$
אמנות ועיצוב

זה הבקבוק שלי: רותו מודן בתערוכה חדשה

הקומיקסאית המוערכת משתתפת בתערוכה במוזיאון חולון, ומסבירה למה סיטואציות יומיומיות בנאליות כל כך מרתקות אותה

יונת נחמני 08:4429.01.20

בשבוע שעבר נפתחה במוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון התערוכה “מעשה יום יום” שמתמקדת בסיטואציות הבנאליות והזעירות שמרכיבות את החיים הרגילים. מוצגות שם עבודות של דודו גבע, עידו הירשברג, שחר כרמל ועדי קפלן, וגם של רותו מודן, אחת הקומיקסאיות הישראליות הבולטות בעולם כיום.

 

 

רותו מודן. "זה יכול להיות משעמם כשמישהו מתאר במילים שהוא מצחצח שיניים, בציור זה אחרת. אפשר לספר את הדברים מהר וגם לקלוט אותם מהר" רותו מודן. "זה יכול להיות משעמם כשמישהו מתאר במילים שהוא מצחצח שיניים, בציור זה אחרת. אפשר לספר את הדברים מהר וגם לקלוט אותם מהר" צילום: אפרת בלוססקי

 

אוצר התערוכה בועז קדמן בחר להציג בתערוכה את הפתיחה של הרומן הגראפי של מודן מ־2013, “הנכס”, שבה מתוארות סבתא ונכדתה בתור המעיק לבידוק הביטחוני בנתב”ג. “בדרך כלל קומיקס נתפס כמו משהו על גיבורי על, סטריפ עם ארבע תמונות ופאנץ׳. משהו צעקני קצת, עם צבעים חזקים”, מסביר קדמן. “אבל בקומיקס יש הרבה יותר מזה. אני בחרתי להתמקד בפרטים הקטנים של היומיום, שהקומיקס מצליח להיכנס אליהם בצורה אורגנית”.

 

ביחס לעבודה של מודן, קדמן מבהיר שמדובר בסצנה רגילה ומוכרת, שהופכת למצחיקה דווקא בגלל היומיומיות שלה. “זאת סיטואציה קצת מעצבנת, לא הרבה, חוויה של חיכוך בעצבים קטנים. ארבעה פריימים של הסבתא ששותה מים — לא איזה הרפתקת מרגלים”.

 

“לסבתא יש בקבוק מים מינרליים והיא מתעקשת לעבור איתו את הבידוק למרות שזה אסור”, מתארת מודן את הסצנה. “נוצרת שם מלחמה קטנה. הסבתא מול כל התור, והנכדה שתקועה באמצע - הכל סביב בקבוק שעולה 8 שקלים, שהסבתא לא מוכנה לוותר עליו בגלל העיקרון”.

 

לדברי מודן, “זה חלק מרומן שלם שלא עוסק דווקא בחיי היומיום, אלא בסיפור דרמטי של נכדה וסבתא שנוסעות לפולין. אבל הדרך שבה אני מספרת את הסיפור היא בהסתכלות על הדברים הקטנים של היומיום, שהם בעצם האמת מאחורי הדרמה”, מסבירה מודן. “הדבר הקטן הזה חושף דברים יותר גדולים: האופי של הסבתא, היחסים עם הנכדה והסיטואציה שאנחנו נמצאים בה שבה אנחנו כל הזמן נמצאים תחת איום, והכל דרך בקבוק של מים מינרליים”.

 

סטריפ של רותו מודן שמוצג בתערוכה במוזיאון הקומיקס בחולון סטריפ של רותו מודן שמוצג בתערוכה במוזיאון הקומיקס בחולון צילום: רותו מודן

 

ההתמקדות בחיים הרגילים מאפיינת את יצירתה של מודן, היא מודה: “בספרים שלי אני מסתכלת על הדברים הקטנים שליד הדרמות. גם בתוך סיטואציות של מלחמות ואובדן, עדיין צריך לאכול, להתקלח, לדבר עם אנשים. אותי מעניינת הזווית הזאת”.

 

כפי שהתערוכה מלמדת, מודן אינה הקומיקסאית היחידה שמתמקדת ביומיומי. מה גורם למדיום הקומיקסאי להתמקד בפכים הקטנים האלה? “הקומיקס באמת טוב בזה ועוסק בזה הרבה, אולי בגלל שמדובר בציור”, היא אומרת. “אני חושבת שזה יכול להיות משעמם כשמישהו מתאר במילים שהוא מצחצח שיניים, אבל בציור זה אחרת. אפשר לספר את הדברים מהר וגם לקלוט אותם מהר יותר”.

 

מודן (53) היא מרצה בכירה במחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל (שהיא גם בוגרת שלה), הקימה יחד עם ירמי פינקוס את קבוצת הקומיקס “אקטוס טרגיקוס”, איירה עשרות ספרים לילדים ומבוגרים ומאחוריה שני רומנים גרפיים רבי מכר, טורים ב”ניו יורק טיימס” ופרסים בינלאומיים. בשנה שעברה היא זכתה לכבוד מיוחד כשיצא לאור ספר על עבודתה בהוצאת אוניברסיטת מיסיסיפי, כחלק מסדרת ספרים על אמני קומיקס בולטים — מה שבעיניה משקף את התקבלות הקומיקס כז’אנר שמיועד למבוגרים שהתרחשה גם בארץ.

 

בימים אלה מודן עובדת על רומן גרפי חדש, שייצא בסתיו 2020, בעברית, אנגלית, צרפתית, גרמנית וספרדית במקביל. במרכז הספר, שמודן מגדירה אותו “מעין משל על השגעת הישראלית”, ניצבת צעירה ישראלית שמבצעת חפירה פיראטית מעבר לקו הירוק בחיפוש אחרי אוצרות בית המקדש וסביבה מתקבצים שלל טיפוסים: אנשי צבא, נערי גבעות ושני אחים פלסטינים.

x