$
אופנה

פראדה עלו על געטקס

הגטקעס היו כוכבי הקולקציה הראשונה לגברים שהציגו במשותף ראף סימונס ומיוצ'ה פראדה. לדבריהם הפריט הוא סמל לתקופה של פגיעות, גמישות ורעב לאינטימיות

עילית מינמר 07:2519.01.21

כמעט שנה אחרי שהודיעו על כניסתו של המעצב ראף סימונס לעבודה לצדה של מיוצ'ה פראדה כמנהל קריאטיבי שותף, וכחצי שנה אחרי הקולקציה המשותפת הראשונה שלהם, הציגו השבוע פראדה וסימונס במילאנו את קולקציית הגברים הראשונה שלהם לסתיו 2021 במסגרת שבוע האופנה לגברים המתקיים בעיר.

 

התצוגה, ששודרה בשידור ישיר דיגיטלית, התקיימה בחלל סגור אבסטרקטי שקירותיו ורצפתו כוסו במיני פרוות מלאכותיות ססגוניות וטקסטורות אחרות כמו שיש, שרף ועוד. שם הקולקציה הוא "רגשות אפשריים", והמעצבים ביקשו להביע דרכה תגובות שונות לעולם המשתנה: פגיעות, רגישות, אינטימיות - כך הסבירו בשיחה שניהלו לאחר התצוגה בשיחת זום עם סטודנטים. כך, חלק מהדוגמנים הדקיקים, בתספורות משונות, נכנסו רוקדים, כולם לבשו מעין גטקעס מצמר, ז'קארד או ג'רסי בהדפסים שונים, ובגזרת גולף או צווארון וי, מתחת לבגדים עם סמל המשולש האיקוני של פראדה שנהפך לאבסטרקטי יותר. הפריט הזה היה חוט מקשר לאורך התצוגה, משהו שלדבריהם מסמל את הגוף ואת מה שהם מרגישים עכשיו: פגיעות, גמישות, יכולת התאוששות ורעב לאינטימיות.

 

מתוך הקולקציה של פראדה. "כשהמגפה תסתיים, כולם יחזרו לבזבז" מתוך הקולקציה של פראדה. "כשהמגפה תסתיים, כולם יחזרו לבזבז" צילומים: Prada

 

"בשבילי", אמרה מיוצ'ה פראדה, "זו דוגמה טובה לאיך אפשר להביע כל כך הרבה בפריט אחד". מעליהם נלבשו חליפות צרות מחויטות בפסי סיכה (פראדה הודתה שעד עכשיו ממש תיעבה פסי סיכה, ושותפה לעבודה גרם לה להתאהב בהם).מעליהן מעילים נהדרים בפרופורציות שונות שכתב היד של סימונס ניכר בהם - מעילים מחויטים, מעילי בומבר מניילון ועור, ופארקות - כולם רחבים ורחוקים מהגוף, בצבעוניות מדויקת. למשל, ורוד עמוק שנלבש עם כפפות עם פאוץ', ורוכסן בצבע כתום.

 

זו הפעם הראשונה בתעשייה הזאת ששני מעצבים מוערכים ובעלי שם, שפעלו לבד באור הזרקורים, שמו את האגו שלהם בצד והחליטו לחלוק אחריות שווה בכל הנוגע לעיצוב הקולקציות, שלא לדבר על האמירה האסתטית שלהם. סימונס חלק את זמנו בין ביתו באנטוורפן למשרדי פראדה במילאנו, בעוד פראדה בת ה־72 היתה מסוגרת בביתה בשל מגבלות הקורונה.

 

מהשיחה עם הסטודנטים ומראיון משותף ב"ניו יורק טיימס" נדמה שהם נינוחים ומנהלים ביניהם דיאלוג שהולך ומתמשך. לאן מועדות פני האופנה, להשקפתם? "בעבר הבגדים דיברו", אומר סימונס, "אבל עכשיו לא משנה עד כמה שנינו אוהבים את הרעיון שבגדים צריכים לדבר בעד עצמם - אין בכך די".

 

לדברי פראדה, צריך שלאופנה יהיה קול פוליטי יותר. ואיך עושים זאת בלי לאבד תוכן? "לפני כן עבדתי לבד", היא אומרת, "ועכשיו אנחנו מתרגלים לעבוד יחד. בעבר לא קיימתי פגישות. והיום הכל סובב סביב פגישות". עולם האופנה, הם אומרים, לא ילמד מהמגפה. "שום דבר לא ברור", אומרת פראדה. "עכשיו כולם מעמידים פנים שמתרחשת מהפכה דמוקרטית ואקולוגית. אבל כשהמגפה תסתיים, אנשים ירצו לחזור לחייהם הרגילים. בסין כבר מבזבזים כמו משוגעים, גם באמריקה ופה במילאנו התחושה היא כמו בתקופת היובש בארה"ב, עושים מסיבות מטורפות". לדברי סימונס, האופנה לא תלמד להיות חמדנית פחות. "היא נהפכה למכונה כלכלית, וכולם ירצו להשלים את החסר ולצמוח אחרי המשבר הזה. ואת זה אי אפשר עם שתי קולקציות בשנה".

x