שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
המלצות לסופ"ש

אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי

פסטיבל "צוללן", להציץ לנפשו של שמוליק קראוס, התערוכה "הבית של הלינה" במלון יערות הכרמל, הסרט "אמריקאי בפריז" בפסטיבל "אמנות על המסך" ועוד

כתבי כלכליסט 08:2005.09.19
מחול

לרקוד עם הדגים

 

מתוך המופע של ערן שני. בוחן את האל־זמניות מתוך המופע של ערן שני. בוחן את האל־זמניות צילום: ערן שני

 

 

פסטיבל "צוללן" שייפתח השבוע כבר נהפך למוסד בתעשיית המחול הישראלי. כל שנה למשך שלושה שבועות הוא מאגד מופעי מחול ופרפורמנס מהארץ ומהעולם, חלקם בבכורה עולמית, ובודק את הקשר בין המחול העולמי למקומי. הנושא השנה הוא “היפסטריה”, ולצד יוצרים ותיקים כמו טליה פז, מיכאל גטמן ועדו פדר (שמנהל אמנותית) יעלו בכורות מסקרנות של יוצרים ישראלים. אחד מהם הוא ערן שני שרקד בעבר בלהקת בת שבע ואצל יסמין גודר ועבר לפני כעשור לעסוק באופנה. יצירתו בוחנת את הגבולות בין החד־פעמיות של מופע לבין אופנה עילית אל־זמנית.

מאיה נחום שחל

 

ספר

להציץ לנפשו של שמוליק קראוס

 

 

 צילום: מקסיום סלומון

 

"המציאות היתה צרה מלהכיל את נפשו הסוררת". כך פותחת חנה קופלר, מי שהיתה זוגתו של שמוליק קראוס, את המבוא לספר החדש "שמוליק קראוס 1935–2013", הסוקר את פועלו ודמותו של אחד היוצרים החשובים במוזיקה הישראלית. הספר מביא את סיפור חייו הסוערים.

 

הספר מחולק לחמישה פרקים, שהם חמישה עשורים, ומובאים בו חומרים מרתקים מארכיון הפרטי, חלקם לא פורסמו מעולם, כולל לחנים אבודים, תמונות וקטעי עיתונות, תווים לשירים ומאמרים של אנשי תרבות וחברים שחלקו איתו שולחן בקפה כסית.

מאיה נחום שחל

 

אמנות

לחשוב מחדש על המושג "בית"

 

 

חנה גרץ רן, מתוך התערוכה. חוויית צפייה שונה לגמרי חנה גרץ רן, מתוך התערוכה. חוויית צפייה שונה לגמרי צילום: אורי גרון

 

יצירות אמנות בבתי מלון הן כבר לא עניין חדש, אבל ברוב המקרים מדובר בבליל יצירות בלי מכנה משותף. בתערוכה "הבית של הלינה" במלון יערות הכרמל המצב שונה לגמרי. מדובר בתערוכה ובה יותר מ־70 עבודות, אצורה היטב בידי שרון תובל. המושגים סביבם מתרכזת התמה של התערוכה הם "בית", "משכן", "מלון" ו"לינה", והעבודות מעלות לא מעט שאלות לגבי מה הם אומרים עבורנו היום.

 

אלו לא רק ציורים שתלויים על הקירות. יש גם מיצבים כמו מלגזת העכביש הענקית של אייל אסולין או עבודת הטקסטיל הנהדרת שטוותה במיוחד בחצר המלון על אחד העצים האמנית לילה קלינגר. חוויית הצפייה שונה לגמרי ממוזיאון, ותשומת הלב נחלקת בין העבודות לחלל הפסטורלי.

רעות ברנע

 

טלוויזיה

להתנחם בסאטירה

 

קאסט "גב האומה". תיווך השיגעון של המציאות קאסט "גב האומה". תיווך השיגעון של המציאות צילום: רונן אקרמן ועדי שחם

 

עוד שבועיים פחות יומיים יהיו שוב בחירות, ואחד הדברים הטובים היחידים שהדבר מייצר הוא שובן של תוכניות הסאטירה, שיעזרו לתווך קצת את השיגעון של המציאות.

 

הערב ישודר פרק חדש של “גב האומה”, שחזרה בשבוע שעבר, כשבראש ליאור שליין ועמו אורנה בנאי, עינב גלילי, מאור כהן וגם רביב דרוקר וד”ר קמיל פוקס. שלשום חזרה למסך לארבעה פרקים מיוחדים “ארץ נהדרת”. בפרק שהתחיל בהדמיית הבחירות לאתגר הנינג’ה, נראה בנימין נתניהו של מריאנו אידלמן, חיוור, זקן ותשוש (ומושווה לדודו טופז!). זה לא אותו הביבי, התחבולן הכל יכול של העונות הקודמות, לפחות לא בתוכנית הזאת.

רותה קופפר

 

סרט

להסתובב בפריז

 

 

"אמריקאי בפריז". תיאטרון מצולם שעושה חסד עם הסרט "אמריקאי בפריז". תיאטרון מצולם שעושה חסד עם הסרט צילום: JOHAN PERSSON

המיוזיקל הקולנועי “אמריקאי בפריז”, שביים וינסנט מינלי ב־1951 וזכה באוסקר לסרט הטוב ביותר ומבוסס על המוזיקה של ג’ורג’ גרשווין, נהפך לפני כמה שנים למיוזיקל בימתי שנדד מברודוויי לווסט אנד.

 

רגע לפני שירד, לפני שנתיים, הוא צולם, וגרסת ההצגה המצולמת תוקרן השבוע בסינמטקים כחלק מפסטיבל “אמנות על המסך” שמושק היום. אף שזה תיאטרון מצולם, ולא סרט קולנוע ממש, התיעוד המושקע ורב־הזוויות מציג הפקה משעשעת ומלאת חיים שעושה חסד עם הסרט המקורי, שבו גילם ג’ין קלי חייל אמריקאי שנשאר בפריז אחרי מלחמת העולם השנייה, חולם להיות אמן, מתיידד עם מלחין מתחיל ומתאהב ברקדנית.

יאיר רוה

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x