שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
קולנוע וטלוויזיה

סרטים על סרט נע: נטפליקס תייצר כמה פנינים - לצד הרבה בינוניות

ההכרזה של נטפליקס כי תעלה השנה 71 סרטים חדשים עתירי תקציב עם כוכבים כמו גל גדות וליאונרדו דיקפריו, נשמעת מסקרנת. אך המהלך מזכיר את חברת קאנון משנות ה־80, כלבו קולנועי שלא מצליח לפקח על האיכות של עשרות הפקות בשנה

יאיר רוה 07:2519.01.21

בשבוע שעבר הדהימה נטפליקס את העולם כשחשפה רשימה של 71 סרטים שיעלו אצלה במהלך 2021. "סרט אחד בשבוע", הם הבטיחו (כי בלוח השנה של נטפליקס יש כנראה 71 שבועות). זה יותר כמו סרט וחצי לשבוע, שזה המון סרטים ובשורות טובות למי שמחפש תמורה לדמי המנוי שלו.

 

 

 

רשימת הסרטים היא כלבו של קולנוע: בראש מה שאמור להיות שובר הקופות הגדול של נטפליקס השנה, "Red Notice", ההפקה הכי יקרה של שירות הסטרימינג עד כה, עם תקציב של קרוב ל־200 מיליון דולר. הסרט, בכיכובם של גל גדות, דוויין ג'ונסון וריאן ריינולדס, היה אחת ההפקות ההוליוודיות שצילומיהן הופסקו במרץ עם סגר הקורונה, בדיוק באמצע הצילומים, וחודשו תחת תנאי בידוד ובדיקות רק לקראת סוף השנה (ולכן לא יצליח להגיע למועד הבכורה המתוכנן, במרץ, אלא יידחה להמשך השנה).

 

 צילומים: אי אף פי, NETFLIX

 

מולו "מלקולם ומארי", סרט קאמרי דל תקציב שצולם בימי הסגר ונקנה על ידי נטפליקס בעבור 30 מיליון דולר מתוך תקווה שהסרט יביא לכוכבת שלו, זנדאיה, מועמדות לאוסקר (אחרי הזכייה שלה באמי השנה). בין לבין יש סרטים מסחריים וסרטים אמנותיים יותר, סרטי אנימציה ("פינוקיו" של גיירמו דל טורו) וסרטי אימה ("צבא המתים", סרט הזומבים החדש של זאק סניידר), סרטים זרים (ההודי "הנמר הלבן") וסרטי אסונות ("Don't Look Up" עם ליאונרדו דיקפריו וג'ניפר לורנס). נשמע מסקרן ומבטיח.

 

כמה ימים אחרי ההצהרה על השפע הקולנועי העלתה נטפליקס את הסרט הראשון מבין סרטי 2021 המובטחים, "שטח קרב" ("Outside the Wire"), והחיוך נמחק מפנינו. פתאום הכתה בנו ההכרה מה המשמעות של המספר הזה: 71 סרטים. ככל הידוע לנו, אין אולפן בעולם שהפיק 71 סרטים בשנה אחת, בטח לא בהוליווד. ב־1987, בשיא פעילותה של חברת קאנון - חברת ההפקות האמריקאית של יורם גלובוס ומנחם גולן - הם הפיקו מספר שיא של 37 סרטים, מספר שהדהים את המתחרים, אבל גם גרם לזלזול. קאנון, ממש כמו נטפליקס, ניסתה לתפוס מכל הבא ליד: סרטים עם יומרה אמנותית, סרטים עם אמביציית אוסקרים, סרטי אקשן עם כוכבים, סרטי אקשן קטנים ונחותים להפצה בווידיאו וסרטי ילדים. אבל הכמות הזאת באה עם מחיר: הכל יצא רע. גולן וגלובוס אישרו הפקות על ימין ועל שמאל, בלי בקרת איכות, בלי סטנדרטים. אחרי כמה שנים כאלה, של הפקת יותר מ־30 סרטים בשנה, הגיעה גם הקריסה.

 

אז נטפליקס הוציאה להפקה יותר מפי שניים מזה. איך מנהלי אולפן יכולים לעקוב אחרי 71 הפקות במקביל ולוודא שהן איכותיות ונאותות? איך סקוט סטובר, מנהל חטיבת הסרטים של נטפליקס, יכול לעמוד בכמות העבודה הכרוכה במעקב אחרי 71 סרטים? אין דרך ואין סיכוי. לכן החשש הוא שנטפליקס היא קאנון של ימינו. חברה שרוצה להרשים עם כמות - לא רק של סרטים אלא גם של כוכבים - ומוותרת מראש על האיכות. יש להניח שכמו בשנים הקודמות יהיו בין הסרטים שלה כמה נהדרים, כמה איומים ולא מעט זניחים, נשכחים וכאלה שלא נשים לב לקיומם. אבל המספר הזה, שכה הרשים בתחילה, הוא דווקא עדות למצוקה.

 

 

נטפליקס, לפיכך, נותנת הרבה קרדיט וחופש עבודה למפיקים וליוצרים ומתפללת שיהיה בסדר. אבל אם לשפוט על פי "שטח קרב" - לא יהיה בסדר. כסף יש, כוכבים יש, אפקטים יש, אבל איפה הסרט? הנה מה שעומס עבודה של 71 סרטים עושה: נוצר הרושם שאיש מאנשי ההפקות של נטפליקס לא קרא את התסריט הזה מעבר לעמוד 20, שאז הוא מפסיק להיות מעניין.

 

"שטח קרב" מתרחש 15 שנה בעתיד, כשצבא ארה"ב פרוס ככוח שיטור במלחמת אזרחים במזרח אירופה (הסרט צולם ברומניה) ועושה שימוש באמצעי לחימה בלתי אנושיים: מל"טים לתקיפה מהאוויר וחיילים רובוטיים ללחימה מהקרקע. כשטייס מל"ט מסרב לפקודה הוא נשלח כעונש לחזית, לראות מקרוב איך נראה שדה קרב שלא מבעד למסך מחשב. הוא מצוות ללוחם מסוג חדש: אנדרואיד שנראה אנושי לחלוטין, עם מערכת בינה מלאכותית המאפשרת לו חשיבה עצמאית (אנתוני מאקי). השניים יוצאים למשימה בניסיון ללכוד את מנהיג המורדים. אלא שבדרך לשם מתברר שלחלק מהמשתתפים במבצע הזה יש אג'נדה סודית. וזה הרגע שבו סרט עם יריות ופיצוצים - שנראה שאולי יגיד משהו מעניין על מלחמות בשלט רחוק, פקודות ומכונות, על התערבות של ארה"ב במלחמות לא לה - פונה לסמטה עלילתיתזניחה.

 

נטפליקס לימדה אותנו בשנה שעברה בעזרת הסרט "טיילר רייק: חילוץ" - שכשהאקשן משובח ווירטואוזי, העלילה זניחה ונסלחת. אבל העשייה הקולנועית בבימויו של מיקאל הופסטרום (שביים את "תוכנית בריחה" של שוורצנגר וסטאלון, שהיו צריכים להיות המודל לחיקוי לסרט הזה) בינונית. נדמה שהוא מבקש מאיתנו להתמקד בעלילה, אך זו בוגדת בנו, ולנו לא נותר אלא להרגיש מרומים מסרט ששפכו עליו הרבה כסף, אבל דבר בו לא מספיק טוב. ניחא. אחד מאחורינו, עכשיו יש עוד 70.

x