שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
אופנה

חליפות MeToo#: החליפה הגברית לנשים חוזרת

החליפה הגברית לנשים חוזרת עם קריצה לשנות השמונים ובהשפעת תנועת Me Too. אם בעבר נועדה לשדר כוח, היום לובשים אותה לא רק כהצהרה פמיניסטית אלא פשוט כי זה נוח

עילית מינמר 08:4111.11.19

אשה נחושה צועדת במרץ, לבושה במעיל צמר ארוך, מתחתיו חליפת מכנסיים וחולצה גברית מכופתרת, משני צדיה גברים בחליפות ומגבעת לראשם. השנה היא 1933. בפריז של הימים ההם, כשהמשטרה היתה אמונה על אכיפת האיסור המוסרי על נשים ללבוש מכנסיים - מעטות הנשים, אם בכלל, שהעזו להתלבש כך. בקהל הרב בתחנת הרכבת שבה צולמה התמונה, השחקנית מרלן דיטריך מושכת תשומת לב, משדרת עוצמה וכוח. 

אישה בחליפה גברית אישה בחליפה גברית צילום: גטי אימג'ס

 

מאז החליפות של קוקו שאנל, ששילבו מסורת חייטות גברית ורכות אלגנטית נשית, והטוקסידו לנשים של איב סן לורן שמ־1966 שהביא את הדיון בג'נדר להוט קוטור — ועד גלגולה הנוכחי, כטרנד מוביל זה כמה עונות, שברה החליפה הגברית באופנת הנשים לא מעט מוסכמות. לא מעט נשים ראו בה פריט לבוש משחרר ובחרו בה כאמצעי לביטוי עצמי וכאמירה אופנתית; מרלן דיטריך, ברברה סטרייסנד בטקס האוסקר של 1968, הילרי קלינטון, גרייס ג'ונס, מדונה והאיט גירל קארה דלאווין, שרק לאחרונה נראתה בחתונתה של הנסיכה יוג'יני לובשת טוקסידו גברי של ארמאני ומגבעת לראשה, הן רק אחדות מהן.

 

האם הקאמבק העכשווי של החליפה המחויטת קשור רק לרוח האייטיז שנושבת בעולם האופנה באחרונה? ואולי לתנועת Me Too, שהחודש לפני שנתיים פרצה לעולם ועוררה מודעות לשכיחות הגבוהה של אלימות מינית יש גם חלק בטרנד הזה? נדמה שהתשובה היא כן: מה שאנחנו לובשים משפיע על מקומנו בתרבות ובחברה המשתנה, ומבטא את האישיות שלנו. בימים שבהם נשים ממשיכות לטפס בעולם העסקים, יש להן מקום סביב שולחן הדיונים ומקצתן כבר אינן חוששות לדבר על הטרדות מיניות — תמונת הכוח משתנה ולדבר יש השלכות גם על האופנה הנשית.

 

 צילום: גטי אימג'ס

 

בשנתיים האחרונות נראו על מסלולי התצוגות בגדים רבים שביקשו להעביר מסר פוליטי ולקחת חלק במאבק הפמיניסטי. מעצבי האופנה הוכיחו שהם מודעים לשינוי ברוח הזמן ויכולים לתרגם אותו למשהו נחשק. אחרי שהתפוצצה פרשת הארווי ויינשטיין בשלהי 2017, נראו על המסלולים הקשרים חזותיים ואופנתיים למתרחש במציאות: המתח בין הפוריטניות החדשה לסקסיות של פעם שולב לא אחת באותו מראה עם מחוכים וביריות מתחת לחליפות מחויטות גבריות בסגנון אובר סייז ששילב נשיות וגבריות במראה שלם אחד.

 

יערה קידר, היסטוריונית ואוצרת אופנה, מסתייגת מהצהרות גורפות בנוגע לטרנדים. "אני מרגישה שהעולם שלנו היום כל כך עמוס בהתרחשויות ואירועים, שהרבה פעמים טרנדים הם שילוב של כמה דברים ולא דבר אחד", היא אומרת. "השיבה של החליפה המחויטת קשורה ל־Me Too, אבל גם לרוח האייטיז וגם לתרבות (הסדרה ‘פוזה’, למשל) וגם לעיסוק מגדרי וקאמפי שהשתקף היטב במט גאלה השנה".

 

ליידי גאגא בחליפה גברית ליידי גאגא בחליפה גברית צילום: איי אף פי

 

כך או כך, התפרים שהפרידו זה שנים בין מראה המשדר כוח לכזה שאומר רכות — נפרמים. חליפות מכנסיים מחויטות לנשים נהפכו פופלריות בשנות השמונים והיו סמל לכוח עבור נשים שתפסו לראשונה עמדות ניהוליות וישבו לצד גברים בחדרי ישיבות רחבי ידיים. אך אם אז היה אולי בחליפת הכוח הגברית ניסיון להסתיר את הנשיות ולחקות את הלבוש הגברי מתוך רצון לאמץ מעמד וסמל סטטוס כלשהו, היום יותר ויותר נשים מאמצות את החליפה הנשית המחויטת — בגזרת אובר סייז או בגזרה צמודה יותר או בחליפת טוקסידו גברית ברוח איב סן לורן — מתוך רצון לחגוג את נשיותן, לא להסתירה, והחליפה היא לדידן סמל להעצמה נשית.

 

“החליפה המחויטת קשורה גם ל־Me Too, מכיוון שהיא פריט לבוש שמעצים נשים ומאפשר להן להרגיש שוות ערך לגברים בסביבת עבודה, למשל”, אומרת קידר. “ומעבר לתחושה הזאת זה גם באמת נוח מאוד, והשיח הפמיניסטי על נוחות לנשים בזמן עבודה מקבל גם הוא חשיבות”.

 

 קארה דלאווין בחליפה גברית קארה דלאווין בחליפה גברית צילום: איי אף פי

 

נדמה שדבריה של ליידי גאגא, שלבשה חליפת מכנסיים מחויטת בגזרת אובר סייז של המעצב מרק ג’ייקובס לארוע בהוליווד לפני כשנה, מבטאים זאת יותר מכל. “בחליפה הזאת הרגשתי אני, וכל מה שרציתי להגיד נהיה ברור“, אמרה לכתבים. “מדדתי שמלה אחרי שמלה: שמלות צמודות, מחוכים, נעלי עקב, יהלומים — ולמען האמת הרגשתי בחילה.שאלתי את עצמי, מה הפירוש של להיות אשה בהוליווד. אנחנו לא כאן לשעשע את העולם. אנחנו לא מתחרות בתחרות יופי ענקית, כדי לשאת חן בעיני הקהל. יש לנו מחשבות עמוקות ורעיונות וערכים ויש לנו כוח לדבר ולהישמע כשמנסים להשתיק אותנו. כקורבן להטרדה מינית מצד מישהו בתעשייה, כאשה שאינה אמיצה דיה לומר את שמו בקול, כמי שחיה בכאב מתמיד וכמי שחונכה מילדותה להקשיב לגברים — החלטתי שאני רוצה לקחת את הכוח לידי”.

 

כוח הוא עניין סובייקטיבי, לעתים הוא טמון בסמלים תרבותיים, לעתים הוא בא לידי ביטוי באופנה המבקשת להשתחרר ממוסכמות חברתיות. אם זו חליפה גברית ואם שמלה נשית, אם לבוש צנוע יותר ואם פחות: אשה צריכה להרגיש נוח ובטוח להתלבש על פי דרכה ורצונה. זה השינוי האמיתי, זה מקור כוחה. בסופו של דבר, כוחן של הנשים, קהל היעד של החליפה המחויטת, מתבטא גם בכך שהן אלה שיקבעו אם הסגנון הזה יזכה להצלחה מסחרית. לעת עתה נדמה שהמראה הזה כבש גם את הרחוב.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x