$
אמנות ועיצוב

"בונזו'ר מסייה כץ": תערוכת פרידה מהצייר אבנר כץ

בעמק חפר נפתחה תערוכת מחווה לאבנר כץ, מבכירי הציירים והמאיירים, שמת לפני מספר חודשים. "הוא יצר עבודות פואטיות, עוצמתיות, עזות, על־זמניות", אומרת האמנית מיכל רובנר שמשתתפת בתערוכה, יחד עם חבריו ותלמידיו

רעות ברנע 08:5721.02.21

בספטמבר האחרון הלך לעולמו אבנר כץ, מבכירי היוצרים שעבדו פה. כץ, שהיה בן 81 במותו, היה צייר, מאייר וכותב וגם מורה - עניין שהיה לא פחות חשוב עבורו.

 

 

בסוף השבוע האחרון נפתחה בגלריה "זוּזוּ" בעמק חפר תערוכת מחווה לאיש ולפועלו הרב בסצנת האמנות המקומית. בתערוכה, "בונזו'ר מסייה כץ" (עד ה־3 באפריל) יוצגו עבודות של כץ עצמו, אבל גם כאלה של אמנים אחרים — חברים, קולגות, תלמידים, כמו יאיר גרבוז, מיכל רובנר, דני קרמן, דני קרוון ושרון פוליאקין.

 

ציורים מתוך התערוכה ציורים מתוך התערוכה

 

 

את התערוכה אוצרים יורי כץ (אין קשר משפחתי) ואסיה דובלין, והיא קרויה על שם של עבודה של כץ משנת 2011, בה הוא משיב באופן אירוני לציור של האמן הצרפתי הנודע מהמאה ה־19, גוסטב קורבה. בציורו המקורי של קורבה, פוגש האמן בשדות את פטרונו המברך אותו בשלום: "בונז'ור מסייה קורבה".

 

כמו שהברכה הזו הינה אות כבוד לאמן, כך התערוכה היא אות כבוד לכץ. זו לא היתה אמורה להיות תערוכת מחווה במקור", מסבירים האוצרים כץ ודובלין, "זו היתה תערוכה ברצף התערוכות של הגלריה, שאבנר היה אמור להשתתף בה גם הוא. אבל במהלך העבודה עליה הוא נפטר. כמי שאצרנו לו כבר כמה תערוכות בעבר, לא יכולנו שלא להתייחס לזה ולהמשיך כמתוכנן. עצרנו הכל, הודענו על שינוי הנושא והרכב האמנים והתחלנו לעבוד על תערוכת פרידה מאבנר".

 

כץ היה אחד האמנים הכי פורים שפעלו פה: הוא עבד במגוון גדול של מדיומים וטכניקות: רישום, ציור בשמן, תחריטים, הדפסים, פיסול בקרמיקה או בעץ ועוד. הוא התפרסם גם בזכות היותו מאייר עסוק, שאייר למעלה מ־200 ספרים. במקביל גם עיצב עטיפות תקליטים, תלבושות תיאטרון ותכניות טלוויזיה, ואפילו השתתף באחת המוכרות מביניהן — "רחוב סומסום", כשחקן בשנות ה־80. הוא גם עסק במשך שנים בכתיבה סאטירית בעיתונים ידיעות אחרונות, חדשות ודבר אחר. כאיש חינוך לימד במוסדות רבים כמו ויצו חיפה, בצלאל ומכון אבני. "הוא פשוט היה אדם ממגנט", אומרים כץ ודובלין. "שברגע שאתה מתוודע אליו פעם אחת, אתה רוצה לעשות את זה שוב".

 

"בכל פעם שהיה צריך לראות את האידיוט - השתמשנו בעצמנו"

 

"בציור יש תפקידים כמו בתיאטרון", אומר יאיר גרבוז, שהיה קולגה וחבר של כץ במשך שנים רבות. "גם אבנר וגם אני, בכל פעם שהיה צריך לתת את התפקיד המביך או הלא־נעים, השתמשנו בעצמנו. זה אולי החיבור הכי משמעותי בינינו, שבכל פעם שהיה צריך להראות את האידיוט או הטיפש או המכוער התנדבנו לדגמן אותם", הוא צוחק. אבל זה לא העניין היחיד שקישר בין השניים: "הקשר בינינו היה קשר של חברות בין ציירים ובין אנשים. שנינו שילבנו באופן כמעט קבוע בציורים שלנו טקסט ודימוי. שנינו גם האמנו שהומור הוא לא קלות הדעת, כמו הרבה אחרים שחושבים שהומור באמנות מראה על חוסר רצינות. עבורינו הומור הוא הדרגה הכי גבוהה של חשיבה, ואצל אבנר ממש רואים שהומור ורצינות וגם עצב הולכים כולם יחד. אבנר היה איש שקורא הרבה ספרות ושירה, וכמו אצלי חלק ניכר מהמקורות לציורים שלו הם ספרותיים".

 

בתערוכה מציג גרבוז שתי עבודות - אחת בדמות קיר גדול אותה הוא מכנה "ספרייה" והשני הוא ציור (ללא כותרת) גרוטסקי מאוד, להגדרתו, שבחלקו העליוו נכתב המשפט "רוח הזמן מרחפת על פני תהום חלופית".

 

 

אנר כץ. "אדם ממגנט" אנר כץ. "אדם ממגנט" צילום: אפי שריר

 

״כשפגשתי את אבנר היה בו משהו שובה לב", מספרת האמנית מיכל רובנר שמשתתפת בתערוכה. "האותנטיות שלו, הצניעות, המבט שלא מפספס כלום וההומור מהול בעצב וגעגוע. כשראיתי את התערוכה שלו במוזיאון תל אביב נפלתי. עבודות פואטיות, עוצמתיות, עזות, על־זמניות. עבודות מורבידיות מלאות תנועה. אני זוכרת שאמרתי לו 'מה זה? אתה מגדולי האמנים האקספרסיוניסטים, ואיפה היית כל הזמן?”. את העבודות שמציגה רובנר בתערוכה בחר יחד איתה האוצר יורי כץ. "אלה עבודות שיש בהן דיאלוג עם דימויים שמופיעים בעבודות של אבנר כמו הברושים והתן — שמזכיר את הכלבים בעבודותיו. וגם בשתי העבודות לא ברור אם זה עולם החיים או עולם המתים״.

 

"זו לא תערוכת רקוויאם או הספד", מוסיפים האוצרים כץ ודובלין. "זו תערוכה עכשווית ורלוונטית שמגיבה לרוח הזמן, או יותר נכון, לאוויר ה"עומד" בתקופה הזו. האירוע החריג שבתוכו אנחנו חיים, רק מקצין את התחושה של אובדן הדרך, אותו הצער ואותה המלנכוליה עליהם דיבר אבנר במשך הרבה שנים, אבל הפעם זה הרבה יותר מוחשי. התערוכה מתמודדת עם מציאות מורכבת יותר, ומזמנת התבוננות אחרת על העבודות של האמנים המציגים".

x