שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
במה

הנכד המתחזה מטפס על עץ הזיכרונות

העיבוד לקלאסיקה ”העצים מתים זקופים” מפגיש שני דורות של שחקנים ושאלות על האמת והשקר

מאיה נחום שחל 07:5516.09.19

המחזה: קומדיה מרגשת שכתבו גור קורן ועירד רובינשטיין, המבוססת על מחזהו הספרדי של אלחנדרו קאסונה, ידידו ובן דורו של גרסיה לורקה, משנות השלושים של המאה הקודמת. כדי להעניק לאשתו זיכרונות אחרונים נעימים, שוכר קשיש שחקן מקצועי שיגלם את הנכד שלהם שעזב לפני שנים רבות והפך לעבריין.

 

הסבתא שאינה יודעת את האמת מקבלת כל השנים מכתבים מזויפים שבהם מוצגים חיים מאושרים ומוצלחים. כשהנכד האמיתי כותב שהוא מגיע לביקור ונהרג בדרך, מביים הסבא את הביקור המוצלח ומייצר לסבתא פנטזיה לפי הזמנה כדי שהיא תוכל למות בשקט. המחזה המקורי “העצים מתים זקופים” עלה בהבימה ב־1959 עם חנה רובינא בתפקיד הסבתא וזכה לשבחי הביקורת. לצדה שיחקו גדולי הדור בהם רפאל קלצ’קין ושמעון פינקל.

 

 

מרים זוהר ועירד רובינשטיין מרים זוהר ועירד רובינשטיין צילום: עמית שעל

 

השחקנים: מרים זוהר (הסבתא), נדב נייטס (ה”נכד”), יצחק חזקיה (הסבא), אביגיל הררי, שרי שמחוב וגלעד שמואלי.

 

הבמאי: עירד רובינשטיין, שמונה השנה לבמאי הבית של תיאטרון הקאמרי, אחראי על כמה מההצלחות של התיאטרון הישראלי, בהן “רומיאו ויוליה” ו”מלך הכלבים”, שעליהן זכה בפרס הבימוי הטוב ביותר. רובינשטיין, בוגר בית צבי, החל כשחקן, אך התמקד בכתיבה ובבימוי ויצר שפה בימתית אסתטית ייחודית. מדי פעם הוא חובש את כובע השחקן שלו ואשתקד אף שיחק בסדרה “שלטון הצללים".

 

העבודה:
בחדר החזרות מתקיים מפגש בין שני דורות של שחקנים, ורובינשטיין אוהב את הערבוב בין הגישות ואסכולות המשחק השונות. “זה מקסים לראות איך מרים וחיזקי כותבים את השורות שלהם במחברת ומעדכנים כל שינוי, זה משהו ששחקנים צעירים כמעט לא עושים”. על ההצגה הוא אומר: “זה בעצם סיפור על מה היה קורה אם מישהו היה נותן לנו לכתוב את החיים כמו שאנחנו רוצים באמת בצורה מושלמת. כל הזמן יש השאלה האם רוצים את האמת כמו שהיא או את המציאות מזויפת? זה קסום ויש פה נאיביות ואופטימיות, אבל זה לא קיטש ובמערכה האחרונה כל מה שהיה נאיבי מקבל תפנית”.

 

הבמה: על הבמה יעמוד עץ המורכב מכל האביזרים של ההצגה. כל אביזר יירד מהעץ וישתמשו בו. הוא מסמל את עץ החיים, והסבתא מדברת על כך שהיא רוצה למות זקופה כמו העצים. העץ מורכב מזיכרונות והמחזה עוסק בזיכרונות. בעיבוד החדש מתחיל אצלה אלצהיימר - שעון חול מתקתק שתכף יכבה. הסבא מכניס לה למוח את הזיכרונות רגע לפני שהם נעלמים.

 

הצגה ראשונה: 22.11.19

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x