שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
במה

"התרבות בישראל טובעת"

האמנים עולים לקדמת הבמה. מאות שחקנים, רקדנים ומוזיקאים הפגינו אתמול בכל הארץ על אזלת ידה של הממשלה בטיפול במשבר בענף. הם תקפו את התוכנית שפרסמה שרת התרבות מירי רגב, שלדבריהם אינה מכסה את הפסדיהם, ומחו על שאיש לא מתייעץ בהם: “המוסדות יקרסו בזה אחר זה והממשלה לא מבינה שבלי תרבות אין למדינה קיום"

מאיה נחום שחל 10:3813.05.20
מאות שחקנים ויוצרים לבושים שחור מכל מוסדות התרבות בארץ השתתפו אתמול באירועי מחאה שיזם פורום מוסדות התרבות והאמנות. האמנים, המנהלים והעובדים המובטלים מחו על אוזלת היד של הממשלה, שלדבריהם עלולה למוטט את מוסדות התרבות בישראל. הם נשאו שלטים שעליהם נכתב "אסור להשאיר מוזיאון סגור", "אסור להשאיר את המסך הזה ריק" ו"אסור להשאיר את הבמה הזאת ריקה".   

 

 

המפגינים מחו על הסחבת של משרד התרבות בכל הנוגע לגיבוש מתווה תפעולי וכלכלי שימנע פשיטת רגל של המוסדות שסגרו את שעריהם לפני כשלושה חודשים בעקבות הקורונה והגיעו להפסדים של כ־400 מיליון שקל.

 

רגע לפני המחאה וכמה ימים לפני שהיא עוזבת את משרד התרבות פרסמה אתמול השרה מירי רגב הודעה כי ב־14 ביוני ייפתחו בהדרגה אולמות התיאטרון, הקולנוע והיכלי התרבות. הושבת הקהל תתבצע תוך שמירה על מרחק של שני כיסאות בין אדם לאדם ותתאפשר תפוסת קהל בהתאם לגודל האולם. אלא שההודעה לא רק שלא עצרה את המחאה, אלא אף הגבירה אותה שכן היא מלווה בסימני שאלה רבים, המרכזי הוא מי ישלם על הכיסאות הריקים? לדברי המנהלים, ללא סיוע כספי והשלמת החסר של ההכנסות העצמיות — כל מוסדות התרבות יקרסו בזה אחר זה.

 

מפורום מוסדות תרבות ואמנות נמסר בתגובה: "נכון לרגע זה, אין מתווה לחזרת מוסדות התרבות לפעילות. הצהרת השרה, בדומה להצהרות קודמות שניתנו, יוצרת מצג שווא כאילו יש מתווה מסודר. לצערנו, אין שום תוכנית אמיתית מאחורי ההצהרה הזאת".

מיצג מחאה
מיצג מחאה צילום: אוראל כהן

 

אסי לוי, שחקנית תיאטרון חיפה שהשתתפה אתמול בהפגנה, אמרה כי "התרבות טובעת, מנסה להחזיק מעט את הראש מעל המים, לפני קריסה מוחלטת. לנו האמנים, ולעולם התרבות ולאנשיו, אין רזרבות ואין דרך לשרוד את היום הבא. מדינה ללא תרבות, מדינה שאינה דואגת לקניין הרוחני שלה, פוגעת במהות שלה, בנכסים הרוחניים שבלעדיהם אין לה עבר ואין לה עתיד. נסו לדמיין את תקופת הסגר ללא סרטים, ללא מוזיקה, טלוויזיה וסדרות. מדינה שאינה תומכת באמניה ותרבותה סופה להישאר מאחור, כמו ספרטה. השחיתות, העוולות ואי־הצדק ימשיכו להתקיים אם אנחנו נשב מנגד בשקט כעם וכאזרחים — ולא נזעק את כאבנו. העולם לא ישרוד בלי אמנות".

 

שחקנית תיאטרון בית ליסין תיקי דיין אמרה כי "חייבים עזרה ותמיכה. אני לא מדברת על אלה שמרוויחים הרבה כסף אלא לשחקנים שכדי לשרוד הם מופיעים בבקרים בהצגות ילדים, אחרי כן מלמדים, בערב הם איתי על הבמה, וזה בשביל לשרוד חודש אחרי חודש. כל זה נסגר — אין כלום. הלב נשבר. אנשים מוכשרים באמצע פריחתם. אני עומדת כאן בשביל השחקנים שלא בראש הרשימה. שחקנים נהדרים שאי אפשר בלעדיהם".

 

השחקן ששון גבאי, שחזר לישראל אחרי שבברודוויי נעצר סיבוב ההופעות של המחזמר "ביקור התזמורת" בכיכובו, אמר: “אני שמח לשמוע שיש רצון שהפעילות תחזור לקדמותה ושכל מוסדות התרבות התאחדו כדי להמחיש כמה המצב שברירי. לא מספיק שיש רצון טוב — צריך לפעול, לשבת ולדבר עם אנשי המקצוע בשביל לדעת איך מחזירים את התרבות לפעול מבלי שתקרוס. לא מספיק לצאת בהכרזה כללית. חשוב לדעת איך יפצו את כולם". גבאי עצמו כנראה שלא יוכל לקבל פיצוי. "בשביל לקבל דמי אבטלה בניו יורק אני צריך להיות שם, וכאן לא עבדתי בשנה האחרונה". 

 

ליא קניג מוחה על אוזלת היד ליא קניג מוחה על אוזלת היד צילום: אוראל כהן

 

לדברי הבמאי רוני ניניו, "להיות בלי תיאטרון, בלי קולנוע, בלי טלוויזיה, מחול או מוזיקה זה כמו מוות. אנחנו מתקרבים לשם ואסור שזה יקרה. ההצעה להתחיל עם תפוסה חלקית לא תפתור את הבעיה, כי התיאטראות צריכים לא מעט כסף בשביל לפתוח מחדש את שעריהם אחרי ההפסדים הגדולים שהיו להם, ואם הצגה לא תהיה רווחית אפילו מעט — לא שווה לפתוח אולם".

 

השחקנית ליא קניג בת ה־90 אמרה: "אני מאוד מקווה שיפתחו את האולמות ביוני ומקווה שעד אז יבטלו גם את הנושא של הריחוק. אני מסוגלת לשחק גם בשביל חמישה אנשים. אלה החיים שלי, זו העבודה שלי. זה מאוד קשה לשבת בבית בעיקר כשלא יודעים מתי זה ייפתח". 

 

 

מחאה בבית לסין מחאה בבית לסין

 

השחקן מולי שולמן מתיאטרון באר שבע שיתף כי "יש לי תזכורת קבועה בנייד, כל ערב בשעה 20:00, זה הזמן שלי, בחיי הקודמים, להיכנס לחדר האיפור ולהתכונן להצגה שמתחילה ב־20:30. כל ערב אני מקבל את התזכורת וכל ערב היא הופכת לכואבת יותר, כי אנחנו בבית ושום הצגה לא מתחילה, או תתחיל בקרוב״.

 

שחקנית הקאמרי שרה פון שוורצה לא מפחדת מהקורונה ודורשת שמישהו ייקח את ההגה לידיים. "די. מספיק. צריך יחד עם כולם לבנות מתווה בצורה הגיונית. היתה אתמול ישיבה עם יו"ר ועדת הכספים עודד פורר ובפירוש המתווה עדיין לא מוכן. חייבים לעשות צעד אמיץ ולפתוח את המוסדות".

 

לדברי השחקן עוז זהבי, "צריך לפצות את התיאטראות ולתת מתווה ריאלי. תרבות חשובה לא רק למורל העם ולספר את הסיפור שלנו — זה מאות אלפי עובדים שצריך לדאוג להם".

 

לדברי השחקן דרור קרן, "מטריף אותי שמדברים על מתווה חזרה לחיים ויש פתרונות לכל מיני עסקנים ותעשיינים במיליארדי דולרים, ופה אנשים מחכים להבין מה קורה איתם. התיאטרון כבוי וריק ושומם. ואם חוזרים אז איך חוזרים? איך אנחנו שומרים על עצמנו ועל הקהל? צריך לשבת איתנו על כל זה, ואני יודע שמנהלי המוסדות מנסים למצוא מענה ואף אחד לא עונה להם".

 

מזכ"ל התזמורת הפילהרמונית אבי שושני התייחס להצהרה של שרת התרבות: "כל מה שהפריחו היום בתקשורת, אלוהים יודע מה מסתתר מאחורי זה ואלוהים יודע כמה זה שווה. פותחים את היכל התרבות אבל השמים לא נפתחים אז איך אני יכול להביא אמנים? ואם כן — אז הם יצטרכו להיות בהסגר שבועיים? איזה אמן בינלאומי יהיה מוכן לשבת כאן שבועיים. כל הגופים שההכנסה שלהם מבוססת על הכנסה עצמית בבעיה אדירה. אף אחד לא יזכור מי היה יו"ר הכנסת לפני 70 שנה, אבל זה שהפילהרמונית ניגנה בטקס הפתיחה של הצהרת מדינת ישראל כולם יודעים, ואת זה מנהיגי המדינה לא מבינים. התרבות עוברת מדור לדור".

 

קולות נוספים שנשמעו מעולמות המחול והאמנות הם של יזמיות יריד האמנות "צבע טרי" שנדחה, שרון טילינגר ויפעת גוריון "מעל לעשר שנים אנחנו תומכות בעולם האמנות והתרבות בישראל, באופן פרטי ובסיוע עיריית תל אביב, קרנות, גופים חברתיים וגופים מסחריים רבים. הגיע הזמן שממשלת ישראל תבין גם היא עד כמה חשובה תרבות לעם, תפעל למען הקהילה היצירתית המקומית ותצטרף לעידוד צרכנות של חוויות ואיכות על פני מוצרים וחפצים".

 

עדי שעל, מנכ"ל להקת המחול "ורטיגו" , מספר כי "הקורונה נחתה עלינו בעיצומן של חזרות על יצירת מחול חדשה שתוכננה לעלות בבכורה בפסטיבל ישראל. אנו מחפשים דרכים יצירתיות להתמודד עם השלכות המצב. לאחרונה החזרנו את הרקדנים הבוגרים לסטודיו להעמיד את היצירה 'לידת הפניקס' המתאימה לתנאי המצב מאחר שהיא מתרחשת באוויר הפתוח. הפניקס נושא בכנפיו חמלה וריפוי של הפצע הפתוח שהותירה מאחוריה המגפה. לממשלה יש חלק עצום וחובה גדולה בכל הקשור בתהליך הריפוי הזה. ובלי זה צפויה סכנה ממשית לתרבות הישראלית".

x