$
קולנוע וטלוויזיה

הצד האפל של המטבע

הסדרה החדשה בנטפליקס על פרשת התקיפה המינית שביצע יו"ר קרן המטבע הבינלאומית בעבר, דומיניק סטראוס קאהן, מרתקת. אחד הדברים השערורייתיים בה הוא האופן הסלחני שבו מתייחסים כמה מעמיתיו למעשים המיוחסים לו

רותה קופפר 08:1914.12.20
בעת הצפייה בארבעת פרקי המיני־סדרה הדוקומנטרית החדשה "חדר 2806: ההאשמה", אי אפשר שלא לחשוב על כך שאילו היה מתרחש המשפט של העומד במרכזה בסוף העשור הקודם, בזמן ואחרי תנועת Metoo# ולא בתחילתו, היו הדברים נראים לגמרי אחרת. הסדרה המצוינת, שעלתה בנטפליקס, מתארת את שקרה במאי 2011 בבית מלון סופיטל בניו יורק, כאשר חדרנית ששמה נאפיסאטו דיאלו סיפרה לאחראים עליה כי אדם מבוגר תקף אותה מינית בחדרו.

 

האיש התברר כדומיניק סטראוס קאהן — לא אחר מיו"ר קרן המטבע הבינלאומית, מי שהיה שר האוצר הצרפתי ואחד המועמדים הבולטים לנשיאות צרפת, מטעם המפלגה הסוציאליסטית. האחראים במלון זימנו את משטרת ניו יורק, ואז באופן שנדמה כי קורה רק בסרטים, נעצר האיש הבכיר, מי שמכונה בראשי התיבות שלו DSK, ואחר כך עמד למשפט מתוקשר ביותר, שבו יוצג על ידי בנג'מין בראפמן, עורך הדין שייצג את מייקל ג'קסון ואת הארווי ויינשטיין, והצליח להוציא אותו מהמשפט ללא פגע.

 

 

 

 

 

דומיניק סטראוס קאהן בעת מעצרו בניו יורק. כשתוקפים מינית, לפעמים יוצאים בחופזה מהחדר דומיניק סטראוס קאהן בעת מעצרו בניו יורק. כשתוקפים מינית, לפעמים יוצאים בחופזה מהחדר צילום: Netflix

 

במיני־סדרה הזאת של הבמאי חליל לספר משתתפים הרבה מאוד אנשים, מאנשי הביטחון במלון, השוטרים שהיו מעורבים בחקירה, עורכי הדין והתובעים במשפט, חברים ועמיתים פוליטיים ונציגי התקשורת הצרפתית, וגם אשה אחרת שסיפרה כיצד תקף אותה. הכל ארוג ומוגש באופן מהודק ומרתק. התגובות של כמה מחבריו המושמעות בסדרה מעוררות כעת סערה ברשתות החברתיות ובתקשורת בשל היחס הסלחני למעשיו. זאת אף שידוע כי גם אחרי המשפט בארצות הברית הסתבך שוב בעבירות מין בצרפת.

 

החברים המגינים עליו מדברים על התיאבון המיני שלו, כאילו שיש קשר בין תקיפות לחדוות המין. אפילו בעמוד עליו בוויקיפדיה בעברית כתוב שהוא "מנהל חיי מין ליברליים מאוד, והיה כמה פעמים חשוד בעבירות מין". ליברליים מאוד?

 

עיתונאים צרפתים מספרים על הטענה שהיתה זו מזימה פוליטית וכי הנשיא אז, יריב מר שלו, ניקולאי סרקוזי, טמן לו פח.

 

מנגד ישנה הקורבן של האיש, ישובה באולם תיאטרון ריק, מספרת על עצמה — מהגרת שחורה מגינאה שהגיעה עם בתה הקטנה לארה"ב בניסיון לפלס להן מסלול חיים אחר.

 

היא חיה אז בברונקס, באזור העני ביותר של העיר, והגיעה לעבוד באחד המקומות היוקרתיים ביותר בו. מדברים בסרט על הפערים החברתיים הגדולים שהיו גם הם מרכיב בפרשה. היא מספרת על רכבת ההרים שעברה, מסבירה מדוע חששה לספר את סיפורה אז, ועל כך שהחשש שלה הוכיח את עצמו בהמשך.

 

ברור שאילו היה האירוע הזה מתרחש אחרי תנועת Metoo#, שבה יצאה לאור הסיסטמטיות של תקיפות מיניות והשתקתן, במיוחד של אנשים בעלי כוח את החלשות והחלשים מהם, היו מעזים פחות לפקפק בדבריה, כפי שקרה בזמן המשפט. היו מבינים, כמו שמסביר אחד מעורכי הדין שייצג אותה, את הקשיים בקבלת עדות מקורבנות עבירה. פרקי הסדרה, המצולמים בניו יורק ובצרפת, מסתיימים במידע מעורר מחשבה, ולפעמים מפתיע, ואפילו מחדש גם למי שעקב מקרוב אחר הפרשה אז.

 

כך, למשל, כאשר התלוננה דיאלו על DSK בפני השוטרים, האיש כבר היה בדרכו לשדה התעופה. הוא לא נמלט. כי הוא לא חשב שהוא עשה דבר רע (עד היום זאת עמדתו, הוא לא הורשע בתקיפות, והוא גם הודיע כי בקרוב יוציא סרט תיעודי המציג את הפרשה מנקודת מבטו), זאת פשוט היתה תוכניתו מראש. השוטרים שהבינו כי תהיה להם בעיה להגיע אליו בזמן, ומהרגע שהוא יהיה על המטוס הוא כבר לא יהיה בשטח השיפוט של ארצות הברית, וכבר לא יוסגר אליה, דאגו שכבר לא יצליחו לעצור אותו.

 

ואז, פתאום כך במפתיע, התקשר סטראוס קאהן עצמו למלון. התברר שהוא שכח את הטלפון שלו בחדר (ככה זה כשתוקפים מינית, לפעמים יוצאים בחופזה מהחדר). אנשי המלון והשוטרים לא האמינו למזלם הטוב. הם הבטיחו לשלוח שליח עם המכשיר, שרק יחכה בשדה, וכך הגיעו ברגע האחרון, עם הטלפון והאזיקים. עצרו אותו וכך לפחות התרחש המשפט הגדול נגדו והפרשה יצאה לאור. 

 

x