ספרות

"אשמה זה כמו לנסוע עם בלם. שחררתי את זה"

הסופר ישי שריד היה רוצה קלסתר פנים עז של מגלה ארצות. עד שזה יתעצב מעצמו הוא מחבר אשכוליות עם חלווה, חי עם הגיבורים שלו, מוציא כסף על אוכל מהשוק ומוזיקה בספוטיפיי, ומנהל מערכת יחסים אינטימית עם הים

מאיה נחום שחל 07:3524.02.21

איפה אנחנו תופסים אותך?

"במשרד עריכת הדין שלי בתל אביב, כותב פסק בוררות. כבר הרבה שנים אני עובד בסכיזופרניה הזו שבין עריכת דין לכתיבת ספרים: היום מוקדש למשרד, הערב לכתיבה. פעם ניסיתי לכתוב רומן אחרי הצהריים במשרד, זה יצא נורא".

 

איך ואיפה אתה שותה את הקפה שלך?

"מאז שהתחילה הקורונה אני שותה בבוקר תה צמחים וג’ינג’ר, בבית עם העיתון ועם אשכולית וחתיכת חלווה. קפה אני שותה רק לעתים רחוקות, כשאני עייף במיוחד".

 

עם מי היית רוצה לשבת על בירה?

"עם אלבר קאמי, הסופר הצרפתי המנוח. אחד האנשים החכמים והמרתקים, שלא היסס ללכת עם האמת הפנימית שלו בניגוד לאופנה ולזרם. חוץ מזה הוא אהב מאוד כדורגל. לפני כמה שנים ביקרתי בקברו בדרום צרפת, תחת שיח של הרדוף הנחלים, הייתי בטוח שיהיו שם הרבה אנשים, אבל הייתי שם לגמרי לבד".

 

 ישי שריד, סופר ועורך דין ישי שריד, סופר ועורך דין צילום: עמית שעל

 

על מה אתה עובד עכשיו?

"אני מתחיל לעצב במחשבה את הספר הבא שלי. יש לי שני סיפורים שמתחרים ביניהם. לפני שאני מתחיל לכתוב, אני חייב לחיות עם הגיבורים שלי איזו תקופה; הכתיבה מתחילה רק כשאני מכיר אותם באופן אינטימי מאוד. חוץ מזה אני מתראיין הרבה בימים האלה לתקשורת בחו”ל בקשר לספרים שלי שמתפרסמים שם — ‘מנצחת’ יוצא לאור בימים האלה בגרמניה, ו’מפלצת הזיכרון’ יצא לאור לאחרונה בארגנטינה — ולשמחתי זוכים להרבה תשומת לב".

 

מה העצה הכי טובה שקיבלת?

"הייתי קצין צעיר ב־8200 באחת המשמרות הראשונות שלי. זו היתה משמרת לילה, היתה איזו תקלה וכעסתי מאוד על החייל שעשה את הטעות. היתה שם קצינה ותיקה בשם שרה, שעמדה להשתחרר, והיא לקחה אותי הצידה ואמרה לי לנשום עמוק ולהירגע, כי מכעס ועצבנות לא יוצא שום דבר טוב. זו היתה כמו זריקת הרגעה שמשפיעה עליי עד היום. אני אסיר תודה לה על זה".

 

איך אתה אוהב להעביר את שישי בצהריים?

"אנחנו אוכלים דגים עם סלט ולחם בארוחה משפחתית. אחר כך, בקיץ אני יורד לים ושוחה, ובחורף אני נוסע לנמל יפו והולך דרומה עד לגבול בת ים. ואז אני ישן עד הערב".

 

איזה כוח־על היית רוצה שיהיה לך?

“לראות עד קצה הזמן. להבין איך ולמה התחיל הכל, ומה צפוי לנו, מהמפץ הגדול ועד לסוף כל הימים”.

 

באילו נסיבות יוצא לך לשקר?

"אני אוהב לזרוק דברים לא נחוצים. לפעמים אני עושה סדר באיזו מגירה, וחודשים אחר כך נזכר אחד מבני הבית לשאול איפה נמצא איזה חפץ שהעלה אבק במשך שנים. מרוב אשמה יצא ששיקרתי, אבל בסוף תמיד הודיתי”.

 

מי בעיניך האדם הכי סקסי?

"דוגמנית הלבשה תחתונה, עם שיער כהה ושופע, שראיתי במגזין נשים צרפתי ב־1979, כשהייתי בן 14”.

 

למי אתה מתגעגע?

"לאבא שלי, יוסי שריד, שנפטר לפני חמש שנים. חלמתי עליו לפני כמה ימים, שט בסירה במורד נהר. קראתי לו מרחוק והוא לא ענה והמשיך לשוט אל הנצח”.

 

איפה הכי היית רוצה לגור?

"טוב לי בבית שלי. אני גר ברחוב ארנון בתל אביב, מול הבית שבו גרה לאה גולדברג, לא רחוק מהים, בשכונה שבה נולדתי. לא רוצה לגור במקום אחר, אולי חוץ מכפר קטן במערב כרתים שאנחנו נוסעים אליו לפעמים בקיץ, בגבעות בין עצי הזית".

 

על מה אתה אוהב להוציא את הכסף שלך?

"על מצרכי אוכל משובחים משוק הכרמל או לוינסקי: פטה מיוון, חלווה טורקית, זיתים, אוכמניות, תותים, דגים. אני גם משלם בשמחה על מינוי בספוטיפיי, האפליקציה הזו מספקת לי הרבה אושר".

 

מה היית רוצה לשנות בעצמך?

"ייתי רוצה לדעת לרקוד. זה נראה לי שיא החופש. מבחינה חיצונית אולי הייתי רוצה קלסתר פנים עז יותר, כמו של רב חובל או מגלה ארצות”.

 

על מה יש לך רגשות אשם?

"תפסת אותי ביום בלי רגשות אשם. בעבר הסתובבתי עם רגשות אשם על כל מיני שטויות, עד שהבנתי שהם מעכבים כמו נסיעה עם בלם יד. עדיף לבוא לאנשים עם אמפתיה ובלי אשמה”.

 

מה אתה מחשיב כהישג הכי גדול שלך?

"ששכנעתי את אשתי רחלי להיות איתי. והילדים הנפלאים שנולדו לנו. והרבה אחר כך הספרים שכתבתי וכמה תיקים משפטיים ששיניתי בהם לטובה חיים של אנשים, למשל דיירת חד־הורית בשכונת הארגזים שמנעתי את השלכתה לרחוב".

 

מה מפחיד אותך?

"אנשים פנאטים ואלימים, כאלה שאתה מנסה למצוא ניצוץ של הבנה בעיניים שלהם ולא מצליח. וחולדות”.

 

מה עושה אותך מאושר?

"בקיץ אני שוחה בים, מקיף את שוברי הגלים ושוחה בים הפתוח. זה שיא של חופש. כשאני יוצא מהמים, אני מרגיש כמו מלך העולם”.

 

מה הכי חסר לך בחיים?

"זמן לשבת במרפסת ולהסתכל על הרחוב ועל השמים, לשמוע מוזיקה ולא לעשות כלום. אין לי מספיק מזה בזמן האחרון”.

 

מיהם היוצרים האהובים עליך?

“באך, נעמי שמר, יהודה פוליקר ויעקב גלעד, קובריק, פרנסיס וסופיה קופולה, אנדריי זוויאגינצב, נורי בילגה ג’יילן, ג’וזף קונראד, נטליה גינצבורג, דליה רביקוביץ’, לאה גולדברג, מחברי התנ”ך האלמונים, ריימונד קארבר, המינגוויי, ג’ון לה קארה, רמברנדט”.

 

אם לא היית סופר ועורך דין, מה היית עושה?

“מדען או במאי קולנוע. יש לי תוכניות גרנדיוזיות בתחום שלעולם לא יתגשמו”.

x