$
פנאי

100 המטרים שלכם בפריים אחד: הצצה לחיים בצל הקורונה

דין אהרוני רולנד, משוררת וצלמת ממרכז תל אביב מצאה את עצמה עם פרוץ הסגר - בלי עבודה ועם הרבה השראה. היא פתחה אתר צילומים בפייסבוק שבו הזמינה אמנים ולא אמנים לשפוך את פריים 'החיים ב-100 מטרים' שלהם ולשתף בו את כולם. התוצאות מפתיעות

דין אהרוני רולנד, צלמת בין היתר של טיים אאוט ועירית תל אביב, אם לילדה בת 5, ממרכז תל אביב מצאה את עצמה עם פרוץ הסגר - בלי עבודה ועם הרבה השראה. היא פתחה אתר צילומים בפייסבוק בשם "100 מטר - תערוכת צילום" שבו הזמינה אמנים וגם אנשים מהשורה לשפוך את פריים 'החיים ב-100 מטרים' שלהם ולשתף בו את כולם.

 

"אני צלמת במקצועי, ואיך שהתחיל הסגר וקלטתי שאנחנו הולכים להכנס לתקופה מאתגרת. כל העבודות שלי בוטלו, אבל קלטתי שמשהו היסטורי ומאוד גדול קורה והתחלתי לתעד בלי הכרה, אבל גם לחשוב: מעניין מה קורה עכשיו בבתים אחרים. התגעגעתי לזה ששולחים אותי לצלם, והתעוררה הרגשה שאני לא רוצה לפספס. אבל מכיוון שאני מוגבלת ל-100 מטרים - התעורר רעיון לעשות תערוכה שתציג את תמונת החיים ב-100 מטר של כל אחד. 

ארי וסבתא אהובתו, ילד מיוחד לסבתא מיוחדת ארי וסבתא אהובתו, ילד מיוחד לסבתא מיוחדת צילום: איה לב צוקרמן

 

 

"פניתי לגננת הצהרון של הבת שלי, גילת אלקסלסי שהיא אוצרת, שאלתי אם תסכים לאצור את התערוכה שתכננתי כשכל זה יגמר. היא אמרה: למה לחכות? תקימי פלטפורמה אינטרנטית נושמת וחיה - וזו הייתה יריית הפתיחה. איריס בדולח, יזמת חברתית, עזרה לי לפתוח את הקבוצות בפייסבוק ובאינסטגרם ולבחור תמונות. האוצרת יעל רוזין - עזרה לי לנסח את החזון של הפרויקט, שהוא טיול אינטרנטי - אצל כל אחד עם ה-100 מטרים שלו, כדי ליצור גלריית צילומים שתהיה מראה של התקופה. ב-27.3 פתחתי את קבוצת הפייסבוק: "מאה מטר – תערוכת צילום 2020", והגיעו צילומים מדהימים. צילומים מרגשים, חכמים, מצחיקים, לפעמים דברים מטורפים שאת אפילו לא מצפה לקבל.

 

 

פרח קורונה פרח קורונה צילום: דיאנה בחור ניר

 

"הגיע פסיפס מדרכה משובש – שבו המרצפות של הדמויות לא ישבו במקום – וזה מזכיר את הריחוק החברתי שהוא החיים שלנו היום. פרח קורונה ("הקורונה של הטבע"), ידיים עם כפפות מנתחים כחולות שעושות צורה של לב, תמונה מרגשת של מפגש בין ילד בעל תסמונת גנטית נדירה, שרגיל לבלות בכל יום ראשון עם סבתא שלו. עכשיו, בימי הקורונה הם לא יכולים להפגש, והוא לא מבין למה. האם צילמה את הילד מביט בסבתא מעבר לזכוכית בית האבות שאליו היא עברה בינתיים. תמונה חזקה תחת הכותרת: "ארי וסבתא אהובתו, ילד מיוחד לסבתא מיוחדת".

 

מה הרעיון בפרויקט?

"נראה לי שזה ממש מתבקש. כפי שהפסקנו לשבת בבתי קפה שבהם מגישים לנו אוכל, אנחנו מנקים את הבית של עצמנו כי אי אפשר להביא עוזרת נקיון, גם התיעוד חוזר לידיים של האנשים הפשוטים, וזה לדעתי מה שכ"כ חזק בפרויקט הזה. הוא מחזיר אותנו למקום מאוד בסיסי שבו אנחנו המתעדים של עצמנו. זה נותן הצצה לחוויה מאוד אישית, והמתעדים הם לא רק צלמים, גם משוררים, כוראוגרפים, ופשוט אנשים שצילמו משהו יפה או מרגש. מה שכיף לי שזה נותן במה לכל אחד. אפילו אבא שלי שלח תמונה".

 

 צילום: אפרת מלטר

 

 

x