$
אמנות ועיצוב

“את הלקוחה הישראלית קשה לי לאתגר“

במשך שנים עבד המעצב אלישע אברז’ל רק בחו”ל. הריתוק לארץ בגלל הקורונה גרם לו ליצור קולקציית קפסולה לשוק המקומי, מה שמחייב אותו לסגנון “יותר רגוע ופרקטי"

עילית מינמר 08:2203.09.20
המעצב אלישע אברז'ל השיק אתמול קולקציית קפסולה חדשה בשיתוף עם ורדית סימני, לקוחה ותיקה ואשת אופנה הידועה בשיתופי פעולה נרחבים עם מעצבים מקומיים ועם שנקר. זו הפעם הראשונה זה שנים שאברז'ל, שעד היום פנה בעיקר לשוק הבינלאומי, מכוון לקהל המקומי.

 

 

משבר הקורונה היה נקודת מפנה. ביוני הוא היה אמור לטוס לניו יורק לפגישה בשואו רום יוקרתי ואז להמשיך לאירוע מכירה שלו במיאמי, כמנהגו בשנים האחרונות. סגירת השמים השאירה אותו בארץ, בסטודיו שלו ברחוב לילינבלום בתל אביב. משם הוא קיים מכירה וירטואלית בזום, שבה הציג את קולקציית הקיץ שלו לפני לקוחותיו בעולם. "זה לא ממש מטריד אותי שהפגישה בניו יורק התבטלה", הוא אומר. "יש במצב הזה משהו שמאלץ אותי למצוא אלטרנטיבות אחרות. משמחות יותר או פחות".

 

אלישע אברז'ל. שילוב של פונקציונליות ואמירה אישית אלישע אברז'ל. שילוב של פונקציונליות ואמירה אישית צילום: ליאן דקל

 

המשבר הביא עמו כמה תובנות לדידו של אברז'ל. האחת בכל הנוגע לחנויות. אין להן עתיד, הוא קובע בביטחון. הריטייל נגמר. "למדנו שאנשים קונים ברשת בכל הגילים והיא מציעה אינסוף אפשרויות. אני לא יודע אם זו בשורה משמחת למעצבים, או לא, כי עדיין צריך להחזיק סטודיו כדי שאנשים יוכלו לבוא ולראות. אבל אפשר להחזיק אותו במקום שהעלויות בו פחותות".

 

תובנה אחרת קשורה לקהל היעד שלו. התקופה האחרונה הובילה אותו לנסות לנהל דיאלוג עם לקוחות מקומיות: "עד עכשיו לא התמודדתי עם השוק פה", הוא אומר, "זה אתגר חדש. במשך השנים הרגשתי שהקהל הבינלאומי נתן לי מקום: זה לקח אותי לקנזס סיטי, ניו יורק , מיאמי, לוס אנג'לס; ואת הקהל המקומי היה קשה לי לאתגר — בצבעוניות או בטקסטורות. יש משהו יותר סגור ויותר פרקטי בתפיסה הישראלית וזה מאתגר. החברה כאן די סגורה ליוצרים מקומיים. אז יש כאלה שמוכרים בזול, וזה מאפשר קהל רחב יותר. אבל מה שלא ברוח הרשתות, מה שבא מחופש יצירה ומציג ייחוד ואינדיבידואליות, פחות מקבלים פה".

 

החיבור עם סימני נוצר עוד בראשית דרכו כמעצב מתחיל. אברז'ל זוכר איך יצרה איתו קשר וטיפסה ארבע קומות לדירתו בחולון כדי לראות את הדברים שעשה ולרכוש אותם. סימני, בת 52, אם לחמישה, מאמינה באופנה נשית בעלת אמירה ייחודית. היא מספרת שהקפידה לשמור על קשר עם בוגרי שנקר שהתחברה לסגנון עבודתם. לפני 30 שנה למדה סטיילינג אבל גידול ילדים ועבודה מסודרת הביאו אותה אז לוותר על החלום הזה. בשנים האחרונות "חזרתי לעשות כל מיני דברים מתוך אהבה ורצון לעודד אופנה ישראלית. עשיתי פרויקט עם סטודנטים משנה א' בשנקר, למשל. “זו לא הפרנסה שלי”, היא מדגישה, "אם אני לא מתחברת לעשייה ולא עומדת מאחורי הדברים — אני לא שם".

 

ודרית סימני בדגמים מהקולקציה שיצרה עם ארקז'ל. סימני: "זו לא הפרנסה שלי. אם אני לא מתחברת לעשייה ולא עומדת מאחורי הדברים — אני לא שם" ודרית סימני בדגמים מהקולקציה שיצרה עם ארקז'ל. סימני: "זו לא הפרנסה שלי. אם אני לא מתחברת לעשייה ולא עומדת מאחורי הדברים — אני לא שם" צילום: תום מרשק

 

עם אברז’ל היא לגמרי שם. הפריטים בקולקציה החדשה והמשותפת שלהם מיוצרים בעבודת יד קפדנית בקומה התחתונה של חנות־הסטודיו שלו (ברחוב לילינבלום 20 בתל אביב), על ידי שני בעלי המקצוע שעובדים איתו שנים ומייצרים בגדים ברמת גימור גבוהה. אבל בניגוד לקו הראשי, שמאופיין בפרטים מרובים, בבדים יוקרתיים ובמחירים גבוהים (החל מ־2,200 שקל), קולציית הקפסולה הזאת, הכוללת שמלות, חצאיות וחולצות וגם ז'קט רשת קצר ופונקציונלי, היא אינטרפרטציה לאותם דגמים. הם פחות מתוחכמים, יש בהם פחות דיטיילים ("פונקציה של שעות עבודה שמייקרות את הבגד") ופחות שילובי צבעים נועזים: פלאטת הצבעים בסיסית יותר וגם המחירים נמוכים יותר ונעים בין 800 ל־1,900 שקל.

 

יחד השניים חשבו על פריטים שידברו ללקוחה המקומית, וסימני קיבלה על עצמה את המשימה לפנות לקהל החדש. הייצור הוא בוטיקי ומצומצם: הקולקציה כוללת 13 פריטים בסגנון קז'ואל אלגנטי ומשלבת אלמנטים מעולם הספורט בצד אלמנטים מחויטים — וכך הם למעשה מקדמים אג'נדה של אופנה אטית, על־זמנית ואיכותית.

 

ורדית סימני בדגם מהקולקציה שיצרה עם אלישע אברז׳ל ורדית סימני בדגם מהקולקציה שיצרה עם אלישע אברז׳ל צילום: תום מרשק

 

 

 

 

x