$
פנאי

עושים לביתנו: קורונה - הזווית האופטימית

להתפעל מדוקו של יוצר נחוש, לגמוע ספר נוקב ואקטואלי ולהתרגש מבובות שובות לב. הדברים שהכי כדאי לעשות כשאי אפשר לצאת

כתבי כלכליסט 08:1029.12.20
עיצוב

להפיג געגועים בדרך מקורית

כשראיתי את בובות הגעגוע של ננה ורשבסקי, התעוררה בי תחושת נוסטלגיה. הרעיון לעצב בובות מבגדים של אנשים יקרים שנפטרו, או מפריטים יקרים ללב כמו הינומה של כלה או בגדי תינוקות שגדלו, שבה את לבי. גם המעצבת דורין פרנקפורט מעידה שהיא נשבתה בקסמן: "כשאמי נאוה נפטרה לפני כשנתיים, פניתי לוורשבסקי והזמנתי ממנה בובות מהבגדים היפים שלה עבור כל הנכדים". ורשבסקי, בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, משקיעה את כל מרצה בבובות הגעגוע. פרנקפורט מסבירה שפרט לערך הרגשי, הבובות מבטאות בפשטות ערכים כמו מיחזור ושכר הוגן. הבובות נמכרות דרך אתר הפייסבוק של פרנקפורט. כל הרווחים ייתרמו לארגון "סחר הוגן ישראל"

@dorin.frankfurt או בטלפון: 0543330390

עילית מינמר

 

 צילום: ננה

 

מתכון

בסבוסה במילוי קרם ריקוטה בניחוח מלבי

רות אוליבר oliverut.blogspot.com

 

מצרכים

(לעוגה בתבנית מלבנית

25־35 ס"מ):

5 ביצים 

250 גרם (כוס ורבע) סוכר

150 גרם (שלושת רבעי כוס) שמן קנולה/חמניות

200 גרם (גביע) יוגורט 4% שומן לפחות

20 גרם (חצי כוס) שמנת מתוקה

210 גרם (כוס ועוד 5 כפות) קמח

210 גרם (כוס ועוד כף אחת) סולת 

20 גרם (2 שקיות) אבקת אפייה 

 

 

 צילום: רות אוליבר

 

לקרם:

500 מ"ל (שתי כוסות

ועוד שתי כפות) חלב 

50 גרם קורנפלור 

100 (חצי כוס) גרם סוכר 

200 גרם יוגורט 

250 גרם גבינת ריקוטה

5 טיפות תמצית מי זהר 

 

אופן ההכנה:

מתחילים בהכנת הסירופ: מביאים לרתיחה את כל מרכיביו ומבשלים עוד כ־5 דקות תוך כדי בעבוע. מכבים ומקררים. מחממים תנור ל־180 מעלות ומשמנים את תבנית האפייה. מקציפים ביצים שלמות עם סוכר באמצעות מיקסר. מוסיפים תוך כדי ערבוב שמן, יוגורט ושמנת מתוקה. מערבבים קמח עם סולת ואבקת אפייה ומוסיפים לתערובת. יוצקים חצי כמות מהתערובת לתבנית ומיישרים. אופים 20-15 דקות (עד שהעוגה מעט מתייצבת). בזמן האפייה מכינים את הקרם: מניחים בסיר חלב קר, סוכר וקורנפלור ומערבבים. מדליקים את האש ומבשלים תוך כדי ערבוב התערובת עד לבעבוע, רתיחה והסמכה. מסירים מהאש, ממשיכים לערבב ותוך כדי מוסיפים את היוגורט ואחריו את הריקוטה. מוציאים מהתנור את העוגה (שהתייצבה טיפה), יוצקים עליה את הקרם ומעליו את יתרת תערובת הבסבוסה. מחזירים לתנור לעוד כ־30 דקות, עד שפני העוגה זהובים והעוגה אפויה היטב. מוציאים מהתנור, יוצקים בעזרת כף את הסירופ ומקררים.

רעות ברנע

 

 

ילדים

ללמוד לצייר ממאייר זוכה פרסים

רוב בידולף, סופר ומאייר בריטי זוכה פרסים שמאחוריו כעשרה ספרי ילדים, החליט במרץ האחרון, עם פרוץ הסגר, להתחיל סדרה של שיעורי ציור מקוונים לילדים הסגורים בבית. הוא החל לקיים אותם פעמיים בשבוע, כשבכל פעם התמקד באימג' אחר (רובם מבוססים על איורים מספריו), למשל, קוף, דינוזאור, רובוט, ספינת פיראטים ואחרים. השיעורים המקוונים תחת השם Draw With Rob נמשכים כ־15 דקות, והפכו לפופולריים מאוד, עד שבמאי האחרון שברו שיא גינס ל"שיעור האמנות המקוון הגדול ביותר" עם יותר מ־45 אלף משתתפים. באתר שלו נמצאים כל השיעורים לצפייה ותרגול חופשי וחינמי, ואחת לשבוע, עכשיו בימי שבת, הוא ממשיך לקיים שיעור אחד בלייב שאפשר להצטרף אליו מכל מקום בעולם.

robbiddulph.com/draw-with-rob

רעות ברנע

 

 צילום: Rob Biddulph

 

דוקו

לגלות איך נולדה המחאה החשובה של העשור

בקיץ 2018 התיישבה תיכוניסטית מול בניין הפרלמנט השבדי ופתחה במחאה נגד משבר האקלים והאדישות של המבוגרים לנזקים הסביבתיים שהם שהם משאירים לילדיהם. הנערה היא גרטה טונברג, ששנה וארבעה חודשים אחר כך תוכתר על ידי מגזין "טיים” לאשת השנה. הסרט התיעודי "אני גרטה", שהוקרן בפסטיבל ונציה האחרון ושזמין לצפייה באתר של דוקאביב ומהשבוע הבא ב־yes דוקו, מספר את סיפור השנה הזאת בחייה של טונברג, שבתוך חמישה חודשים עברה ממחאת יחיד ברחובות שטוקהולם לנאום מול עצרת האו"ם. אבל בעת צפייה בסרט חשבו רגע על נתן גרוסמן, הדוקומנטריסט השבדי שחתום על בימוי הסרט ועל הפוקס האדיר שלו, כששמע מחבר שלו על הנערה שהחליטה להבריז מבית ספר כדי לצאת להפגין והגיע לתעד אותה מהיום הראשון, בלי לדעת שמסרט קטן ומהיר על ילדה עם אספרגר שאכפת לה מהסביבה הוא ייקלע לשנה של צילומים מסביב לעולם, כשמושא התיעוד שלו הופכת לאחד האנשים הכי מפורסמים ומשפיעים בעולם, ולהשראה למיליונים. לכן, "אני גרטה" הוא לא רק סרט על נחישות של נערה צעירה שסוחפת את העולם, אלא גם על חושיו של במאי תיעודי שידע להיות במקום הנכון בזמן הנכון, ולא הרפה.

יאיר רוה

 

 צילום: באדיבות yes דוקו

 

ספר

לקרוא כתב אשמה חריף ומעורר מחשבה

“ההסכמה”, שכתבה ונסה ספרינגורה, הוא ספר קצר ודוקר שנקרא באבחה, ומותיר רעד בגוף. הוא מסופר מנקודת מבטה של נערה בת 14 במערכת יחסים עם סופר נודע המבוגר ממנה בכשלושה וחצי עשורים, זו שלרוב משמשת "מוזה" או "מושא אהבה". בספרה כותבת ספרינגורה בת ה־47 כיום, ומי שעומדת בראש הוצאת ספרים, על הקשר הזה, שיש מי שכינו אותו רומנטי, ושהתקיים בילדותה בצרפת. שם הספר "ההסכמה" מתייחס לגיל ההסכמה שבו מותר לפי החוק לקיים יחסי מין עם קטינים, וגם למאמר שכתב אותו סופר, גבריאל מצנף, על הצורך בהפחתת גיל ההסכמה, שבצרפת עמד אז על 15. אבל היא גם מצביעה בשם הזה, ובספר, על ההסכמה של המבוגרים סביבה, כולל אמה, שאיפשרו לקשר מעוות זה להתקיים. זהו כתב אשמה חריף, מנומק, רגיש וחכם, שעורר מהומה בצרפת וברחבי העולם. מעניין בהקשר זה לצפות גם ב"חדר 2806: ההאשמה", סדרה דוקומנטרית חדשה ומצוינת בנטפליקס, על פרשת התקיפה המינית שביצע יו"ר קרן המטבע הבינלאומית בעבר, דומיניק סטראוס קאהן, בחדרנית בית מלון, ועל האופן הסלחני שבו התייחסו בצרפת כמה מעמיתיו למעשים המיוחסים לו.

רותה קופפר

 

 

 הוצאת תכלת

 

x