הכיף שבלהיות אחר: הילה רוח תארח את קורין אלאל במופע שלה בפסטיבל הפסנתר

שלושים שנה בדיוק מפרידות בין המוזיקאיות קורין אלאל והילה רוח, מי שהוגדרו בעבר חלוצת הרוק הישראלי (אלאל) ונסיכת סצנת האינדי העכשווית (רוח), אבל אחרי שיחה איתן ברור לחלוטין הרקע לחיבור ביניהן: שתיהן אוהבות לצחוק, והרבה.

“נפגשנו לפני כשנה בערב שירי משוררים בו הופענו”, מספרת אלאל, “ואז סיפרתי לה שאני לומדת בקורס די.ג'יי במכללת BPM והמורה רצה לעשות לי כבוד ושם שיר שלי. במכונה של הדי.ג'יי המוזיקה נצבעת בצבעים וכשהוא שם את 'שיר לשירה' יצא צבע ירוק, שזה הכי חלש, כאילו אין קצב ורק מילים, וממש התבאסתי.

"זו היתה פדיחה מול כל הכיתה. לא סיפרתי את זה לאף אחד אבל קלטתי על הילה שאני יכולה לספר לה. היא התחילה לצחוק ברמות כאלה שהבנתי שאני מתה עליה". כשרוח פנתה אליה כעבור כמה חודשים להתארח אצלה בהופעה בפסטיבל הפסנתר, אלאל לא היססה. "היא כתבה לי 'זה לא יהיה ירוק', וידעתי שהיא הבן אדם שלי".

הילה רוח בהופעה

אלאל, החוגגת בימים אלה 30 שנה לאלבומה המופתי "אנטארקטיקה", ורוח, זמרת ובסיסטית שאלבומי הסולו הראשון שלה "רופאה במערב" ו"מוזיקה לפרסומות" זכו להדים חיוביים ובימים אלה יוצאת לטור שני באירופה, ייפגשו על במת פסטיבל הפסנתר של עירית תל אביב יפו (16-13 בנובמבר) בו הן יופיעו ב־14.11 באולם הקאמרי 3. הן יבצעו יחד כמה שירים, בהם "מעיין" של אלאל, "דובה גריזלית" של רוח ועוד הפתעות. "אולי אצליח עד הפסטיבל ללמוד לנגן שיר אחד על פסנתר, אני מתאמנת על זה", אומרת רוח.

עבור שתיהן זו אינה פעם ראשונה בפסטיבל הפסנתר. לדברי רוח, שהופיעה בפסטיבל לפני שלוש שנים, "זה כיף שיש את האפשרות להיות פתאום קצת אחר, יותר בפסיכדליה, לעשות שירים ובלדות שאני בדרך כלל לא מבצעת בהופעות. אנחנו מארחים גם את הפסנתרן שאול עשת ויהיו עיבודים ג'אזיים, זה לקחת את הרוקנרול ולעשות אותו קצת יותר פסקולי וסינמטי. כשהייתי במופע של אנטארקטיקה זה היה כל כך חד וחזק, המוזיקה הזו היא הפסקול של המקום הזה, והרגשתי שזה יכול להיות מדהים לעשות משהו יחד. פנינו לקורין והיא אמרה 'יאללה מגניב'".

מימין: הילה רוח וקורין אלאל. “בלי להתקמצן" צילום: אוראל כהן

אלאל כבר השתתפה בפסטיבל הפסנתר כמה פעמים, בין השאר בערב משותף עם גלי עטרי. "מה שאני אוהבת בפסטיבל הזה הוא שצריך לחשוב, זו לא הופעה רגילה, רק חבל לי שזו חוויה חד פעמית וזה לא תמיד ממשיך אחר כך — אם כי מהמופע שעשיתי בפסטיבל לפני כמה שנים עם מיכאל גוטליב, שעשה עיבודים של השירים שלי לרביעייה קאמרית, יצא גם אלבום”.

החזרה הראשונה שנערכה החודש נועדה בעיקר לבדוק חומרים עם הלהקה. "היה חיבור מטורף", מספרת רוח. "חזרה שהיתה התקף צחוק בלתי פוסק של שתינו. זה הרגיש מאוד בבית. היא התחילה לשיר את 'דובה גריזלית' ואני התרגשתי. אני מרגישה הכי צ'יל איתה ורק מדי פעם אני נזכרת שמדובר בקורין אלאל. בלהקה שלי אמרו שזו פעם ראשונה מכל האירוחים שעשינו שאנחנו עושים טייק ראשון ואני טועה בהכל. באתי הכי קולית וקלטתי שאני מתרגשת מזה בטירוף".

אלאל מודה שהיא אוהבת לעבוד עם הדור הצעיר. "לי אף אחד לא עזר בתחילת הדרך ואני יודעת כמה זה קשה. התפקיד שלנו זה לעזור ואם אתה מגלה מישהו אסור להתקמצן. בעבר התחננתי לכל חברות התקליטים והמפיקים ולמיכאל תפוח, שעכשיו אני סוגרת מעגל איתו כשהוא מפיק לי את ‘30 שנה לאנטארקטיקה’. אני חושבת שהילה מדהימה והשנים יגידו את זה. יש לה אש בעיניים ואנשים טובים לידה ואת כל החבילה בשביל לעשות עוד הרבה אלבומים, כי זה העניין שלנו בחיים".

איזה טיפים את נותנת לקראת ההופעה?

אלאל: "לא לחשוב מראש כי זה מוציא את החשק לעבוד. בכלל אני לא אוהבת חזרות, אני מעדיפה לשמור את האנרגיה לעצמי. השירים ידועים ונעשה הכי טוב שאפשר באותו רגע כי אני מאמינה שהמקום והבמה משנים את הכל”.