שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
פנאי

עשו אותם בעץ: תערוכה ראשונה תציג יצירות נגרות של נגרים אמנים ישראלים

בעשורים האחרונים מתפתח התחום של “Fine Woodworking” (או בעברית: “נגרות אמנות”). תערוכה חדשה בגלריה SAGA תציג את היצירות; “רהיטים שבנויים בשיטות מסורתיות ויכולים להחזיק מאה שנה”, אומרים המארגנים

רעות ברנע 09:0210.10.19

עבודות עץ, או נגרות, הן מסורת שקיימת כבר אלפי שנים. אבל בעשורים האחרונים מתפתח התחום של “Fine Woodworking” (או בעברית: “נגרות אמנות”).

 

תערוכה חדשה בגלריה SAGA ביפו תציג (מ־24 באוקטובר למשך שלושה שבועות) את היצירות ותאפשר גם את רכישתן.

 

 

הנה שלושה נגרים אמנים שיציגו בה:

 

הכל מתחיל במושב

ארז לנדו, בעל סטודיו במזכרת בתיה, מתמחה בסגנון נגרות שנקרא “ווינזדור”. בתערוכה יציג ספסל ישיבה לשניים בשם “Lover Bench” (ספסל אוהבים). “וונדזור הוא שהתפתח במאה ה־16 באנגליה” הוא מסביר, “אבל תקופת הפריחה שלו היתה בתחילת המאה ה־19 דווקא בארה”ב.

 

זה סגנון איקוני שיש לו השפעה רבה על כל עולם העיצוב. מבחינה טכנית, המאפיין המרכזי שלו הוא שהכל מתחיל במושב, הרגליים והחלק העליון מתחברים אליו.

 

מאפיין נוסף הוא מוטות במשענת הגב. ב־20 השנים האחרונות יש מעצבים רבים שיוצרים ‘מודרן ווינזדור’, כלומר מעניקים את הפרשנות האישית שלהם לסגנון המסורתי. זה גם מה שאני מנסה לעשות”.

מימין: אורן פייגנבאום וארז לנדו בעבודה על יצירות העץ שלהם. רהיטים שמאפשרים אינטימיות מימין: אורן פייגנבאום וארז לנדו בעבודה על יצירות העץ שלהם. רהיטים שמאפשרים אינטימיות צילום: ניב לנדו

 

את הרהיטים שלו בונה לנדו מעצי דובדבן ועצי מילה (ash) מיובאים שמאפיינים גם הם את הסגנון. “בגלל שזו עבודה שמרכזה הוא גילוף, העצים חייבים להיות צפופים וחזקים. הכל נעשה בעבודה ידנית. על הספסל שאציג בתערוכה, למשל, עבדתי במשך כ־60 שעות. הוא שילוב של ווינזדור עם סגנון נוסף שאני אוהב שנקרא ‘שייקר’ ומקרין פשטות, ניקיון, אסתטיקה, דיוק וסבלנות. הוא עשוי עץ דובדבן.

 

קראתי לו ‘ספסל אוהבים’ כי הוא מאפשר קירבה אינטימית. יש בו מקום לשני אנשים שיכולים לנהל ביניהם שיחה. מבחינה סגנונית יש בו קווים אנכיים אופייניים שהולכים לכל האורך, צורות גיאומטריות נעימות לעין אבל גם דינמיות שבאה לידי ביטוי בצורה אגסית מתעגלת. אין בו המון פרטים, הפשטות היא הגדולה שלו”.

 

 

שולחן התפירה שיצרה קרן הראל שולחן התפירה שיצרה קרן הראל צילום: מושיק ברין

 

בכיוון הסיבים

קרן הראל, בעלת סדנה במושב אודים, אדריכלית במקצועה, מציגה בתערוכה שני רהיטים: שולחן תפירה וספסל עם קופסה מובנית. “אני אוהבת את היצירה שבאדריכלות אבל בבניית רהיטים אפשר לבנות וליצור ללא הצורך בחישובים. בנוסף, אני אוהבת את ההתעסקות הפיזית, מה שלא היה קיים כשישבתי במשרד ועסקתי בשרטוטים. לפני כמה שנים נרשמתי לחוג נגרות של משרד העבודה, אחריו המשכתי בלימודים נוספים עד שפתחתי את הסדנה שלי באודים.

 

אני בונה קודם כל רהיטים שמלהיבים אותי. הרעיון יכול להגיע מאיזו דוגמה שאני רואה על העץ או כל מקום אחר. אני מסתכלת על כל רהיט כמו על פסל או על יצירת אמנות ואני מנסה להכניס אל רהיטי העץ גם מלאכות אחרות. כמו למשל, במקרה של השולחן: יש בו השקה בין נגרות לתפירה, אם זה בכיוון הסיבים, בחיבורים, בכל מיני אלמנטים כמו כפתור תפור לעומת כפתור פרום שהכנסתי אליו”.

 

הראל מעידה שהעובדה שהיא אשה שעוסקת בנגרות היא עדיין יוצאת דופן. “יש פה ושם נשים שעוסקות בתחום אבל אנחנו ממש במיעוט. בקורס של משרד העבודה למשל, הייתי האשה היחידה. אני מניחה שזה בגלל שיש לתחום דימוי גברי, אבל זה חבל מאוד ולחלוטין אפשרי”.

 

קרן הראל ושולחן התפירה שיצרה. לשלב בין נגרות למלאכות אחרות קרן הראל ושולחן התפירה שיצרה. לשלב בין נגרות למלאכות אחרות צילום: מושיק ברין

 

אמנות הקילוף

אורן פייגנבאום, בעל בית ספר למלאכות העץ בגליל, מציג ארונית בהשראת נגרות סקנדינבית. “אני עוסק בנגרות כבר 14 שנה”, מספר פייגנבאום. “בגיל 19 למדתי נגרות בקנדה ובמשך השנים אני משלב ברהיטים שלי הרבה מהנגרות הסקנדינבית. רוב העיצובים שאנחנו מכירים מהנגרות המודרנית מגיעים משם. אני משלב בין עבודה בכלים ידניים ומכונות, כאשר גם את הכלים אני בונה בעצמי”.

 

לפני שבע שנים החליט לקחת את הידע שצבר ולהעביר אותו הלאה, וכיום הוא עומד בראש בית ספר ללימוד מלאכות העץ בשם “הסדנא” שנמצא בישוב מצפה אבירים בגליל: “כשהתחלנו היינו בין הראשונים שלימדו את התחום הזה. היום מגיעים אלינו אנשים מכל הארץ וככל שעוברות השנים אני שם לב שמגיעים יותר אנשים שהם כבר נגרים במקצועם ורוצים ללמוד את הצד האמנותי של המקצוע”.

 

היום, כמחצית מזמנו עוסק פייגנבאום בהוראה ואת החצי השני בעבודה על ליין הרהיטים העצמאי שלו. “הרעיון לארונית שאציג בתערוכה יושב לי בראש כמה שנים” הוא מספר. “זו ארונית עם מגירות שבמרכזה יש אלמנט אמנותי שנראה קצת כמו קילוף, גם היא בהשראת הנגרות הסקנדינבית.

 

"למרות שגם איקאה זו נגרות סקנדינבית - ואני מאוד אוהב את הראש שלהם וחלק מהרהיטים שלי בבית הם משם - אני חושב שהיום יש הרבה יותר אנשים בארץ שמעריכים את העובדה שמישהו יוצר משהו במיוחד עבורך. זה יכול להיות במקביל לרהיטים שקונים באיקאה, זה לא חופף בשום צורה, לא מבחינת הרעיון, לא מבחינת הביצוע וכמובן שגם לא מבחינת המחיר”.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x