$
ספרות

סיפורה של השפחה לא תם

ספרה החדש של מרגרט אטווד, המשך ל“סיפורה של שפחה”, נכתב בעקבות הצלחת סדרת הטלוויזיה וגם לנוכח יחסו של הממשל הנוכחי בארה”ב לנשים

רותה קופפר 07:5618.09.19

אחרי הרבה רעש וצלצולים, ובאופן פרדוקסלי גם חשאיות מרובה, יצא בשבוע שעבר לחנויות ספר ההמשך ל“סיפורה של שפחה” של מרגרט אטווד. הספר החדש, “העדויות” (The Testaments), זוכה לביקורות נלהבות וגם קצת פחות, ונמצא ברשימה הקצרה של המועמדים לפרס בוקר היוקרתי. ב”גרדיאן” נכתב כי הספר הוא “המשך מדהים” ל”סיפורה של שפחה”. בבי.בי.סי, לעומת זאת, לצד השבחים לכתיבה של אטווד נכתב כי מכיוון שהספר הקודם הסתיים בתהייה “היש עוד שאלות?”, עדיף היה שעל שאלות כאלה לא תינתן תשובה.

  

מתוך סיפורה של שפחה. הגרסה הטלוויזיונית לספר החדש בדרך מתוך סיפורה של שפחה. הגרסה הטלוויזיונית לספר החדש בדרך צילומים: באדיבות HOT

 

אלא שהדיסטופיה שאטווד כתבה ב־1985 ונהפכה על ידי ברוס מילר לסדרת טלוויזיה ב־2017 — בתזמון הולם של ממשל שמרני בארה”ב — נהייתה למפעל מצליח שצריך להמשיך לתדלק. היא גם עוררה הרבה שאלות והתייחסויות שהצריכו או לפחות אפשרו ספר שכזה. הסופרת הקנדית לא פסלה את האפשרות שהיא כתבה את ספר ההמשך בגלל צעדים שהממשל האמריקאי עושה כדי למשטר את גופן של נשים. “כבר אי אפשר לסמוך על ההנחה שדברים כאלה לא יכולים לקרות כאן”, כתב אטווד לפני שנתיים במבוא למהדורה חדשה של הספר.

 

“העדויות” מתרחש כ־15 שנה אחרי אירועי הספר הראשון, והוא מתרחק מנקודת המבט של הגיבורה שלו ג’ון (שבסדרה מגולמת על ידי אליזבת מוס, “מד מן”). הסיפור מוגש מנקודת המבט של שלוש נשים. הראשונה היא הדודה לידיה, שבעדות שלה כאן מתקבל סוג של תשובה לאיך היא הגיעה למקומה ולמצבה הנוכחיים. העדויות הנוספות הן של שתי נערות ששמותיהן אגתה ודייזי. אגתה גדלה בגלעד, המדינה הפיקטיבית, הדתית והדכאנית שבמרכז הספר, שלפיו היתה בעברה ארה”ב. השנייה גדלה בקנדה החופשית. בביקורת ב”גרדיאן” הבריטי נכתב — ספוילר! אפשר לדלג לפסקה הבאה — כשבהמשך מתברר כי הנערות הן האנה וניקול - הבנות של ג’ון, שאחת נותרה בגבולות הדיקטטורה הדתית ואילו את השנייה הצליחו להבריח ממנה.

 

מרגרט אטווד מרגרט אטווד צילום: אי פי איי

 

נשאלת השאלה האם וכיצד הספר החדש ישפיע על אירועי העונה הבאה, הרביעית של הסדרה. אתר הסטרימינג הולו שהעלה את “סיפורה של שפחה” קנה גם את הזכויות לספר ההמשך ויעבד אותו לסדרה נפרדת.

 

החשיבות של “עדויות”, כותבת מבקרת “הניו יורק טיימס” מיצ’יקו קקוטני, היא “שבסיפורים שלהן מותירות שלפרד (ג’ון), ניקול, אגנס ואפילו לידיה עדויות הסותרות את הנראטיב הרשמי של גלעד, ובכך הן מורדות נגד הנחישות של השלטון להשתיק את הנשים”.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x