שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
קולנוע וטלוויזיה

“העבודה על הסדרה היתה כמו טיפול זוגי"

שירה גפן ובן זוגה אתגר קרת יצרו סדרה חדשה בצרפתית שהיא “כמו דיוויד לינץ’ פוגש את ‘חגיגה בסנוקר’". לדבריה, “גם אם הצופים לא מבינים אותה עד הסוף אבל היא מלווה אותם רגשית, זו מחמאה"

רותה קופפר 08:2211.12.19

לא ברור מה יותר מוזר בסדרת הטלוויזיה החדשה של הסופרים ובני הזוג שירה גפן ואתגר קרת “המתווך”, העובדה שהגיבור שלה, אדם בשר ודם, מתייעץ עם דג זהב שהציל את חייו, או שיוצרי הסדרה הזאת, שכל כולה דוברת צרפתית וצולמה בצרפת ובבלגיה, לא מדברים את השפה כלל. שירה גפן מספרת שהם ניסו ללמוד צרפתית לפני נסיעת העבודה על הסדרה: “אתגר היה תלמיד טוב, ואני הייתי זאת שמדרדרת אותו ואומרת, ‘בוא נלך לים’, אבל זה לא שינה בפועל, כי ידענו את התסריטים על בוריים, ודיברנו אנגלית על הסט. להפך, דווקא כשאת לא יודעת את השפה, הכוונות מתחדדות”.

 

שירה גפן. “כמובן שהיו הרבה ריבים ביני לבין אתגר. אבל העניין בלריב על סט של סדרה הוא שאין זמן לזה, כי הכל עולה  הרבה כסף” שירה גפן. “כמובן שהיו הרבה ריבים ביני לבין אתגר. אבל העניין בלריב על סט של סדרה הוא שאין זמן לזה, כי הכל עולה הרבה כסף” צילום: תומי הרפז

 

הרעיון לסדרה היה במקור על מתווך דירות שיש לו בניין ובכל חדר מתרחש סיפור אחר. “כתבנו תקציר של הסדרה ושלחנו ליעל פוגל, המפיצה של הסרט שלנו ‘מדוזות’, ששלחה אותו לערוץ ארטה האירופי. הם קיבלו אותו ונתנו לנו כסף לפיתוח. כמובן שאחר כך התסריט השתנה. כעת זה על אדם שאמו הורישה לו בניין, וכל הסדרה היא חקירה של איך הבניין הגיע לידיים של האמא, ועל היחסים של הגיבור, המתווך, איתה. זאת שאלה אוניברסלית. הכל קשור לאמא, שם זה מתחיל ושם זה נגמר”.

 

מתיו אמאלריק ואתגר קרת ב”המתווך”. המון הפתעות מתיו אמאלריק ואתגר קרת ב”המתווך”. המון הפתעות צילום: Charles Paulicevich

 

בישראל שלושת פרקי הסדרה מוקרנים בסינמטק תל אביב (בסוף השבוע הזה בשישי ובשבת, אחר כך שוב בינואר), והיו לה פרמיירות בצרפת ובישראל. בינתיים אף גוף שידור בארץ לא רכש אותה והיא באמת שונה מרוב הסדרות הנעשות כאן. יש בה מרכיבים סוריאליסטיים ונונסנסיים ואפילו קצת סלפסטיק. היא מתחילה באופן ריאליסטי שבה נודע לאדם שירש בניין, ומידרדרת במדרגות אותו בניין ישן למשהו אחר לחלוטין. אחד מבכירי הטלוויזיה בישראל הגדיר אותה כשילוב של “נדל”ן ומסע בזמן”. היוצרים דווקא בחרו שילוב אחר: “דיוויד לינץ’ פוגש את ‘חגיגה בסנוקר’”. כך זה הופיע במידע של פסטיבל חיפה שבו הוקרנה.

 

“אתגר חשב על ההגדרה הזאת”, מספרת גפן. “באמת קשה לתמצת אותה. יש בה המון הפתעות. ראיתי את זה גם בתגובות של אנשים שיצאו מהפרמיירה. אני לא במיוחד חובבת סרטי בורקס, אבל אני מתחברת לסלפסטיקיות שבסרט, ושואבת המון השראה מדייוויד לינץ’. כשיצאתי מ’מלהולנד דרייב’, הרגשתי התרוממות רוח, גם אם לא הבנתי עד הסוף מה קרה שם. אם צופים לא מבינים עד הסוף את הסדרה שלנו, אבל היא מלווה אותם רגשית, מבחינתי זו מחמאה. כל אחד תופס משהו אחר בג’אגלינג הזה”.

 

 

מתוך “המתווך”. “דווקא כשאת לא יודעת את השפה הכוונות מתחדדות” מתוך “המתווך”. “דווקא כשאת לא יודעת את השפה הכוונות מתחדדות” צילום: Charles Paulicevich

 

גפן, בת 48, וקרת, בן 52, שניהם סופרים שיוצרים לחוד, אבל גם ביחד. והם גם זוג בחיים, והורים ללב בן ה־13. את סרט הביכורים שלהם “מדוזות” ביימו יחד והוא זכה במצלמת הזהב בפסטיבל קאן 2007.

 

ב־2014 יצא סרטה של גפן “בורג”, על שתי נשים משני צדי הקו הירוק — ישראלית ופלסטינית — שזכה בפרס מכון הסרטים האמריקאי.

 

כדי לעבוד על הסדרה הזאת, הראשונה שלהם, הם גרו במשך שמונה חודשים בבריסל ובצרפת, כי זו קו־פרודוקציה של שתי המדינות. “היו גם קשיים”, מספרת גפן על התקופה הזאת. “כי הילד שלנו היה בארץ, אבל באופן כללי זו היתה חוויה טובה ומלמדת ומחדדת חושים. כשאת במקום שלך’ את פועלת באופן אוטומטי. במקום זר שום דבר לא מוציא אותך מהלופ, זה טוב ליצירה”.

 

אחת הסיבות שהיה להם קל לביים סדרה בשפה שהם לא שולטים בה, לדבריה, היא השחקן הראשי מתיו אמאלריק (“מלון גראנד בודפשט”), שהתפקיד נכתב במיוחד בשבילו. “הוא קפץ למים לפנינו, ונתן לנו את האומץ”, היא אומרת.

 

“היה אירוע בפריז לכבוד ספר של אתגר, והוא בא להקריא קטעים מתוכו, ואמרנו, ‘חייבים לכתוב עליו את הגיבור’. הוא שחקן גדול, טוטאלי, והוא גם במאי במקצועו, אז הוא מבין גם בזה. רוב השחקנים הצרפתים משחקים מהראש והוא יצרי וחושי. היה חשוב לו שכל נים בגוף שלו יבין את התסריט. הוא ישב כל בוקר על כל מילה, אם היא מתאימה בצרפתית ובכלל. הוא היה אוניברסיטה בשבילי”. שרה אדלר, ששיחקה ב”בורג” וב”מדוזות”, משתתפת גם בסדרה הזאת. “היא מלווה אותנו בכל הפרויקטים שלנו והיה לנו ברור שגם כאן נרצה אותה. היא באמת מביאה רוח נשית לסדרה שבעיקרון היא די גברית”.

 

זאת לא הפעם הראשונה שהשניים כותבים ומביימים יחד. אבל כתיבת סדרה זה אחרת, אומרת גפן. “תסריטים לסדרה זה לא כמו פיצ’ר: את מתקדמת וחוזרת אחורה, ומעבה ומסיימת ואז מבינה משהו על ההתחלה. זה שתי וערב של עבודה. אתגר רץ קדימה בקפיצות ואני הולכת לרוחב”.

 

גפן מספרת שב”מדוזות” היא כתבה את התסריט, ובסדרה הזאת “אתגר היה אחראי יותר עליו. אמא שלו שימשה השראה לדמות האם (והוא ואחיו משתתפים בה בתור שני סניטרים — ר”ק). בכלל, יש בסדרה משהו מאוד גברי: ההומור הפיזי, האקשן, מוטיבים של סרטי פעולה ומכות. הוא היה הלב. הוא כתב עמודים והעביר לי ואני הוספתי והחזרתי לו. את הבימוי עשינו לגמרי ביחד. כמובן שהיו הרבה משברים, ריבים, לא הסכמנו על כל דבר. אבל העניין בלריב על סט של סרט או סדרה הוא שאין זמן לזה, כי הכל עולה כסף, אז אי אפשר להיעלב למשך שעות. צריך לפתור הכל מהר. בקיצור, לנהל יחסים על הסט זה גם טיפול זוגי מעולה”.

x