המעצב שחי באוף ווייט

לא מכבר, ממש בסוף העשור, חזה המעצב וירג'יל אבלו כי אופנת הרחוב תגיע לקצה בשנות ה־2020. תצוגת החורף למותג הסטריט שלו, אוף ווייט, שהתקיימה בשבוע שעבר בפריז, היתה הוכחה לכך כשהציג את תפיסת עולמו בנוגע למלתחה של המעמד הבינוני הבוגר. שיק של גדולים, מחויט יותר, שבא לידי ביטוי בחצאיות עיפרון וחליפות מכנסיים עם ז'קטים מחויטים, טרנץ', חולצות מכופתרות ושמלות וחצאיות בעלות נפח שנלבשות עם ז'קטים ספורטיביים וקפוצ'ון - וטופלו בידיו של אבלו בהדפסים דוגמת פרה בשחור־לבן, גרפיטי על ז'קטים מחויטים ועוד. גם תצוגת הגברים של המותג, שהתקיימה חודש קודם לכן בינואר, מלמדת על שינוי כיוון, אל עבר מראה רשמי וקודר יותר, בחליפות אפורות, גם אם לא באופן מוחלט.

מתוך תצוגת אופנה של מותג אוף ווייט צילום: אי.פי.אי

המעצב בן ה־39, המשמש גם מנהל קריאטיבי של קו הגברים במותג היוקרה לואי ויטון, נחשב כיום אחד האנשים המשפיעים בתעשייה, גם אם הוא לא זוכה לביקורות חיוביות. אבל האם קהל המעריצים שלו, חובב פריטים מושכי עין בסגנון שונה לחלוטין, יתבגר איתו וישנה כיוון? האם היעדרותו מהבמה בעונה שעברה - הוא הודיע שיעבוד מביתו בשיקגו כדי להתאושש מלוח הזמנים המטורף שלו שכלל שמונה טיסות בשבוע במסגרת מחויבויותיו לעבודתו בוויטון ובמותג שלו — והאשמות שהוטחו בו בדבר העתקות אינן מרמזות גם הן על סופו של עידן?

פלטפורמת האונליין למותגי יוקרה פרפץ' (שרווחיה ב־2019 נאמדו ב־382 מיליון דולר) אינה סבורה כך. באוגוסט היא רכשה את החברה ממילאנו האחראית לתפעול המותג אוף ווייט, הנשלט על ידי אבלו, ומותג הסקייט "פאלם אנג'לס" עבור 675 מיליון דולר והפתיעה את השוק. החוזה עם אבלו יהיה תקף עד 2035, כך על פי "הוליווד ריפורטר", ואחר כך יוכל אבלו לעבור למקום אחר. אוף ווייט הוא אחד מעשרת המותגים המובילים במכירות אונליין של האתר, ונמצא במקום גבוה יותר מגוצ'י ובלנסיאגה. חולצות טי שלו נמכרות ב־300 דולר וסוויטשירטים ב־600 דולר.

וירג'יל אבלו צילום: אי.פי.אי

כבעל תודעה מילניאלית מפותחת וכמי שמייחס תפקיד מרכזי לאינסטגרם ומנהל קשר עם 4.6 מיליון עוקבים בחשבונו הפרטי ועוד 9.1 מיליון באוף ווייט, דומה שאבלו הוא בדיוק מה שפרפץ' מחפשים: מישהו שמבין שעסקים כיום מבוססים על הרבה יותר מאשר עיצוב חדשני; קובע טעם יצירתי, שיוכל למנף ערוצים דיגיטליים כדי עורר עניין בקהילה הבינלאומית ולעודד מכירה ישירה ללקוח אונליין, בשילוב עם נקודות מכירה בבוטיקים יוקרתיים.

אבלו הוא פורץ דרך, דיגיטלי, אינטליגנטי וחרוץ. מלבד שתי המשרות שהוא מחזיק בהן, הוא חבר במשך השנים לשיתופי פעולה רבים עם חברות - למשל, אוויאן, נייק, ויטרה, מקדונלד’ס, שיתוף הפעולה באוקטובר עם איקאה בקולקציית קפסולה ששילבה סמלים איקוניים שלו מעולם האופנה, וזה האחרון עם טקאשי מורקמי לתערוכה בגלריה גגוזיאן בלונדון. הוא נושא את דגל הגלובליזציה של סגנון ההיפ הופ, דחף את עולם היוקרה לראות את אופנת הרחוב באור אחר ובישר על שינוי תרבותי, עבודותיו הוצגו בתערוכה במוזיאון לאמנות עכשווית בשיקגו בתערוכה "צורת ביטוי", ואל תשכחו שהוא גם די.ג'יי שמתקלט במקומות הכי נחשבים בעולם ומרצה באוניברסיטאות ובאחרונה מונה על ידי תום פורד למועצת מעצבי האופנה של אמריקה.

ב"גרדיאן" כינו אותו אנדי וורהול של ימינו; העורך והעיתונאי סטפנו טונצ'י קרא לו "ג'ף קונס"; "לגרפלד של דור המילניום?", שאלה כתבת "הניו יורק טיימס" ונסה פרידמן - השוואה שבעיני רבים היא אולי מופרכת, אבל פרידמן העלתה טיעונים לא מבוטלים בזכותה. "אבלו", היא סיכמה, "הוא אולי לא היורש של לגרפלד שאנחנו רוצים, אבל הוא היורש שיצרנו".

אבלו שגדל בפרברים מחוץ לשיקגו, בן למהגרים מגאנה, למד הנדסה, ב־2018 מונה למנהל הקריאטיבי של קו הגברים במותג היוקרה הצרפתי לואי ויטון. הוא נחשב במידה מסוימת אאוטסיידר, ולו משום שההשכלה הרשמית היחידה שקיבל באופנה היתה במסגרת התמחות של חצי שנה במותג האיטלקי פנדי. אבלו אינו מתייחס לעצמו כאל מעצב, אלא מכנה עצמו "יוצר", כך על פי "הניו יורקר". הוא מאמין שאופנה לא נסבה על בגדים, אלא היא תופעה רחבה יותר של קהילה, וכי ל"מדים של תת־תרבויות של נוער" יש מקום לגיטימי במקדש האופנה העילית. "מוצר", אמר ל"ניו יורק טיימס", "הוא רק חלק אחד מהנרטיב של יוקרה. אני רוצה להשתמש בהיסטוריית הנסיעות של לואי ויטון (כיצרן מזוודות - ע"מ) כדי להתבונן בתרבויות שונות מסביב לעולם, להפוך את האנושות כולה לנראית. כשיצירתיות מתערבבת עם נושאים גלובליים, אני מאמין שאפשר לאחד את העולם, ואופנה ברמה הזאת יכולה להאיר עיניים".