ערבית למתקדמים: הסדרה "ראמי" עולה בישראל

באיחור, ועם זאת בתזמון מצוין, עולה בישראל “ראמי”, של הקומיקאי ראמי יוסף על בן דמותו ראמי חסן. באיחור, כי הסדרה עלתה לאוויר לפני שנה וחצי בארה”ב ורק כעת עולה ב־12 בספטמבר ב־yes קומדי (וב־VOD); ובטיימינג מצוין, משום שהיא מועמדת לשלושה פרסי אמי בטקס המקוון שיתקיים כמה ימים אחרי שהסדרה תעלה בישראל: יוסף מועמד כשחקן הטוב בקומדיה וכבמאי הטוב בקטגוריה הזו, ומהרשלה עלי (“הספר הירוק”, “בלש אמיתי”), שהצטרף בעונה השנייה, מועמד כשחקן המשנה הטוב. אם תזכה, תהיה “ראמי” הסיטקום המוסלמי הראשון שזוכה באמי. 

ראמי יוסף. לא מנסה לייצג את כל המוסלמים וכל חוויותיהם צילום: גטי אימג'ס

“ראמי” היא סדרה מצחיקה ורגישה. היא סיטקום רק במובן זה שהיא מתארת סיטואציות משפחתיות. היא עוסקת בצעיר ממשפחת מהגרים מצרית החי עם הוריו, אחותו ובני משפחה מזדמנים בניו ג’רזי. ראמי נקרע בין הרצון להיות אמריקאי לבין היותו בן למשפחת מהגרים. ולא סתם, ראמי חסן, כמו ראמי יוסף, הוא מוסלמי. זה נושא מרכזי והוא מתייחס להיבטים שונים שלו כמו אנטישמיות אצל אחדים בקהילה ומיזוגיניה אצל רבים, אפילו קצת אצלו. זה קורה בסצנה מדוברת בפרק הראשון שבה הוא יוצא לדייט עם בחורה מוסלמית, וכשהיא מבטאת בחופשיות את רצונה המיני, הוא מגיב ברתיעה.

בראיון ל”לוס אנג’לס טיימס” אומר יוסף: “יש איזו מחשבה שאם אתה אומר שאתה מוסלמי, אתה כולך בפנים או שאתה מנסה להימלט מהזהות הזאת. אני אוהב לתאר את הרמות השונות של חיבור”. אחרים בקהילה שלו לפעמים אוהבים את זה פחות. היו כאלה מתוך הקהילה המוסלמית שחשבו שהיא מתירנית מדי, ואפילו קבעו שהיא “פורנוגרפית”, הגדרה שקשה להסכים איתה. ב”ניו יורק טיימס” נכתב כי “טוויטר המוסלמי השמרני כועס על האופן שנשים מוסלמיות מוצגות ב’ראמי’ כי הוא לא רוצה להכיר בכך שגם נשים מוסלמיות רוצות במין”. והיו שהסתייגו מהאופן שהוא מציג מילניאלס מוסלמים בארה”ב. “אין שום דבר חדשני או מהפכני בסדרה על מוסלמי כהה עור הנמצא במרדף אחר סקס או נשים לבנות”, אמרה העיתונאית ונסה טיילור. היו גם מי שמתחו ביקורת על האופן שבו הוא מייצג נשים. ב”אטלנטיק” התפרסם מאמר של שאמירה איברהם שבו כתבה כי יוסף משתמש ב”דמויות נשיות בתוך מגירות של סטריאוטיפים ללא כיוון להתפתחות כנשים עצמאיות”.

בתגובה לביקורת שהושמעה נגדו אמר יוסף כי הוא לא מנסה לייצג את כל המוסלמים וכל חוויותיהם. אבל גם הוא מודע לכך שמאחר שיש מעט ייצוגים כאלה רובצת עליו אחריות. למזלו הייצוגים אינם מעטים כפי שהיו בעבר. “ראמי” מזכירה בנימה שלה ובנושאים שלה סדרה משובחת אחרת, “מומחה לכלום” של עזיז אנסארי, ששודרה בנטפליקס, וכן את חסן מינאז’ העומד בראש תוכנית הסאטירה של נטפליקס “חוק הפטריוט”. בשלושת המקרים אלה אמריקאים־מוסלמים החיים בפרברים ואינם מתוארים כאויבי המדינה אלא רק עוסקים במתח שבין הרצון להשתלב במיינסטרים האמריקאי, למצוא מה החלום שלך ולרדוף אחריו עד מימושו לבין התמודדות עם המנהגים של ההורים המהגרים, שחושבים ש”מימוש עצמי ותשוקה במקום העבודה זה שטויות של לבנים”.