$
ספרות

פוצחים ברומן: ספרים מומלצים ליום כיפור

נערה איטלקיה שמתחקה אחר סוד משפחתי אפל, תעשיין ישראלי שחייו מסתבכים או צעיר גרמני שמתאשפז מרצון בבית הבראה. יום כיפור שחל בסגר הוא הזדמנות מצוינת לשקוע חזרה בקריאה

שירי לב־ארי 08:0624.09.20

הקורונה אולי לקחה את העולם צעד אחורה, אבל לפחות הספרים הרוויחו מזה. אנשים קוראים. הסגר מצמצם כל כך את המרחב, שנשארו שני פתחי מילוט עיקריים: צפייה במסך או קריאה. יום כיפור הוא בכלל הזדמנות טובה לחזור לחוויה הבסיסית של שקיעה בקריאה והרהור. הנה כמה המלצות לסגר יום כיפור.

 

רב מכר עולמי

"חיי השקר של המבוגרים"

אלנה פרנטה (הספרייה החדשה)

 

הספר החדש והמדובר של מחברת "החברה הגאונה". תביעת האצבע הייחודית שלה ניכרת גם כאן: עם משפטים צולפים, תיאורי מחשבות ורגשות עזים כשהנושאים אותם נושאים, סיפור על התבגרות נשית. ג'ובנה בת ה־12 גדלה עם אביה ואמה בשכונה טובה בנאפולי, מקבלת חינוך טוב ותנאי מחיה נוחים. אבל היא מתחילה את גיל ההתבגרות, מאבדת ריכוז בלימודים, וערב אחד לוחש אביה לאמה: "היא מקבלת את הפרצוף של ויטוריה". ויטוריה, מתברר, היא האחות השנואה של האב. הדחף הראשון של ג'ובנה הוא כמובן להתיידד עם ויטוריה, ולהכיר את עצמה.

 

ישראלי

"חמצן"

אמיר זיו (עם עובד)

 

ספר הופך־דפים שנקרא בנשימה אחת, ומעורר מחשבות על כוח ותשוקה וחולשה, ועל משפחות והמנגנון שמרכיב אותן. מבלי לעשות ספוילרים מסופר על משפחה עשירה ובעלת מעמד, ומה שמתרחש אצלה במשך שלושה ימים ועל פני שלושה דורות. שלמה ידיד אב המשפחה הוא תעשיין גדול ומצליח. הוא אדם חזק וכוחני. אבל הוא מסתבך. מולו מתוארים אשתו סיגל, מעין כנועה מרצון, בתו דפני שמתגרשת למורת רוחה, ונכדו הנער המתבגר רן שנקלע למשבר. וחקירה אחת. רומן עם כתיבה סוחפת, מבנה משוכלל וביקורת חברתית נוקבת.

 

קל ומשעשע

"מה יש לאהוב בדורון"

מירב הלפרין (ידיעות ספרים)

 

מירב הלפרין כותבת פרוזה קומית, אינטליגנטית ומצחיקה. ספרה "מה יש לאהוב בדורון" מתאר את גלי ואבנר, זוג עם שני ילדים גדולים, קריירה ובית. היא משועממת, ובספרות, כשאשה בורגנית משועממת הרבה דברים יכולים לקרות. אבנר מציע לה חילופי זוגות. היא מתנגדת ובסוף נעתרת. אולי רק כדי להלבין רומן שהיא מתכננת עם עמית לעבודה בשם דורון. אבל כצפוי, העלילה מסתבכת. במידה כזאת שחייה של גלי עומדים להשתנות, או שלא.

 

 

 

יהודי

"ספרי יעקב"

אולגה טוקרצ'וק (הוצאת כרמל)

 

טוקרצ'וק הסופרת הפולנייה זוכת פרס נובל לספרות ל־2018 פנתה ב"ספרי יעקב" אל נקודת מפגש מכרעת, מוזרה ומרתקת בין העולם היהודי והעולם הנוצרי — פולין של המאה ה־18, וצמיחתו של משיח השקר יעקב פרנק. זה רומן היסטורי רחב ומלא פרטים על אחת הפרשיות שהסעירו את יהדות מזרח אירופה: פרנק (1791־1726) היה אדם שנוי במחלוקת, ספק משיח ספק חוטא, טיפוס כריזמטי עם רעיונות מהפכניים וניהיליסטיים שזיגזג בין דתות וזרה הרס סביבו. הספר כתוב מנקודת מבטם של אנשים שסבבו אותו והאמינו בו, ושל רבנים וכמרים שהתנגדו לו.

 

קלאסי

"הר הקסמים"

תומס מאן – תרגום חדש (הקיבוץ המאוחד)

 

ספרו של תומס מאן, שהתפרסם ב־1924 ונחשב לאחת מיצירות המופת של המאה ה־20זוכה עכשיו לתרגום עדכני של רחל ליברמן.האנס קאסטורפ, גיבור הספר, נוסע לבקר את בן דודו בבית הבראה בהרי שווייץ. הוא מתכנן להישאר שם שלושה שבועות, אבל נשאר שם שבע שנים, ופוגש מיקרוקוסמוס של החברה האירופית באותם ימים, עד שפורצת מלחמת העולם הראשונה.

 

אקולוגי

"החיים הנסתרים של העצים"

פטר וולבן (הוצאת אסיה)

 

מתברר שעצים מתַקשרים זה עם זה, מגדלים באהבה צאצאים, סועדים את שכניהם הזקנים והחולים, מהגרים מיער ליער, ואפילו יכולים ללמוד ולזכור. היערן הגרמני פטר ווֹלֶבֶּן מביא בספר גילויים מדעיים ואת ניסיונו האישי, וחושף את עולמם הנסתר של העצים: הם חשים כאב, מקבלים מכות שמש ומעלים קמטים, יש להם רשת חברתית פעילה, עצים הם יצורים סוציאליים — הם חולקים חומרי מזון עם עצים חולים ואף מזהירים זה את זה מפני סכנה קרֵבה.

 

שירה

"קפל" | אגי משעול

"ואת?" | נורית זרחי

 

שתי משוררות נפלאות פירסמו ממש עכשיו ספרי שירה חדשים. אצל אגי משעול אלה שירים קצרים, מרוכזים, טעונים רגשית. "לֹא כָּל מַלְאָךְ הוּא/ נוֹרָא/ לֹא כָּל תַּפּוּחַ/ מֻרְעָל/ וְלֹא כָּל מַבָּט/ נָעוּץ,/ יֵשׁ הָאוֹסְפִים אוֹתָנוּ/ מֵהָאִבּוּד אֵלָיו הָלַכְנוּ/ וּמְאִירִים לָנוּ בִּקְתָּה/ בִּקְצֵה יַעַר".

 

ב"ואת?" נורית זרחי מתבוננת במציאות, בזמן, באשה שהיא. השירה שלה היא שירת נפש מכושפת ומכשפת, מופנמת וחשופה בו זמנית, מודעת לעצמה וחכמה: "הַיְּלָדִים שֶׁלָּנוּ מְאֻשָּׁרִים?/ אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אֶת בִּתִּי./ הִיא מְעִיפָה בִּי מַבָּט וְאוֹמֶרֶת:/ וְאַתְּ?".

 

מקראי

ספר יונה

 

הטקסט שקוראים בהפטרה של יום כיפור הוא יצירת מופת קצרה ששימשה השראה להרבה מאוד כותבים, מקרלו קולודי עם "פינוקיו" ועד הרמן מלוויל עם "מובי דיק". אף שהוא החמישי בספרי תרי־עשר הוא לא ספר נבואה קלאסי. גיבורו יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי, הוא נביא שנשלח להודיע לאנשי העיר נינווה על חורבנם הקרב אם לא יחזרו בתשובה. ולראשונה בהיסטוריה של הנבואה — מנסה לברוח משליחותו, וחושב שאלוהים לא ימצא אותו אם יעלה על אונייה ביפו. כשהמלחים זורקים אותו לים, אלוהים מזמן לו דג גדול שבולע אותו ומקיא אותו כעבור שלושה ימים. בסופו של דבר, זה סיפור על פיוס. רק שאלוהים מעביר את המסר על חשבונו של יונה.

 

x