שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
אמנות ועיצוב

נער הפוסטר: אורי טור הוא כנראה המאייר הישראלי הכי מצליח בעולם

אורי טור הוא אולי המאייר הישראלי הכי מצליח בעולם כרגע, עם כרזות ופרויקטים עבור חברות כמו ריי־באן, אפל, סוני ונייקי, ואיורים קבועים ב"ניו יורק טיימס". עתה עיצב את כל האריזה עבור שבוע האיור שייפתח בתל אביב השבוע. "דווקא כשוויתרתי על החלום להיות עצמאי, העבודות התחילו לזרום", הוא מספר

רעות ברנע 09:5418.11.19

לא הרבה מאיירים ישראלים יכולים לציין ברזומה שלהם שהם איירו עבור "הניו יורק טיימס", ערוץ הסרטים המצוירים "קרטון נטוורק", החברות נייקי, אפל, סמסונג, סוני ואדובי, וכל זה בטווח של שנתיים, פלוס־מינוס. מי שכן יכול לציין זאת הוא אורי טור, מאייר צעיר בוגר שנקר.

 

טור נבחר השנה לאייר את כל האריזה לשבוע האיור 2019 שייפתח ביום חמישי הקרוב (עד 30.11) ויכלול לא פחות מ־80 תערוכות ברחבי תל אביב. שבוע האיור מתקיים זו השנה השישית ברצף, ביוזמת האוצר הראשי יובל סער ועיריית תל אביב, והוא נחשב לאחד הגורמים המשפיעים שהציבו את האיור הישראלי על המפה. לטובת האירוע יצר טור סדרה של איורים, בהם אימג'ים כמו עטלף (כי בתל אביב יש המון כאלה), חבילת פתקיות פוסט־איט, סוגים שונים של ניירות ועוד — כולם בשפה שמאוד מאפיינת אותו: צבעונית, מלאה בפרטים קטנים, פנטסטית, אולי אפילו מעט פסיכדלית. השפה הזאת היא גם מה שכנראה הפך אותו למי שעובד היום עם החברות הגדולות בעולם.

 אורי טור אורי טור צילום: תומי הרפז

 

"לקח לי המון זמן עד שנהייתי עצמאי", הוא מספר. "כסטודנט במחלקה לתקשורת חזותית עבדתי כמעצב בעיתונים, אחר כך הייתי אנימטור בחברת הייטק ובהמשך מעצב בסטודיו קטן. אחרי שהחלטתי לעשות את הצעד ולהפוך למאייר עצמאי, היו לי שנתיים וחצי קשות, ממש חייתי בעוני מחפיר. כבר ממש הייתי קרוב לוותר ולחזור לעבוד כשכיר, אבל אז כנראה כחלק מההשלמה עם הוויתור, התחלתי קצת לשחרר את הסגנון שלי — ואז התחילו להגיע עבודות".

 

מה זה אומר לשחרר? מה שינית?

"התחלתי להתייחס יותר לקומפוזיציה עבור כל הדף. בעבר הייתי משרבט איזה גוש ומתחיל לצאת ממנו. הייתי עושה דברים מרוכזים, לא מאוד קריאים. כל השימוש בצבע הגיע מזה שהייתי קולוריסט לא טוב והייתי זורק צבעים באופן אקראי ומתקן ומתקן עד שיוצא משהו נורמלי, ככה שצברתי ידע תוך כדי".

 

איך אתה מתחיל איור?

"זה סוג של זרם תודעה. מתחיל מכלום, מאיזה קו אחד ואז ממשיך. ככל שאני חושב על זה יותר, זה הורס לי. זה תלוי כמובן בגודל של האיור, בנושא האיור ובלקוח. אני עובד בטכניקה מאוד אלתורית. אני לא עושה סקיצות. בהתחלה היו לקוחות שהיה להם קשה לקבל את זה, ולכן לא לקחו אותי לעבוד איתם. היום כבר מתייחסים לזה בצורה אחרת".

 

 

הכרזה שיצר לנייקי הכרזה שיצר לנייקי איור: אורי טור

 

הפרויקט המשמעותי הראשון שפתח לטור את הדלת באמצע 2017 היה איור עבור Adobe Illustrator: תוכנת הגרפיקה שמשתמשים בה מיליוני אנשים ברחבי העולם, איור שנמצא במסך הפתיחה של התוכנה במשך שנה שלמה. "אני לא בטוח איך הם הגיעו אליי כי אני תמיד נמנע מלשאול", הוא מספר. "אבל בגלל שהקרדיט שלי מופיע שם לצד האיור, אני מניח שעוד לקוחות הגיעו אליי דרך זה". הלקוחות האלה היו, למשל, אפל (שאסור בשום אופן לגלות או להראות מה אייר עבורם), אבל גם כאלה שכן מאשרים – כמו חברת מוצרי הספורט הענקית נייקי, שהשיקה מחדש 16 דגמים קלאסיים שלהם ונתנה ל־16 אמנים מתחומים ויזואליים לתת להם אינטרפרטציה שמבוססת על שחקני כדורסל הקלאסיים; ערוץ "קרטון נטוורק", שפונים כל שנה למאייר אחד שיאייר את הפוסטר השנתי של כל הדמויות של הערוץ; מותג הקוסמטיקה Lush, שעבורו עיצב כרזות לחנויות ביפן; ועוד.

 

אבל בשנה האחרונה עיקר העבודה של טור בא לידי ביטוי באיור למגזינים כמו "הניו יורק טיימס", "הניו יורקר", "אטלנטיק" ואחרים. "עכשיו אני עובד כמאייר קבוע של 'הניו יורק טיימס'", הוא מספר. "התחלתי מאיור אחד ואז עוד אחד, וזה התגלגל למדור מדע קבוע שאני מאייר אחת לחודש, במקביל לאיורים נוספים לכתבות שהם מבקשים ממני. לפעמים, כמו במקרה של הכתבה שאיירתי ל'ניו יורקר' על אבטחת סייבר, זה אומר שאני צריך לקרוא טקסט של 24 עמודים(!)".

 

איך עושים כזה דבר?

"אני לא יודע", הוא צוחק. "התחלתי לזרוק אלמנטים שמעניינים אותי ויזואלית, כמו שאני עושה תמיד, ואז לקבל מהם הערות — מה כן ומה לא".

 

עבודה של טור ל"אדובי" עבודה של טור ל"אדובי" איור: אורי טור

 

 

יותר קל לעבוד מול לקוחות בחו"ל?

"ההבדל לא ייאמן", הוא צוחק. "קודם כל, הם הרבה יותר מכבדים ונחמדים. ב'ניו יורק טיימס' זה ממש קיצוני. חוץ מזה, הם משלמים הרבה יותר וגם בתוך שנייה, ואם הם מבקשים ממני משהו בלחץ, ברגע האחרון — זה אומר עשרה ימים לפני. זה הבדל עצום לעומת מה שקורה בתחום הזה בארץ. מה שקורה כרגע בארץ הוא שאיור הוא עדיין מקצוע אביוני שאי אפשר להתפרנס ממנו. יש פה כמות אדירה של מאיירים מוכשרים, ומה שקורה הוא שאנחנו פשוט מייצאים אותם לחו"ל, כי אין פה תקציבים, וברגע שהם מתחילים להצליח, הם מבינים שהם לא אמורים להרוויח פירורי לחם. בגלל זה שבוע האיור הוא משהו די מטורף, שמרימים שלושה אנשים באפס תקציב ומצליחים לעשות את זה למרות, ולא בזכות".

 

 

עבודה של טור ל-lush עבודה של טור ל-lush איור: אורי טור

 

על ההשתתפות באירוע השנה הוא מספר: "השתתפתי בעבר בתערוכות בשבוע האיור וגם ציירתי על קיר במסגרתו, אבל התהליך הפעם היה שונה כי מדובר באיורים שצריכים לעבוד בכמה פורמטים. איירתי כמה אלמנטים, לא כמקשה אחת אלא מופרדים, הרכבתי אותם על דף אבל בצורה שבה אפשר יהיה לשחק איתם. לא רציתי ללכת על אלמנטים ברורים מאליו כמו עיפרון או מכחול, שהם נהדרים אבל עשו אותם כבר בעבר. אז חשבתי על דפים ועל תל אביב ויצאו המון ניירות, עטלפים ובתים".

 

מה הדבר הבא שאתה עובד עליו?

"אני ממשיך לאייר לעיתונים, עושה פוסטר לחברת המשקפיים ריי־באן ועוד כמה דברים. זה נורא פריבילגי להגיד את זה אבל אני ממש צריך איזה חודש לחזור לצייר דברים שלי, כי כשאני עושה רק פרויקטים עבור לקוחות אני נהיה פחות טוב".

 

יש לך עוד איזה חלום שאתה רוצה להגשים בתחום הזה?

"את רובם הגשמתי" הוא צוחק, "אבל הייתי שמח למשל לעצב קאבר לאיזה מוזיקאי בינלאומי מגניב".

 

 

עבודה שטור יצר לשבוע האיור עבודה שטור יצר לשבוע האיור איור: אורי טור

 

 

 

איור שפורסם בניו יורק טיימס איור שפורסם בניו יורק טיימס איור: אורי טור

 

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x