כרגיל, טינה פיי הגדירה זאת הכי טוב. "כל הערב הזה יכול היה להיות אי־מייל", אמרה בנוגע לטקס גלובוס הזהב שאותו הנחתה בזום ביחד עם הקומיקאית איימי פולר. ואם לא במייל אז להסתפק במונולוג של השתיים, שכל אחת מהן צולמה בעיר אחרת; ובקהל, במקום השחקנים והבמאים שלרוב יושבים סביב שולחנות עגולים, ישבו עובדים חיוניים עם מסכות לפניהם, "תודה שבאתם כדי שהסלבריטאים שלנו יוכלו להישאר בבית בבטחה".

 

מנחות הטקס איימי פולר וטינה פיי. ההצדקה היחידה לאירוע מנחות הטקס איימי פולר וטינה פיי. ההצדקה היחידה לאירוע צילום: איי אף פי

 

ואם לא לצפות רק במנחות, אז עדיף היה לראות את טקס חלוקת פרסי גלובוס הזהב ה־78, הטקס הווירטואלי הראשון של תא הכתבים הזרים בהוליווד, באופן מצומצם ומלוקט. פשוט לדגום קטע קצר פה ושם, ללא הצפייה הארוכה בריבועי הזום של השחקנים, שצולמו מקרוב במשך שניות ארוכות, שבהן נראתה לפחות אחת מהם גוללת לה באייפון בשיעמום. למשל לראות את ג'ייסון סודקיס בסווטשירט עם קפוצ'ון מקבל את פרס השחקן הטוב על הסדרה שלו "טד לאסו", כי מי צריך להתלבש לאירוע בזום. או את דניאל קאלויה, זוכה בפרס השחקן המשנה על "יהודה והמשיח השחור", מצוי במצב השתק בנאום קבלת הפרס מביתו, כשתחילת נאום התודה שלו לא נשמעה. הצפייה ברגע הזה עוררה הזדהות בקרב כל מי שנאלצו להיות בזום השנה (כולנו), אבל היה לה גם ממד סמלי: השתקתו של השחקן השחור בטקס נבעה אמנם מטעות טכנית, אבל נטענה במשמעות לאור העובדה שהכתבים הזרים בהוליווד, העומדים מאחורי הטקס, הואשמו השנה באפליה.

 

המנחות, ולא רק הן, אכן התייחסו לזעם שעוררה העובדה שמתוך 87 עיתונאי תא הכתבים הזרים שבוחרים את המועמדים ואת מקבלי הפרסים, אין שחור אחד; וכן לכך שהבחירות מושפעות מההטבות שמקבלים העיתונאים מחברות ההפקה.

 

גלובוס הזהב ייחודי בכך שהוא מעניק פרסים לסרטי קולנוע ולסדרות טלוויזיה גם יחד, וכידוע השנה בזמן הקורונה, אלה נצרכו ממש באותו אופן על המסך הביתי הקטן. המנחות המעולות־תמיד הסבירו את ההבדל: "טלוויזיה זה מה שאני צופה בו חמש שעות ברצף, אבל סרט זה מה שאני לא צופה בו כי אין לי כוח לראות משהו באורך שעתיים".

 

לא רק שהטקס בזום היה מגושם ומגומגם, וחסר השראה, עם כל הכבוד להצצה לבתי השחקנים, והרגשות החמים לכלב של ג'ודי פוסטר שקיבל זמן מסך יקר — אלא שגם הזכיות היו משעממות. זה נכון שהתעלמו יותר מדי זמן מהסדרה "שיטס קריק" וראוי היה לתת לה את ההכרה המגיעה לה כקומדיה טובה, אבל שוב? וגם "הכתר" בעונתה הרביעית היא בחירה לא מלהיבה כדרמה הטובה ביותר — ובעוד שלוש קטגוריות, כולל פרס לג'יליאן אנדרסון על החיקוי המאנפף שלה למרגרט תאצ'ר.

 

אפילו נחמה לוקאל פטריוטית נגזלה מאיתנו, כאשר במקום שירה האס על תפקידה ב"מורדת", הוכתרה כזוכה בקטגוריית השחקנית הטובה במיני־סדרה מלכה אחרת — אניה טיילור ג'וי מ"גמביט המלכה". 

x